מגיע לי?

opalit

New member
מגיע לי?

איך מגיעים להרגשה הזו שמגיע לי? בלי הקול השופט, האחראי המנג'ס הזה. אחרי תקופת חיסכון מתישה יצאתי לקניות. קניתי משקפי שמש יקרות ועוד קצת פינוקים והשארתי בקניון כמה מאות נכבדות מאוד..(7 מספר מזל ביהדות לא?) במתנות לאחרים אני לא מהססת לרגע אז למה לעצמי אני לא מפרגנת? מכירים את זה?
 
מכירה את זה יותר מדי טוב לצערי ../images/Emo10.gif

הנה החודש הוצאתי על האחיין שלי ועל אחותי וגיסי כמה מאות שקלים ועל עצמי כשקניתי בגדים או משהו אחר זה כאב לי להוציא את הכסף, הרגשתי שלא מגיע לי, אבל את יודעת מה- באמת מגיע לך ובאמת מגיע לי כי זה כסף שאנחנו הרווחנו אז למה שלא נפנק קצת את עצמנו??
 

opalit

New member
../images/Emo13.gif

נכון! מגיע לנו פינוק. ושירי ראיתי שכתבת בפורום אחר דברים מאוד מעניינים..
 

opalit

New member
מרגיש לי כיף

קניתי דברים מיוחדים ואיכותיים, ואני לא אוהבת להתפשר במיוחד אחרי שראיתי אותם קודם. אבל יש לי קצת משהו מציק כזה, כי את הכסף אני צריכה לדברים אחרים לא פחות חשובים, וכי הוצאתי כל כך הרבה רק על עצמי.
 
מרגיש כיף ../images/Emo45.gif

תזכרי את ההרגשה הזו. לגבי האשמה שהגיעה אח"כ - תמיד משהו בא על חשבון משהו. אז הפעם הפינוק שלך בא על חשבון דברים אחרים. אם היית בוחרת הפוך, אז היית כותבת: אני קונה רק מה שצריך ואף פעם לא מפנקת את עצמי. מבינה? יש פה מעגל סגור של אשמה. אז במקום זה, אפשר לבחור במחשבה אחרת, שמביטה בצד החיובי: פינקתי את עצמי, כי זה מה שהיה חשוב לי באותו רגע. אני בחורה שיודעת לשים את עצמה בעדיפות ראשונה.
 
נקודה למחשבה:

את יודעת מה באמת טוב שיצא מההוצאה הזאת, מלבד העובדה שקנית לעצמך דברים טובים ואיכותיים שישמשו אותך לאורך זמן? מה שטוב ברכישה הזאת היא שהרחבת את אזור הנוחות שלך. איך? בכך שהוצאת סכום כסף שלא נוח לך איתו, ובכך שהוצאת את כולו רק על עצמך ואת מרגישה עכשיו קצת תחושה של אי-נוחות. ומה כל-כך טוב בזה? שלחת כאן מסר ברור לעצמך, לכוחות הפנימיים שמניעים אותך. והמסר הוא שאת שווה את ההוצאה הזאת, שהיא מגיעה לך. יש כאן אמירה מאוד חזקה שלך לעצמך, שעצם אמירה במעשים מחזקת בך ידיעה שאת ראויה לטוב ביותר. וזו אמירה חזקה ומקסימה, אז תפרגני לעצמך אותה. ואת הטוב שהרעפת עלייך. כי תת המודע שלנו קולט לא רק אמירות חיוביות, אלא גם מעשים חיוביים ופועל לפיהם.
 

רננהלי

New member
אוי מוכר

חשבתי על זה לאחרונה. שאני ממש ממש חוסכת כל הזמן. יש לזה צדדים חיוביים. כי ככה אני מרגישה שיש לי בטחון כלכלי. גם החסכונות שיש לי. וגם שאני יודעת שאני מסוגלת להצטמצם כשצריך, ולעבור תקופות קשות יותר מבחינה כלכלית (כמו למשל תקופה מסויימת שהייתי סטודנטית ולא עבדתי וממש לא קניתי כלום כי לא היה, ועברתי את זה בלי מינוסים) זה גם מוכיח את עצמו עכשו, כשאני הולכת לטיפול. אם לא הייתי חוסכת כל השנים לא היה לי כסף עכשו בשביל טיפול. ואם לא היייתי מסוגלת להסתפק במועט השנה הזו, איך הייתי מממנת את הטיפול? אז דבר ראשון במה שאני מנסה להגיד, זה שתסתכלי על זה שיש כאן צד מאוד מאוד חיובי. קבלי את זה כתכונה טובה שלך קודם כל. עכשו, את מרגישה שהיא מגבילה אותך מדי? שאת צריכה לשנות קצת? זה משהו אחר, זה צעד הבא, אבל קודם כל תתני לעצמך את הקרדיט הזה, שזו תכונה טובה בבסיסה.
 
למעלה