מדברת ומדברת
יש לנו ילדה בת חמש, מקסימה וחמודה שמקבלת טונות תשומת לב (במיוחד לאור העובדה שאחיה - בן שנה - דורש את שלו) אבל מה - מדברת המון. בימים האחרונים היא מדברת ומדברת ומדברת, בלי הפסקה ממש, לא על נושא ספציפי אלא על הכל: סיפורים מבית הספר, שאלות, חידות, תיאורים של המציאות... כל משפט שני שלה מתחיל באמא תראי! או אבא תסתכל! או אמא בואי!, מה שכמובן מקפיץ אותנו מיידית ולפעמים אנחנו מגלים שהיא רוצה שנתייצב רק כדי לשמוע סיפור או לראות ציור. כשזה קורה כל דקה זה יכול להוציא מהדעת. אני רוצה להענות לה, אבל אני גם רוצה להיות יכולה להמשיך לתפקד תוך כדי (לבשל, להניק, לנקות, לשחק עם הקטן וכו') בלי לגרום לה להרגיש דחויה. זה בכלל אפשרי? אשמח לכל הארה
תודה
יש לנו ילדה בת חמש, מקסימה וחמודה שמקבלת טונות תשומת לב (במיוחד לאור העובדה שאחיה - בן שנה - דורש את שלו) אבל מה - מדברת המון. בימים האחרונים היא מדברת ומדברת ומדברת, בלי הפסקה ממש, לא על נושא ספציפי אלא על הכל: סיפורים מבית הספר, שאלות, חידות, תיאורים של המציאות... כל משפט שני שלה מתחיל באמא תראי! או אבא תסתכל! או אמא בואי!, מה שכמובן מקפיץ אותנו מיידית ולפעמים אנחנו מגלים שהיא רוצה שנתייצב רק כדי לשמוע סיפור או לראות ציור. כשזה קורה כל דקה זה יכול להוציא מהדעת. אני רוצה להענות לה, אבל אני גם רוצה להיות יכולה להמשיך לתפקד תוך כדי (לבשל, להניק, לנקות, לשחק עם הקטן וכו') בלי לגרום לה להרגיש דחויה. זה בכלל אפשרי? אשמח לכל הארה