למה מדינה פלשתינית היא סכנה לישראל?
מי שתומך במדינה פלסטנאית חושב, מן הסתם, שזה פתרון שיביא להשלמה פלסטינית עם קיומה של ישראל. מצב כזה איננו אפשרי. לא תתכן מדינה פלסטינאית לצד ישראל - החיה בשלום עם ישראל. הבה נניח שנסכים אפילו לתוכנית הקיצונית ביותר: מדינה פלסטינאית על כל שטח יש"ע כולל מזרח ירושלים. (כולל פינוי חצי מיליון יהודים מיש"ע והשכונות החדשות של ירושלים). הפליטים הפלסטינאיים ישוקמו בעיקר במדינה הפלסטינאית. התוצאה תהיה מדינה פלסטינאית בת כחמישה מיליון תושבים בתחילה, על 22% משטח א"י המערבית. תוך 5 שנים יהיו שישה מליון תושבים, תוך 10 שנים - 8 מיליון וכו´. במדינת ישראל, לעומת זאת, יחיו כחמישה מליון יהודים והיא תשתרע על 78% מן השטח. האם באמת אפשר לצפות שהפלסטינאים ישלימו לאורך זמן עם חלוקה כזאת? האם יש יהודי שהיה מסכים שמדינת ישראל תשתרע על 22% משטח א"י המערבית? האם מדינה כזאת היא בת קיימא? איך אפשר להאמין שדווקא הפלסטינאים יסכימו למדינה כזאת כמצב של קבע? (יש לזכור שהם מאמינים שכל א"י שייכת להם ונגזלה מהם בכוח הזרוע!). הם ידרשו, תוך זמן קצר, לחלק מחדש של השטח. הפשרה המינימלית תהיה דרישה ל"חלוקה צודקת ושוויונית" של שטח א"י בין שני העמים השותפים השווים בגודלם - כלומר דרישה ל-50% משטח א"י. הם יוכלו להסתמך גם על החלטת האו"ם 181 (החלטת החלוקה) שנתנה להם 45% משטח הארץ. יש לשים לב להצהרות בלייר וערפאת: "מדינה פלסטינאית בת קיימא(!) על פי החלטות האו"ם(!)". ערפאת כבר הצהיר בוועידת הליגה הערבית בקהיר ב-אוקטובר 2000 כי הוא דורש לקיים את החלטת האו"ם 181. סיסמא כמו "שוויון בין שווים" תקלט בעולם כסבירה והגיונית. "ההסכם הוא גזעני ומהווה ניצול של חולשתינו", יטענו הפלסטינאים. "היהודים גרים להם ברווחה בארמון ולפלסטינאים השאירו את המלונה. מה אנחנו כלבים? מדוע מגיע לנו פחות מן היהודים שגזלו את ארצנו? גם גזלתם וגם קיפחתם?" ואם נטען שוויתור על 50% מהשטח פרושו חיסולה של מדינת ישראל ישאלו - " ואיך את מצפים שהפלסטינאים יסתפקו ב-22% בלבד?" ואם נטען שאי אפשר לעמוד בפינוי מאות אלפי תושבים וותיקים ועשרות (אולי מאות) ישובים נוספים יגידו - "כאשר הסכמתם לפנות את יש"ע הראיתם שאתם מסוגלים לזה. הסבל שלכם איננו גדול יותר מן הסבל של הפלסטינאים שאתם רוצים לחנוק בתנאי צפיפות בלתי אנושיים. אנחנו דורשים בסך הכל שוויון!" אין להתיחס ברצינות להצהרות של פלסטינאים שהם מוכנים להסכמה אמיתית למדינה על 22% משטח הארץ. חלקם משקרים ביודעים (ראה הראיון עם פייסל חוסייני שהודה שסכמת הפלסטינאים להסכם אוסלו היה רמאות). ואותו חלק שבאמת מתכוון לזה - לא יוכל לעמוד מול המציאות. צריך גם לזכור שהפסקת אמיתית של המלחמה נגד ישראל תשנה לחלוטין את מעמד הפלסטינאים. הם יחדלו להיות יקירי העולם הערבי בתור הסיירת ההירואית של הערבים במלחמתם בציונות, הם יחדלו להיות יקירי "עולם הקידמה" בתור הלוחמים בקולוניאליזם ובדיכוי. הם יהפכו למדינה קטנה, צפופה, חסרת כל משאבים טבעיים או אנושיים, תחת משטר דיקטטורי ומושחת - מדינת עולם שלישי אופיינית חסרת כל ערך וענין למישהו. האם אפשר לתאר את האכזבה, התסכול והיאוש שמצב כזה יביא? על כן המשך המלחמה בישראל הוא צורך קיומי למדינה פלסטינאית. הקמת מדינה כזאת תתן לפלסטינאים את האמצעים להגביר את רמת הלחימה בכמה סדרי גודל, המחשבה שהיא תהיה מפורזת היא אשליה. גם היום, כאשר יש לנו שליטה מלאה על כל המעברים - אנו רואים שאין לרשות הפלסטינאית בעיה בהשגת נשק קל או תחמושת. מדינה ריבונית שתשלוט על הכניסה והיציאה - תחדיר ותייצר אמל"ח כרצונה. (כולל נשק בלתי קונבנציונלי). למדינה מוכרת בעולם, חברה באו"ם - תהיה חסינות של מדינה ריבונית מפני כיבוש. בעולם של היום אי אפשר לכבוש מדינה ריבונית ולחסל את עצמאותה - תהא אשר תהא התנהגותה. לא קשה יהיה למדינה כזאת לדרדר את המצב. זה יתחיל על ידי פעולות טרור של "אירגוני סירוב" (תמיד יהיו כאלה ותמיד אפשר להמציא חדשים). ישראל תדרש על ידי "העולם" לנהוג באיפוק, לא לפגוע "בחפים מפשע", להבין את הקשיים של המדינה הפלסטינאית הצעירה ולפתור בעיות במו"מ. אם המשך הפעולות יביא לתגובות של ישראל - המדינה הפלסטינאית תוכל להפעיל את כוחותיה הגלויים בתוקף זכות ההתגוננות של מדינה ריבונית. היא תוכל גם לקרוא לעזרה מצד מדינות ידידותיות ומצד האו"ם. המדינה הפלסטינאית תהפוך את החיים בישראל לגהינום. יכולת ההתגוננות של ישראל תנוטרל. הקמת מדינה פלסטינאית הוא הצעד בלתי הפיך. האגדה על כך שנוכל לחזור בנו התנפצה אחרי הסכמי אוסלו. רבין הבטיח "אם תיירה יריה אחת נחזור לכל המקומות שעזבנו". כמה חסרת שחר היתה ההבטחה הזאת! אסור לכבוש מדינה ריבונית (ראה כוויית), ישראל לא תורשה ל"מחוק" אותה על ידי הפצצות. ישראל תהיה חסרת אונים לחלוטין. האם הפלסטינאים באמת יוכלו לחשוב שהם מסוגלים להכניע את ישראל? האם הם יכולים לחשוב שישראל תסכים לדרישות של וויתורים נוספים? בהחלט כן! לאחר נסיגה מיש"ע, פינוי מאות אלפי יהודים מבתיהם, חלוקת ירושלים - שום דבר לא יראה בלתי אפשרי. הפלסטינאים יהיו באויפוריה ותחושת כוח. הם ירגישו שהם מסוגלים להמשיך בלחץ ולהשיג הרבה יותר מן המדינה העלובה על פחות מרבע של א"י. ישראל, לעומת זאת,תהיה בדמורליזציה גמורה. הנסיגה מיש"ע גירוש המתישבים - יהפכו את מדינת ישראל למדינה מפסידנית, מדינה בתהליך שקיעה. ניתוק הקשר עם הלב ההיסטורי של הארץ ישלול מישראל את ההצדקה המוסרית להקמתה ולכן גם לקיומה. (הצהרת בלפור והחלטת חבר הלאומים על "בית לאומי לעם היהודי" הסתמכו רק על הזכות ההסטורית של העם היהודי לארץ ישראל!). בעולם תתחזק הדעה שהביע שר התרבות האיטלקי: "ישראל היא מדינה מלאכותית שהוקמה כדי להשקיט את נקיפות המצפון של אירופה לאחר השואה". כלומר מדינה חסרת זכות קיום טבעי. הדרישה לקחת טריטוריה ממדינה כזאת כדי לאפשר למדינה הפלסטינאית (המייצגת את התושבים האמיתיים של הארץ) גודל שווה לזה של ישראל תראה כהוגנת במסגרת הצדק הטיבעי. ההסכמים החתומים לא יגנו עלינו. הם יראו כטעות, כניצול החולשה של הפלסטינאים על ידי היהודים הערמומיים. ישראל תהיה בדרך לחיסולה הסופי. הארץ קטנה לשתי מדינות היא מספיקה בקושי רב למדינה אחת. בנו זה תלוי האם המדינה האחת תהיה ישראל או מדינה פלסטינאית. האם פרס ושרון אינם מבינים זאת? פרס מסוגל, פשוט, להתכחש למציאות ולחיות בעולם דמיוני שהוא ממציא. פרס הבטיח בטכס החתימה על הסכם אוסלו "קץ למאה שנות שפיכות דמים, לא תירה יותר אף יריה אחת". מאז נרצחו למעלה משש מאות יהודים ואלפים נפצעו. פרס ממשיך לטעון שהוא הביא שלום. פרס התנגד להפצצת הכור בעירק והוא חושב עד היום שצדק. לשיקול הדעת של פרס אין שום ערך. באשר לשרון - זאת אכן תעלומה. הוא לא הסביר עדיין מה הביא אותו לתמיכה בהקמת מדינה פלסטינאית ומה התשובות שלו להשגות כל כך. אולי יש באמת בעיה רפואית כפי שנרמז לפני הבחירות?