מדבר

[snoopytush]

אוף נו את חייבת לפגוש את חברה

שלי היא מעריצהה אותו בדם

 

[p019]

כבר דיברנו על זה בעבר, לא?

 

[snoopytush]

../images/Emo6.gifאבל שווה לנסות שוב

 

[p019]

היה לי דה זה וו

 

[מקמיקא]

טרי פרצ'ט מעולה!

אני פשוט מת על הסגנון שלו. אפשר לגמוע את הספרים שלו בתוך רגע, הוא כל כך מרתק, ומצחיק, וביקורתי באופן עקיף ומחוכם. אבל לדעתי הכתיבה שלך יותר מזכירה דאגלס אדאמס.

(לא שהוא כזה כותב נוראי

)

 

[inbardaf]

טרי פראט הוא ענק ללא ספק!

אני אישית, מאוד אוהבת את שניהם.

 

[snoopytush]

קראת את הספרים שלו בעברית

או באנגלית?

 

[inbardaf]

בעברית. לא ברור?! אני ואנגלית לא ממש חברים../images/Emo3.gif

 

[p019]

טרי פרצט הוא מסובך מהבחינה הזו

יש לו ארבה משחקי מילים - מה שיגרום לאנשים לחשוב מייד שזה אומר שעדיף לקרוא באנגלית - אבל השפה שלו כל כך קשה - כך שאם אין לך אנגלית ממש טובה - עדיף לקרוא בעיברית ולקוות שהמתרגם ממש טוב. אחד הספרים שתורגמו נראה כמו קסוטו - על כל שורה יש למטה ביעור של המתרגם

. כמובן שהיתרון המשמעותי ביותר לקרוא באנגית היא שלא צריך לחקות שמישהו יחליט לתרגם את מיליון הספרים שלו

 

[snoopytush]

אני יודעת לכן אני מפחדת לקרוא../images/Emo7.gif

חברה שלי עשתה לי טראומה

היא אמרה מה לא הבנת את הבדיחה הזו והזו שמבוססת על זו ( וזה קשור גם לידע כללי ), ואז היא שלפה את השפן מהכובע וסיפרה על ספרים שנכתבו במטרה להסביר לאנשים את הבדיחות וההערות של טרי ויש לו הרבה כאילו. בשלב זה לקחתי אספירין והחרמתי את פראצ'אט

 

[inbardaf]

אז תקראי את 'בשורות טובות'

הוא כתב אותו עם עוד מישהו (ניומן אם אני לא טועה..) ספר טוב 'למתחילים' ומצחיק מאוד. ואם תובנות מדהימות...

 

[snoopytush]

ענבר לא דיברתי איתך שבוע!!!!!!!!!!../images/Emo8.gif

 

[inbardaf]

חחה. עכשיו גם לי וגם לך אין נייד ../images/Emo3.gif

אלה עם כן חידשת את שלך.. אני מקווה לחדש את שלי הערב. בתקווה שאני אצא מהעבודה כשהמרכזים של אורנג' עוד פתוחים..

 

[inbardaf]

עברתי את הקטע הבעייתי של התרגום

בתור ילדה עם ד"ר סוס. גם אותו מאוד קשה לתרגם. כשגדלתי קניתי גם את הספרים באנגלית וקראתי את שניהם. זו תכניקה שהשתמשתי בה גם בלימודים. כי תרגום של ספרות מקצועית הוא גם לא דבר פשוט, אז הייתי נעזרת בתרגום, אבל גם קוראת את המקור באנגלית ומשווה וככה היה לי קל להבין את הדברים לאשורם. עם טרי זה קשה יותר כי אלו לא ספרי ילדים שמכילים 20 דפים בקושי... תרגום זה דבר לא פשוט אפילו בסרטים. פעם ראיתי סרט בריטי עם אחותי. אני גם מקשיבה וגם קוראת. היא אמרה שהסרט משעמם ולא הבינה ממה אני צוחקת. זה כי את לא מקשיבה אמרתי לה - יש שם ים משחקי מילים שלא תרגמו אותם!! והם היו מצחיקים כמו שרק בריטים יודעים!

 

[snoopytush]

אם יש לך סבלנות וסובלנות לקרוא

גם את התרגום העברי וגם האנגלי ועוד להשוות אז חוץ משאפו אני חושבת שהאנגלופוביה שלך רק בראש

 

[inbardaf]

זה גם מה שטענה המורה הפרטית שלי בכיתה ט'

כשחשבתי שאולי מורה פרטית תעזור לי. היא טענה שהבעיה שלי באנגלית פסיכולוגית בלבד

פיטרתי אותה...

 

[המבורגר76]

חחח! ממש כמו להרוג את השליח! ../images/Emo6.gif

 

[inbardaf]

לפעמים האמת כואבת ../images/Emo10.gif

היא היתה ממש חמודה, אבל במקום ללמד אותי אנגלית, כל הזמן היתה אומרת לי: אין לך שום בעיה, את סתם חסרת ביטחון.. זה תסכל אותי יותר... אני מניחה שכשאת דיסלקטית ויש לך מכשפה שמלמד אותך אנגלית פעם ראשונה ביסודי - זו טראומה שקשה לצאת ממנה.. עד היום

כשאני רואה טקסט באנגלית אני קודם רואה שחור. אח"כ אני מתחילה לראות מילים, אבל אני כ"כ לחוצה שאני לא מצליחה להתרכז ולהבין מה אני קוראת. ושגיאות כתיב באנגלית, זה משהו שאני לא מתכוונת להתחיל בכלל להתמודד איתו. מספיק עבדתי קשה כדי להתגבר על זה בעברית. עבודה של שנים וזה אף פעם לא יהיה מושלם.

 

[snoopytush]

רגע אז איך מתגברים על שגיאות בעברית?

הרי הבנתי שדיסלקטים יודעים לכתוב נכון אבל בגלל הבעיה זה פשוט יוצא להם ככה לא?

 

[inbardaf]

לא בדיוק.

ואם כבר נכנסנו לנושא, יש הרבה סוגים של לקויות למידה. כולם מכירים את המושג דיסלקציה ולכן משתמשים בו גם כשהו לא קשור. דיסלקציה קשורה לשגיאות כתיב. יש גם דיסקלקוליה - שזה טעיות בחשבון פשוט. ויש דיסגרפיה - שזה הקושי בכלל לכתוב ברור (לצייר..) ויש עוד הרבה.. הבעיה האישית שלי היא הקושי לזכור דברים ו/או לקלוט דברים חסרי משמעות. למשל, ללמוד סתם בע"פ את לוח הכפל. אין מצב. עד היום אני לא יודעת אותו

אבל להבין נוסחה מסובכת - אם זה אין לי בעיה. בנוסף יש את הבעיה של להבדיל בין אותיות דומות כמו: b, d, p, q . לרוב האנשים זה אולי לא נראה דומה, אבל בעיני כל ה-4 הם אותה הצורה בדיוק. אז לגבי העברית: בגיל צעיר יחסית (איפשהו בשנות הלימודים המוקדמות ביסודי) שמתי לב שהשגיאות שלי מובנות. כלומר חוזורת על עצמם. אני מחליפה באופן קבוע פ' ב-ב', ד' ב-ת' ועוד כמה (כמו ששמת לב, אין קשר לשגיאות נפוצות כמו להחליף א' בע' וכד'.) ואז יצרתי מנהג כזה, שאני עוברת על כל דבר שאני כותבת פעמים. פעם אחת כותבת, פעם שניה עוברת על זה ומתקנת. כשגדלתי והגעתי לתיכון, הבנתי את המשמעות שעומדת מאחורי השגיאות שלי. כל האותיות שהחלפתי היו מאותה משפחה. למשל: כל השיפתיות = ב,ו,מ,פ או הלשוניות = ד,ת,ל,נ,ט,ר (שימי לב שת' ו-ט' מופיעות כאן, כך שהשגיאה לא בהכרח קשורה לשגיאה של חוסר ידע, כמו שרוב האנשים שטועים) וכו'.. ואז, אחרי שלמדתי את חוקי הלשון לעומק, היה לי יותר קל ללמוד לתקן את השגיאות מראש. (אני זוכרת שכשהבנתי את זה, צחקתי שגם כשאני טועה, יש הגיון מאחורי זה

) ואז הבנתי שכדי להצליח לכתוב טוב באנגלית, אני חייבת להבין את השפה לעומק כמו שאני מבינה עברית. זה הדרך היחידה שלי. ואין לי זמן וכוח לזה כרגע.. (אחרי הכל, זו היתה עבודה של שנים שעשיתי על עברית ועברית היא גם שפת האם שלי.)