מדריכים יקרים

[גנגי]

מדריכים יקרים

סתם מצאתי את זה אז שמתי. מהו הטיול הצופי? האם יש צורך בכלל בהגדרת טיול צופי? כן בהחלט! הצורך בהגדרת טיול צופי נובע משאלת התם: מה מקבל החניך בטיול בצופים בשונה מטיול במסגרות שונות? הטיול הוא אמצעי, דרך פעולה, להעברת תכנים! (=מתודה) ייחודו משאר דרכי הפעולה שהוא ממחיש ומוחשי ולפיכך ראוי להשתמש בו במקום הנכון ובתכנים מתאימים. כיצד נדע מהם התכנים המתאימים? התכנים המתאימים מתחלקים לשניים: 1. תכנים הנובעים מהטיול עצמו. 2. תכנים הנובעים מהגדרת מצב והצבת מטרות. בתכנים הנובעים מהטיול נעסוק בהמשך. לכל שכבה יש שיקוף מצב שלה כלומר, מהם ההתנהגויות של השכבה. חלק מהתנהגויות אלו אנו רוצים לשפר וחלק אנו רוצים לשמר. כיצד אנו עושים את הפעולות האלו? אנו פשוט מציבים מטרות לשכבה כפי שאנו רוצים לראות את השכבה בעתיד. ללא מטרות מוגדרות לא נוכל לדעת האם הצלחנו או נכשלנו בתפקיד שלנו בתור מדריכים. המטרות מסמנות לנו נקודות ציון אליהן אנו שואפים. לקראת מטרה זו יש להציב מטרות ביניים שנקראות יעדים. יעדים אלו עוזרים לנו לסלול את הדרך להשגת המטרה. הטיול הוא כלי נהדר לעזור לנו להשיג את המטרות והיעדים שהצבנו לעצמנו. החניך יכול להגיע לכלל מגע בלתי אמצעי ולידי גירוי ישיר ועיסוק בתכנים והמטרות הרצויים. ממה מורכב הטיול הצופי? "הצופה אוהב את החי והצומח" אמרו אבותינו כשכתבו את מידות הצופה. אך לא בשל כך בלבד חשוב נושא ידיעת הארץ בטיול הצופי. כגוף מחנך יש חשיבות בהקניית ידע כללי על ארצנו בכלל ועל אזור הטיול בפרט. 1. ידיעת הארץ וטבע: תחום זה מתחלק למספר חלקים שכל חלק עומד בפני עצמו אך כולם ביחד נותנים תמונה שלמה על הקורה בטבע ובסביבה. ביולוגיה: כל חיה או צמח בדרכינו הם עניין לעיסוק ברמות השונות: תשומת לב, הכרה, השוואה וכו'. חשוב לזכור שתחום זה תלוי בעונות השנה ואי אפשר תמיד לראות את כל הצמחים והחיות כל השנה, לכן בתכנון הטיול יש לשים לב איזה מהצמחים או החיות פעילות באותה תקופה. בעניין זה מצוין חומר רב בפרסומים של החברה להגנת הטבע ומרכזי ההדרכה. גיאוגרפיה: המציאות והסביבה החדשים שאליהם נחשף החניך בטיול מחייבת הסבר ראשוני שבעזרתו ימקם החניך את עצמו. לחניך חשוב לדעת איפה הוא מטייל ומה הדברים שהוא רואה מסביבו. הסקרנות של החניכים נובעת מהרצון של כל אדם לדעת איפה הוא נמצא בכדי שיוכל לספר להורים ולחברים ואנו עונים על אחת המטרות של הטיול שאומרת: "הכרת ואהבת הארץ". אפשר (ורצוי) להיעזר האמצעים כגון: מפות, דגמים תלת מימדיים, שולחנות חול וכו'. אדם והתיישבות: בני האדם בדרך כלל לא הגיעו בזמן האחרון למקום שבו אנו מטיילים. בדרך כלל יש מסורת והיסטוריה רבת שנים על ההתיישבות ובני האדם שהתיישבו באותו מקום. חשוב שנסביר לחניכים את ההיסטוריה היפה שלנו שהולכת אחורה עד תקופת התנ"ך או אפילו דברים שקרו לאחרונה ומסמנים התחדשות בכל הנוגע להתיישבות האדם בארץ. קיימים המון סיפורים ואגדות אודות ההתיישבות והאדם בארץ כך שאפשר למצוא משהו שיכול להתאים לתכנים שהצבנו לעצמנו בטיול. איכות הסביבה: בעת האחרונה יש עליה במודעות ובעניין של איכות הסביבה. היום אין אדם שלא עוסק בדרך זו או אחרת בניסיון לשמור על איכות הסביבה בשביל עולם טוב יותר בעתיד. כאשר אנו נמצאים בטבע יש לנו הזדמנות טובה לראות את התהליכים הקורים בטבע, למה צריך לשמור על הסביבה וכיצד אנו יכולים להירתם לשמירה הזו. הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לנקות את המסלולים שאנו הולכים בהם דבר שיביא לניקיון של עשרות נחלים שתנועת הצופים מטיילת בהם. 2. נושא רעיוני: כדי לתחום את הטיול בנושא מסוים שהחניכים ירגישו שיש מסגרת לטיול, מומלץ לבחור נושא רעיוני שילווה את כל הטיול. הטיול אינו מנותק מתוך רצף הפעילות השנתית, לכן רצוי לבנות את הטיול כחוליה ברצף של מערך הפעילות. נקודה נוספת היא שהנושא יכול להיות גם נושא בעייתי בגדוד בו אנו רוצים לטפל כגון: לא לאלימות, סבלנות וכו'. טיול יכול לתת הוספה ייחודית לנושא המערך. חשוב לציין שלא כל הטיול צריך לעסוק מנושא אלא הנושא הוא מעיין חוט שני המקשר בין הפעילות ונותן מסגרת.

 

[גליייייייייייייייייי]

זה אני כתבתי שוב ../images/Emo13.gif

2. צופיות מעשית: הרעיון המרכזי המונח ביסודה של המתודיקה הצופית ניתן להגדרה במשפט אחד" "חינוך על ידי עשייה". החניך "חושב" בידיו. העיסוק והחשיבה שהצופיות מאפשרת, נותנת פתח חדש לשיטת חינוך שלא הייתה ידועה לחניך עד שהגיע לצופים. מתודת הצופיות המעשית נבחרה להיות המתודה המרכזית של תנועת הצופים בגלל הרב גוניות שלה וההתאמה לכל גיל. מתודה זו מצריכה ידע בסיסי של המדריך. אין חניך שאינו מסוקרן ומעוניין מצופיות מעשית ומטרתנו היא לעורר את החניכים לנושא זה. הצופיות המעשית מתחלקת למספר תחומים: מחנאות: תחום זה עוסק בבניה המחנאית. השימוש בסנדות ובחבלים בכדי ליצור מחנות, מחסות או מתקנים אשר ישמשו אותנו במחנה בו נשהה. שדאות: תחום זה עוסק בחיים בשטח. כיצד אני מתמודד עם השהייה שלי בשטח. שימוש בחבלים בכדי לרדת ירידות או לטפס על הרים. שימוש בתושייה צופית בכדי לתת פתרונות מקוריים לתרמילי שטח, סככות צל, הבערת אש וכו'. תחום עיסוק זה מסקרן מאד ומעניי את החניכים ואינו מצריך ידע רב. עמלנות: תחום זה עוסק בכל הנוגע ביצירה מהטבע. הבאת החניך למגע ישיר עם הטבע והחומרים המופקים ממנו מלמדת את החניך על התהליכים הקורים בטבע. דוגמאות לפעילויות: צבע מהטבע, ציורים בעזרת חומרים מהטבע, סימניות מפרחים מיובשים וכו'. עמלנו אפשר ליצור גם מחבלים או ממחזור פסולת. תחום זה מאד יצירתי ומאפשר לחניך ליצור דברים מדהימים מחומרים שלא חשב אף פעם לעסוק בהם. התמצאות: תחום זה עוסק בהתמצאות של החניך במרחב. התמצאות זו מתחילה ברמה הפשוטה ביותר הכוללת סוגי תצפית עד הרמה הגבוהה ביותר שהיא ניווט. התמצאות כוללת גם התמצאות ביום בעזרת מצפן או סמני דרך וגם התמצאות בלילה בעזרת כוכבים או חפץ אחר שמאיר. לימוד תחום זה יביא להתמודדות טובה יותר של החניכים בהתמצאות שלהם במרחב בתור חניכים ובתור מדריכים עם חניכים. . הפעלות חברתיות: לכאורה, סביר מאד שהטיול יחזק את הקשרים החברתיים בקבוצה. הקשיים, הצורך בעזרה הדדית ובעבודה משותפת בזמן ההליכה והארוחות עשויים לקרב חניכים שהם בדרך כלל רחוקים זה מזה. ואולם, אין הדברים תמיד כך ועל כן יש לשים את הדעת ולהיערך בהתאם. יש ליצור הזדמנויות למפגש אמיתי ואישי בין החניכים ולמנוע מפגשים שאתם צופים שיביאו לריב בין החניכים. בטיול אפשר לענות בצורה הטובה ביותר על בעיות חברתיות הקימות בקבוצה בגלל האינטראקציה הגדולה הקיימת במהלך הטיול. הפעלות חברתיות מחולקות לשלושה חלקים: 1. הפעלות הגורמות לאינטראקציה בין החניכים בנושאים שונים 2. תרבות, יצירת הפעלות, ערבים וכו' הקשורים בתרבות הישראלית או הצופית שלנו. העיסוק בתרבות גם מלמד וגם יוצר חוויה משותפת. 3. תיעוד. התיעוד לאורך הטיול יוצר מעיין ספר זיכרונות של הטיול דבר המשמר את החוויה הקבוצתית של הטיול. התיעוד גורם לכך שיהיה קשה לשכוח את הטיול ותמיד יהיה אפשר לחזור לחוויות הטיול והזיכרונות. כיצד בונים הפעלה? מודל דואיל "יש לך איזה הפעלה בשבילי?" שאלה זו חוזרת בין המדריכים מספר פעמים לפני טיול. קיים קושי לתכנן הפעלה ולהתאימה למסגרת גיל בה אני עובד. הקושי נובע ממספר גורמים כגון: רעיונות מקוריים, התאמה של ההפעלות וכו'. אני מציגה לפניכם מודל המציג מגוון של התנסויות העומדים לרשות תהליך הלמידה והחוויה של החניך. מודל זה נקרא מודל "דואיל". מודל זה הוא בצורת חרוט. ככל שנעלה בחרוט, דרך הפעולה היא מופשטת יותר, חסכונית יותר ומתאימה לגילאים מבוגרים יותר. ככל שנרד בחרוט, דרך הפעולה מוחשית יותר, יוצרת יותר מעורבות רגשית, מותאמת לגילאים צעירים יותר ודורשת יותר זמן בהכנות ובהעברה. ומה לזה ולהפעלות? ככל שנבחר להעביר את התכנים שלנו בדרך התואמת שא השלבים הנמוכים בחרוט, כך תהיה ההפעלה שלנו יותר מושקעת ו"הפעלתית". מודל דאיל: כיצד בונים הדרכת מסלול? לפניכם הדגשים העיקריים בבניית הדרכת מסלול וטיפים לעזר. לפני כן תזכורת: הדרכת המסלול בנויה על פי שיקוף המצב שלך ועל פי התאמה לשכבת הגיל המודרכת. ראשון מכל הדגשים היא עובדה אחת לגבי ההדרכה בכלל והטיול בפרט: מה שהמדריך נותן זה מה שהחניך יקבל! אם לא תספר על היווצרות הרי געש, או אגדה- החניך אמנם לא ידע שהפסיד אבל אתה תדע שפספסת. האחריות היא שלך! מעבר לכך חשוב שלמדריך בטיול יהיה ידע נוסף על זה המועבר. לא צריך להיות ארכיאולוג או מורה לזאולוגיה- מספיק שבזמן הכנת ההדרכה תתעמק מעט יותר. בטיול יש לך הזדמנות מצוינת להחיות את העבר וליצור עולם חי מהדומם: האבנים של מצדה הם רק אבנים- אילולא יעמוד המדריך וייצור בדמיונם של חניכיו את ההמולה מלפני מאות שנים. הכל תלוי בך!!! התרגלנו בטיולים ובכלל, להסתכל מבלי לראות- תפקחו לחניכים את העיניים! אתה בטבע- העזר בו- במה שרואים, במה שחשים, אל תדבר באוויר! תזכורת: לשמוע משמע לשכוח לראות משמע לזכור לעשות משמע להבין! הטבע והנוף חי ונושם- זה המקום להפעיל את הדמיון ולהיעזר בידע עיוני כדי ליצור תמונה אמיתית וחיה של העבר וההווה. ועכשיו כשיש את הרצון, הנה כמה כלי עזר: תהליך להכנת הדרכת מסלול:

 

[גליייייייייייייייייי]

המשך

1. בחירת קו מנחה לטיול: זהו חוט השני שיקשר בין כל ההדרכות שיועברו למשל: אזור הצפון: בעיית המים. טיול גבולות: בעקבות הלוחמים- מורשת קרב. אזורים כגון ירושלים והגליל: תולדות האדם. 2. סקירה גיאוגרפית: מטרתה לעזור למדריך להוציא את כל החומר בצורה יעילה ואחר כך להפוך את אותו מידע כתוב להפעלות. · מקור השם- גלגולו של שם המקום. · גבולות- מהאזור הכללי ועד לכיוון הספציפי לדוגמא: ירושלים: אזור כללי- הרי יהודה אזור משני- הרי ירושלים אזור ספציפי- גבולות העיר בציון הגבולות חשוב למקם את החניכים בנוף- היכן הצפון? אילו ישובים קרובים? מהו המיקום לעומת ישובים מוכרים(ת"א, חיפה)? 3. אקלים: אפיונים כללים באזור הכללי ונקודה ספציפית (אקלים יכול להשתנות על פי מקום היישוב- הר, בקעה וכו'.). 4. מסלע: אפיונים כלליים- מתוך המידע על המסלע ניתן להבין את סוג הצמחייה, זרימת המים, התיישבות האדם ותופעות גיאוגרפיות אחרות( מערות, הרים, קניונים, הרי געש וכו'.). 5. צמחיה: אופיינית לאזור תוך מתן כמה דוגמאות ספציפיות (במיוחד בהדרכת נחל). הצמחייה קשורה כמובן בסוג המסלע ובכמות המשקעים. אגדות!!! זה המקום והזמן. 6. בעלי חיים: האופייניים לאזור.(גם הם קשורים לסוג המסלע, הצמחייה והאקלים באזור) 7. האדם: ההיסטוריה של האדם באזור או במקום הטיול כאשר מתמקדים בהשלכות של הנוכחות שלו לאורך השנים. לדוגמא: · השלכות על הנוף- טרסות, העדר צמחיה בשל כריתה, מחצבות וכו'. · שרידים- אתרים ארכיאולוגים או אתרים קיימים כגון אנדרטאות, צורות התיישבות שונות וכו'. לסיכום: הטיול הוא כלי בידיך. אם תשכיל לנצל אותו תוכל להעביר את אהבת הארץ דרך הרגליים אל תוך הלב. בנוסף תוכל כמובן לנצל אותו להשגת מטרות חברתיות- גיבוש, עזרה הדדית והתמודדות עם תנאי השטח בנוסף למטרות האשיות שלך. הכל תלוי בך! . הצגת יום וסיכום יום: בכדי לתת לחניך הרגשה שהיום שהוא מטייל אינו סתמי ושיש תכנית מסודרת אותה הוא עובר במשך היום, חשוב לפני תחילת כל יום לבצע הצגה, הסבר של היום שעומד לפנינו. בהסבר זה אנו יכולים לתת פירוט מדויק של היום, במידה והיו שינויים לעדכן את החניכים ולתת דגשים מיוחדים על היום גם הדרכתיים וגם בטיחותיים. העברת הסקירה הזו יכולה להעשות בצורה מתודית ולא בצורה יבשה, לדוגמא: הצגה, חידון, פאזל וכו'. חשוב גם לשמוע מה הן הצפיות של החניכים מאותו יום ולהתייחס לצפיות אלו. סיכום יום אינו פחות חשוב עבור החניך ואולי יותר. חניך שעבר יום עמוס בחוויות וביקר בהמון מקומות, חשוב שנעשה לו סדר בדברים שראה וחווה במשך היום. פן נוסף הוא לשמוע מהחניך איך עבר לו היום, מה אני בתור מדריך צריך לשפר ומה אני צריך לשמר ליום הבא ולטיול הבא. יש חשיבות לתת לחניך לבצע את רוב הסיכום כי בסך הכל הוא זה שעבר את הטיול והוא יודע איך הוא מרגיש. גם כאן אפשר ורצוי לעשות את הסיכום בצורה מתודית ולא בצורה יבשה. (למשל מחברת בה כותבים החניכים בתחילת כל יום צפיות, ובסוף כל יום ממה נהנו ומה לשפר) 6. טיול הכנה: אם יש פריט שעליו אפשר להצביע שהוא יכול לנבא כיצד יראה הטיול בפועל, זהו טיול ההכנה. טיול ההכנה הוא טיול שהמדריכים מבצעים לפני הטיול עם החניכים. קיימות מספר מטרות לטיול ההכנה: א. הכרת המסלול מבחינת תוואי השטח ולאן הולכים. ב. הכרת מקומות לאורך המסלול בהם אפשר לעשות פעילות. ג. הכרת השטח מבחינה של ידיעת הארץ וטבע. ד. קבלת הדרכה על מסלול הטיול והדברים הנמצאים בו. ה. תיעוד הטיול בשביל פרסום לחניכים ושהמדריך יוכל לזכור את הטיול לפני הביצוע. ו. תכנון מוקדם של הפעלות שחלק מההכנה שלהם יהיה תוך כדי טיול ההכנה. בכדי שטיול ההכנה יהיה ברמה טובה חשוב להכין אותו מראש. ההכנות צריכות לכלול קריאת חומרים לגבי מסלול הטיול והדברים שהוא כולל. הכנת המדריכים למסלול, מה אורך המסלול, איפה נמצא המסלול וכו'. חשוב גם לתכנן איזה הפעלות אנחנו רוצים לעשות בטיול וכאשר מגיעים לטיול ההכנה למצוא מקומות מתאימים לאותן ההפעלות. התהליך אותו צריכים לעבור המדריכים מאד דומה לתהליך שהחניכים צריכים לעבור לפני הטיול. חשוב לבצע את כל התהליך אחד על אחד לפני טיול ההכנה בכדי שנוכל להעתיק את התהליך לחניכים עצמם.

 

[גליייייייייייייייייי]

המשךך שוב

7. הכנת הקבוצה: אנחנו יכולים לתכנן את הטיול הטוב ביותר שיש אך אינו תואם את הצפיות של החניכים, והחניכים לא מוכנים לעבור את הטיול המתוכנן. בנוסף, אפשר לתכנן טיול לחרמון ולא לספר לחניכים שנוסעים לחרמון והחניכים לא מגיעים ערוכים לטיול שכזה. הכנת הקבוצה היא חלקה חשוב מאד בתהליך הטיול. הכנה טובה של החניכים יכולה ליצור לחניכים צפייה לטיול והרגשה נוחה יותר כי הם יודעים מה עושים בטיול ולאן מטילים. חשוב שאת ההכנה לטיול נעשה בצורה הכי מושכת שאפשר בכדי ליצור אצל החניכים התלהבות לפני היציאה לטיול. הסבר מפורט על אורך המסלול ותוואי הדרך יכולים למנוע אי נעימויות וקשיים תוך כדי הטיול. 8. פרסום והרשמה: אם לא נתייחס לאירוע זה כמשהו פורמאלי, משרדי נוכל ליצור מצב בו החניכים נוהרים להירשם ואין צורך לרדוף ולחזר אחריהם. כאשר אנו יוצרים תהליך של פרסום שמעורר את החניכים ומסקרן אותם הם מתעניינים בטיול ורוצים לצאת אליו. אין לקחת את המצב שהחניכים רוצים לצאת לטיול כברור מאיליו. היום כאשר אנו נמצאים בסביבה מלאה בגירויים וכל אחד מחזר אחר הילדים גם אנחנו צריכים ליצור עניין בטיול כך שכאשר נתחיל בהרשמה החניכים יגיעו באופן טבעי. חשוב לזכור שדברים שרואים כגון שקופיות, סרטי וודאו או תמונות מטיול ההכנה מאד מושכים. ישנם אינספור סוגי גירויים כגון סלוגן, ג'ינגל, פליירים, שלטים, עיתונות, פעולות הכנה, אספת הורים, כניסה לכיתות וכו'. 9. מנהלות: רוב המנהלות נעשות על ידי מרכז השבט ו/או הראשג"ד אך יש מספר תחומים שחשוב שאתה בתור מדריך תכין ותחשוב עליהם מראש: תיק מדריך: תיק מדריך כולל מספר פרטים שמתוך ניסיון באים לידי שימוש כמעט תמיד: פנס, קנקל שתייה חירום, נייר טואלט, עזרה ראשונה שנייה וכן- גם שלישית, מפה של האזור, קרם הגנה, פותחן, גפרורים, שקיות אשפה, מספרי טלפונים חשובים של אנשים בטיול ובעורף, רשימה שמית של החניכים וכל דבר נוסף העולה לכם בראש שיכול לעזור אפילו במעט במשך הטיול. לו"ז יומי: חשוב לתכנן לו"ז יומי עד הפרט האחרון בכדי לא ליצור "רגעים מתים" בטיול. הלו"ז צריך לכלול דברים המוכתבים על ידי הראשג"ד(ית) והצוות וזמני הפעילות שאתם רוצים להעביר. בבניית הלו"ז חישבו על כל הפרטים בכדי שהלו"ז יצא מאוזן מבחינת פעילות כלומר עם שיא כל כמה זמן ובלי קטעים משעממים. זכרו: חניך משועמם הוא חניך מפריע! לכן תכננו לו"ז מלא אך לא עמוס מידי. אוכל: כאשר מתכננים את התפריט חשוב להגדיר מהי המטרה שאתם רוצים להשיג כאשר אתם מכינים אוכל. אם אתם רוצים ארוחה מהירה הסתמכו על לחם, ממרחים ושימורים. חישבו על גיל החניכים- האם הם יכולים לבשל ארוחה מורכבת? אם אנחנו רוצים ליצור גיבוש ועשייה קבוצתית נארגן בישול מורכב הכולל מספר מנות וכך לכל חניך יהיה תפקיד. עוד פן שיש להתחשב בו הוא כמובן התקציב העומד לרשותנו. כמו שאתם רואים יש מספר דרכים לתכנן את התפריט וחשוב לבדוק מה התנאים והמטרות שלנו בהכנת התפריט. חשוב לקחת בחשבון פריטי אוכל שלא מתקלקלים כאשר אינם נמצאים בתנאי אחסון מתאימים. חשוב! זכרו את החניכים הצמחוניים! תפריט בסיסי לדוגמא: לילה ערב צוהריים בוקר שחרית תה עם בסקווטים או בסקווטים עם שוקולד סלטשאריות הלחם מהיוםשניצל/המבורגר/נקניקיותפירה/ ספגטיתרכיזלפתן חמוצים לחםנקניק מעושןגבנ"צ/ טונהממרח סנדביץ'שוקולד חמוציםלחםירקותגבינהשוקולדריבה תה עם בסקווטים או בסקווטים עם שוקולד ותמיד אפשר להוסיף צ'ופרים וכל מיני דברים טעימים. יחסי מזון לאנשים- לפי חוליה של 5 אנשים: 2 תירס לארוחה 1 כיכר לחם לארוחה 1 שוקולד לבוקר וצוהריים 5 מלפפונים 1 גביע גבינה 1 ריבה לכל הגדוד 1 קופסה של מלפפון חמוץ לארוחה 2 טונה לארוחה 1 גבנ"צ לארוחה 3 ממרח סנדביץ' ל4 חוליות 1 תרכיז לגדוד 1 חבילת בסקוויטים לגדוד לארוחה 1 שניצל לחניך 2 המבורגר לחניך 2.5 נקנקיות לחניך. עשה ואל תעשה בענייני מזון: 1. לא לשכוח לקנות: קטשופ, בצל, חרדל, מלח, סוכר, שמן, חומרי ניקוי, שקיות זבל, גפרורים, תבלינים. 2. לא לקנות גבינות לבנות ליום השני (אלא אם יש קרח יבש) 3. לא כדאי להכין צ'יפס או אורז- זה לוקח המון זמן ואף פעם לא יוצא. 4. יש לארוז את האוכל בצורה הגיונית מבחינת ארוחות, מוצרים הדורשים קירור וכו'. 5. אל תעשו את מה שתמיד עושים, תגוונו ותחדשו ואל תתנו לחניכים לאכול את מה שהם אוכלים בבית. 6. אל תשכחו את עצמכם כאשר את מחשבים כמויות! (וגם לא את הראשג"דית). 10. מעורבות חניכים: אחת המטרות החשובות ביותר שיש להציב במשך השנה בכלל ובטיולים בפרט היא מעורבות חניכים. מעורבות חניכים היא הכלי הטוב ביותר שיש לנו בתור מדריכים בכדי שנוכל לפתח את החניך הבודד ואת הקבוצה. את מעורבות החניכים צריך לתכנן בהתאם לגיל. אם לא נתאים את המעורבות של החניכים לגילם- או שהוא ירגישו שהדבר "קטן עליהם" והמדריך מזלזל בהם או שירגישו הרגשה של כשלון. מעורבות החניכים צריכה לאתגר את החניך בכדי שירצה לעשות ולהיות מעורב. חשוב להקפיד שכאשר מערבים את החניכים המעורבות לא תהיה רק ברמת ההחלטה אלא גם ברמת העשייה. יש הרגשה שמעורבות חניכים לוקחת לך המדריך את העבודה- דבר זה מוטעה מיסודו. זה אמנם מקל מאד, אבל לא להיות שאננים- מה שלא תעשה לא יהיה! מעורבות חניכים דורשת ממך המדריך יותר עבודה. חשוב שתלווה את החניכים לאורך התהליך, תחנוך אותם ותעזור להם בכל דרך שהיא. אם החניך ירגיש את תחושת ההצלחה הוא ירצה להמשיך להיות מעורב דבר שיתבטא בשכבות הבוגרות בצורה המקסימלית. חשוב שיהיה רצף בנושא מעורבות חניכים בין השכבות, רצף זה יביא את החניכים לפסגת המעורבות שהיא- יזמה. . הוראות ביטחון ובטיחות: 1. האחראי על שלום החניכים הוא ברא ובראשונה את - המדריך! 2. ההליכה מתבצעת אך ורק במסלולים המסומנים. 3. כל עזיבה של חניך את הטור - אך ורק באישור המדריך. 4. ההליכה מתבצעת תמיד עם כיסוי ראש, נעליים סגורות ומים. 5. בכל עלייה, ירידה מהאוטובוס או עצירה במסלול תיערך ספירה שמית של החניכים. 6. אין להיכנס למערות ללא אישור מפורש. 7. יש להימנע מתנועה רגלית לאורך כבישים, אך אם קיים הכרח יש לעשות זאת בטור עורפי נגד כיוון התנועה. 8. יש לקבוע בכל טיול מיהו המאסף. 9. יש להקפיד על עצירה של 10 דקות כל שעה. 10. על כל פציעה יש להודיע לחובש ולאחראי הטיול (וכמובן לראשג"דית). 11. אין להיכנס למים ללא אישור מפורש 12. בתחילת הטיול יוכנו 5 רשימות שמיות: · לראש השבט · למרכז השבט · למרכזת ההדרכה הצעירה · לראשג"ד · למדריך 13. במקרה ואבדת הושב את קבוצתך (בלי לחץ) וחכה שיגיעו אליך.