כי כבר לא היה בינינו כלום, היינו שני זרים שחיו באותו הבית. אני החלטתי לעזוב כי לא יכולתי יותר, ההחלטה הסופית התקבלה בשניים. לא הייתי משנה בו כלום, טוב שהיה וטוב שנגמר כמו שנגמר.
ראיתי את עצמי מהצד הרבה הרבה זמן..וידעתי שככה אני לא אחיה! וכי הדבר שהכי הפחיד אותי זה למצוא תא עצמי בהמשך הדרך מתחרטת שלא עזבתי..... וכי ידעתי היטב שמגיע לי הרבה יותר. כי נשבעתי לילדה שלי שאני אעשה לנו חיים טובים - גם אם זה אומר בלעדיו
