שלום, הנושא מורכב אשמח לענות מנסיוני
1. על פי החוקרים, עד גיל 8 (זה גם נתון לדיון) כל האימון אמור להיות הילד סביב גופו. זאת אומרת קוארדינציה, שיווי משקל, התמצאות במרחב, הכרת הגוף (ימין שמאל וחלקי הגוף השונים) ועוד...
2. לאחר גיל 8 (יש הטוענים לאחר גיל 10) על הילד להתמודד עם גורם חיצוני זר במשחקי כדור זה הכדור, באימוני אומנויות לחימה זה לעיתים יריב.
המצב המציאותי דורש מאיתנו המאמנים לעבוד עם התאוריה ועם המעשי, זאת אומרת התאוריה מכתיבה "בלו פרינט" (איזושהי תבנית), כמו שאומרים בצה"ל התוכנית היא בסיס לשינויים.
הכיתות בדרך כלל הן בעלות גילאים שונים ומשונים לעיתים כיתות ילדים זה 6-12 ... לעיתים 5-10 ועוד כל מיני צירופים שונים ומשונים שלעיתים מקשים על בניית מערך השיעור לפי הספר.
בכיתה שלי של ילדים צעירים 6-9, אני משתדל מאוד לתת מ-2 האפשרויות (לבד ובזוגות), אך עיקר האימון הוא "לבד". 50 דקות מהשיעור יהיו עבודה של הילד עם גופו, ובערך כ10 דקות מקסימום עבודה עם גורם חיצוני.
כל העבודה בזוגות שהם מבצעים למעט משחקים, היא עבודה צפויה מראש. רוב התרגילים צפויים כך שגורמי ההפתעה ממוזערים ולילד יש הזדמנויות רבות ללמוד.
הבעיה העיקרית של שיטה זו שהיא גוררת שעמום בקרב הילדים.
היתרונות היחסיים של השיטה היא שבאמת ניתן לראות ילדים צעירים מבצעים תנועות ברמה מאוד גבוהה ובהמשך הדרך כאשר הם נדרשים לעבוד מול יריב הטכניקה שלהם פחות נפגעת והם ממשיכים לשמור על דיוק והבנת הגוף שלהם.
ילד בגיל 5 זה עדיין לא ילד שלומד אומנות לחימה (זה טרום אומנות לחימה, טרום טרום), בגיל הזה לפחות רובם אינם מסוגלים למגע כלל, המגע מוציא אותם מפוקס והם מאבדים כלל את הטכניקה והבנה. (תמיד ישנם ילדים בקצוות שכן מסוגלים ואז טיפול אישי יכול לקדמם).
לסיכום, הגעת למאמן הבאת את הילדה שהיא הנכס היקר ביותר עלי אדמות. התסכלי מסביב הסביבה נראית לך? המאמן, האם את סומכת עליו? אם כן תאמינו לו שהוא יודע מה צריך להיות... אם לא כל כך תעברי מקום כי שקט נפשי לא יהיה לך.
חשוב מאוד אמון של ההורים במאמן, אם יש לך אמון תני לו לעבוד הוא יביא תוצאות טובות.
המון בהצלחה! תהני מהדרך, אל תמהרי לתוצאות ולמשימות החדשות... למדי את הילדה שיש זמן לדברים ובסוף דברים יקרו, ולאט לאט כל השלבים יגיעו, היא בת 5 צעירה יש לה את כל החיים לפניה.
בהצלחה! אימון זה לכל החיים.
1. על פי החוקרים, עד גיל 8 (זה גם נתון לדיון) כל האימון אמור להיות הילד סביב גופו. זאת אומרת קוארדינציה, שיווי משקל, התמצאות במרחב, הכרת הגוף (ימין שמאל וחלקי הגוף השונים) ועוד...
2. לאחר גיל 8 (יש הטוענים לאחר גיל 10) על הילד להתמודד עם גורם חיצוני זר במשחקי כדור זה הכדור, באימוני אומנויות לחימה זה לעיתים יריב.
המצב המציאותי דורש מאיתנו המאמנים לעבוד עם התאוריה ועם המעשי, זאת אומרת התאוריה מכתיבה "בלו פרינט" (איזושהי תבנית), כמו שאומרים בצה"ל התוכנית היא בסיס לשינויים.
הכיתות בדרך כלל הן בעלות גילאים שונים ומשונים לעיתים כיתות ילדים זה 6-12 ... לעיתים 5-10 ועוד כל מיני צירופים שונים ומשונים שלעיתים מקשים על בניית מערך השיעור לפי הספר.
בכיתה שלי של ילדים צעירים 6-9, אני משתדל מאוד לתת מ-2 האפשרויות (לבד ובזוגות), אך עיקר האימון הוא "לבד". 50 דקות מהשיעור יהיו עבודה של הילד עם גופו, ובערך כ10 דקות מקסימום עבודה עם גורם חיצוני.
כל העבודה בזוגות שהם מבצעים למעט משחקים, היא עבודה צפויה מראש. רוב התרגילים צפויים כך שגורמי ההפתעה ממוזערים ולילד יש הזדמנויות רבות ללמוד.
הבעיה העיקרית של שיטה זו שהיא גוררת שעמום בקרב הילדים.
היתרונות היחסיים של השיטה היא שבאמת ניתן לראות ילדים צעירים מבצעים תנועות ברמה מאוד גבוהה ובהמשך הדרך כאשר הם נדרשים לעבוד מול יריב הטכניקה שלהם פחות נפגעת והם ממשיכים לשמור על דיוק והבנת הגוף שלהם.
ילד בגיל 5 זה עדיין לא ילד שלומד אומנות לחימה (זה טרום אומנות לחימה, טרום טרום), בגיל הזה לפחות רובם אינם מסוגלים למגע כלל, המגע מוציא אותם מפוקס והם מאבדים כלל את הטכניקה והבנה. (תמיד ישנם ילדים בקצוות שכן מסוגלים ואז טיפול אישי יכול לקדמם).
לסיכום, הגעת למאמן הבאת את הילדה שהיא הנכס היקר ביותר עלי אדמות. התסכלי מסביב הסביבה נראית לך? המאמן, האם את סומכת עליו? אם כן תאמינו לו שהוא יודע מה צריך להיות... אם לא כל כך תעברי מקום כי שקט נפשי לא יהיה לך.
חשוב מאוד אמון של ההורים במאמן, אם יש לך אמון תני לו לעבוד הוא יביא תוצאות טובות.
המון בהצלחה! תהני מהדרך, אל תמהרי לתוצאות ולמשימות החדשות... למדי את הילדה שיש זמן לדברים ובסוף דברים יקרו, ולאט לאט כל השלבים יגיעו, היא בת 5 צעירה יש לה את כל החיים לפניה.
בהצלחה! אימון זה לכל החיים.
