חיפשתי אייקון של מתהפך במיטתו
אבל לא מצאתי
אבהיר שוב את עמדתי: הריקוד "מגע של מלאך", כמו גם הריקודים האחרים שהוזכרו, חוברו לשירים "שגויירו כהלכה", כלומר חובר להם שיר עברי. לפיכך, כולם כשרים בעיניי. למעשה את חלקם אני מאוד אוהב. ההסתייגות המרכזית שלי היא מריקודים לשירים בלע"ז הגורמים לכך שבקרוב מבקר מאירן יכנס להרקדה ויחשוב שעדיין לא יצא משם (איזה הלם תגרמו לו
). מישהו בפורום "ריקוד" ביאהו היציע לפני זמן מה (בבדיחות הדעת) לסווג את טוהר הריקוד ע"פ מוצא המלחין, ארץ חיבור הלחן, מוצא התמלילן, ארץ חיבור התמליל, מוצא הריקודאי וארץ חיבור הריקוד (או משהו בדומה). באופן זה המרקיד בהציגו ריקוד חדש יוכל לומר משהו בנוסח: ריקוד זה חובר ללחן אזרביג'אני ע"י מלחין חצי יווני שחי מרבית שנותיו בפרס, לשיר שמילותיו ניכתבו ע"י משורר יהודי החי בישראל בשלוש השנים האחרונות אך חי מרבית שנותיו באנגולה, וריקודאי שנולד בישראל, אך חיבר את הריקוד בעת כנס מחולות בטנזניה. חבר אחר הציע שכלול נוסף, לתת דירוג מספרי ע"פ "טוהר" המחברים (מי שנולד בישראל, מעולם לא עזב אותה חיבר בישראל יזכה לניקוד הגבוה ביותר). המרקיד יוכל פשוט להכריז שדרגת ה"טוהר" של הריקוד היא למשל 12, ואז מי שהריקוד אינו "טהור" מספיק לטעמו, יוכל מיד לפרוש ולא לבזבז זמנו בלימוד ריקוד לא "טהור" דיו.
אז עוד לא הגענו לכך, ואני מקווה שגם לא נגיע, אבל בכל זאת יש לדעתי לשמור על הצביון הישראלי של הריקודים.
= שיכור ולא מיין {שראיתיך מחוללת אותו בהנאה רבה אתמול...
}
