משתפרת1
Well-known member
לקחתי לעצמי פסק זמן.
אחי הגדול נפטר. מהרגע שהפסיק את העבודה, ירד מהטרקטור, ניגש לרופא, נשלח למיון, אובחן במהירות עם גידול ממאיר אלים במוח- עברו חודשיים עד שהטמנו אותו באדמה אותה עבד כל חייו, ליד הורינו ואחותנו.
חודשיים מאד אינטנסיביים של דעיכה במהירות של מפולת שלגים, בהם הוקף באיכפתיות וטופל יום ולילה בתשומת לב ובמסירות אין קץ. חודשיים בהם עשה בעצמו בגבורה כל מאמץ אפשרי להתיחס אלינו ואל מי שהגיע לבקר: לקבל בחיוך, להשמיע כמה מלים, להעביר מסר. כמה אהבה היתה בבית...
נפרדנו מאחי בכאב גדול. קשה לי. קשה לי לנשום. קשה לרכז מחשבות. להרדם. לתפקד. הייתי חייבת מעט זמן לעצמי, ללקט את הרסיסים. לדבר עם גיסתי הנפלאה, עם האחיינים הנהדרים והכלות הנדירות, עם ילדיהם- הנכדים המקסימים. לכתוב זכרונות שבני המשפחה מבקשים לקרוא. מטלטל, חונק. הייתי זקוקה לאנרגיות חיוביות. יש בפורום הרבה אנשים טובים, אך לא הייתי מסוגלת להכיל חלק מההודעות שמכילות עקיצות, זלזול, ביזוי. יש גם הודעות כאלה. התרחקתי.
גם כעת עדיין אינני מאוזנת. אחזור בהדרגה. אתיחס למה שנעים לי, אנסה להתעלם מהשאר.
תודה, אנשים טובים.
אחי הגדול נפטר. מהרגע שהפסיק את העבודה, ירד מהטרקטור, ניגש לרופא, נשלח למיון, אובחן במהירות עם גידול ממאיר אלים במוח- עברו חודשיים עד שהטמנו אותו באדמה אותה עבד כל חייו, ליד הורינו ואחותנו.
חודשיים מאד אינטנסיביים של דעיכה במהירות של מפולת שלגים, בהם הוקף באיכפתיות וטופל יום ולילה בתשומת לב ובמסירות אין קץ. חודשיים בהם עשה בעצמו בגבורה כל מאמץ אפשרי להתיחס אלינו ואל מי שהגיע לבקר: לקבל בחיוך, להשמיע כמה מלים, להעביר מסר. כמה אהבה היתה בבית...
נפרדנו מאחי בכאב גדול. קשה לי. קשה לי לנשום. קשה לרכז מחשבות. להרדם. לתפקד. הייתי חייבת מעט זמן לעצמי, ללקט את הרסיסים. לדבר עם גיסתי הנפלאה, עם האחיינים הנהדרים והכלות הנדירות, עם ילדיהם- הנכדים המקסימים. לכתוב זכרונות שבני המשפחה מבקשים לקרוא. מטלטל, חונק. הייתי זקוקה לאנרגיות חיוביות. יש בפורום הרבה אנשים טובים, אך לא הייתי מסוגלת להכיל חלק מההודעות שמכילות עקיצות, זלזול, ביזוי. יש גם הודעות כאלה. התרחקתי.
גם כעת עדיין אינני מאוזנת. אחזור בהדרגה. אתיחס למה שנעים לי, אנסה להתעלם מהשאר.
תודה, אנשים טובים.
