מגילת רות

chen97

New member
מגילת רות

היי. אני צריכה בבקשה הסבר של הסיפור במגילת רות על בועז והגואל. מיהו בעצם הגואל, פלוני אלמוני? מה הקשר של הגואל לבועז? לא הבנתי את זה.. אשמח אם מישהו יסביר לי את כל העניין הזה. תודה רבה
 

masorti

New member
מה לא ברור?

נעמי רצתה למכור את השדה. על פי הנוהל המקובל היתה זכות קדימה בקנייה למי שהוא קרוב המשפחה (ממין זכר) הקרוב ביותר אליה. הגואל היה אלמוני שהיה קרוב משפחה של נעמי מדרגה גבוהה יותר מאשר בועז. לכן בועז לא היה יכול לקנות את השדה עד שהגואל הודיע שהוא מוותר על זכותו.
 

יוסי ר1

Active member
צריך לדייק מעט במה שכתבת:

נעמי לא יכלה למכור לכל המעוניין. היה עליה למכור לקרוב שיכול להקים שם המת על הנחלה, קרי להתחתן עם האלמנה (רות) ולייחס את הבנים לבעלה המת. אותו גואל פוטנציאלי , פלוני אלמוני היה אכן בעל קרבה גבוהה יותר ועל כן חובתו הראשונה (ולא רק זכותו) היתה לגאול. צריך גם לציין כי התנ"ך טרח להעלים מידיעתינו את שמו האמיתי וקרבתו לנעמי, וזה כדי "להכרית את זכרו" מהתנ"ך. מי שלא מוכן לקיים מצוות ייבות והקמת זכר, לא מגיע לו להכתב בספר הנצח... ולכן הוא מצויין כפלוני אלמוני.
 

masorti

New member
לא יודע מאיפה הוצאת את התיקונים האלה...

כי בתנ"ך אין שום עדות לכך. השדה היה שייך לנעמי בלי שום קשר לרות ועוד לפני שרות התחתנה עם בנה של נעמי. (להזכירך שרות נכנסה למשפחה בארץ מואב, ואילו השדה היה בארץ כנען והיה שייך מן הסתם לבעלה המנוח של נעמי.) מכאן נובע שנעמי יכלה למכור לכל המעונין, אלא שלגואל היתה זכות קדימה לממש את האופציה.
 

יוסי ר1

Active member
בא נראה מה כתוב במגילת רות פרק ד'.

"וַיֹּאמֶר בֹּעַז, בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי; וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת, קניתי (קָנִיתָ)--לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת, עַל-נַחֲלָתוֹ. ו וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל, לֹא אוּכַל לגאול- (לִגְאָל-) לִי--פֶּן-אַשְׁחִית, אֶת-נַחֲלָתִי; גְּאַל-לְךָ אַתָּה אֶת-גְּאֻלָּתִי, כִּי לֹא-אוּכַל לִגְאֹל." "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל-הַגְּאֻלָּה וְעַל-הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, וְנָתַן לְרֵעֵהוּ; וְזֹאת הַתְּעוּדָה, בְּיִשְׂרָאֵל. ח וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז, קְנֵה-לָךְ; וַיִּשְׁלֹף, נַעֲלוֹ. ט וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם, כִּי קָנִיתִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן--מִיַּד, נָעֳמִי. י וְגַם אֶת-רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ, וְלֹא-יִכָּרֵת שֵׁם-הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו, וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ: עֵדִים אַתֶּם, הַיּוֹם" מה שהוא אומר כאן, זה שהעסקה היא כדי להקים זכר למת, אין לו אפשרות לקנות על שמו - זו הרי הסיבה שהגואל האלמוני נסוג מההצעה שהיה מעוניין בה. ברגע שנודע לו שעם השדה הוא מחוייב לשאת גם את רות ולהקים זכר לבעלה. שים לב שהאלמוני היה מעוניין בשדה, ורק משנודעו לו התנאים הוא נסוג. אם כדבריך אין קשר בין השדה לרות ולהקמת זכר, מדוע האלמוני לא התעקש על זכותו לגאול ראשון, את השדה בלבד?
 

masorti

New member
אתה צודק. (אבל לא לגמרי)

קראתי שוב את הטקסט במגילת רות. היות ובועז אומר בסוף "כִּי קָנִיתִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן", מסתבר שגם לבעלה של רות היה רכוש. כנראה שדחפו לגואל את השדות של כליון (בעלה של רות) כמו עצם בגרון, וחייבו אותו לקנותם יחד עם השדה של נעמי תוך שמירת שם הבעלים הקודם. לכן הגואל ויתר. אבל נראה לי שהנישואים לרות היו אופציה שלא היתה מחוברת לענין השדות.
 

יוסי ר1

Active member
צריך עוד עיון. עד לדיון הזה היה ברור לי

שדובר שם בעליל על ייבומה של רות, וכל השאר , כולל הרכוש, פרפראות. נכון הוא שהשדה היה הטריגר, אבל כל העניין להבנתי עד כה היה שהדברים קשורים בקשר בל יינתק. שים גם לב ללשון המשותפת למצוות ייבום בספר דברים ולתאור העסקה ברות: "(ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ: (ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: (ז) וְאִם לֹא יַחְפּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי: (ח) וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ: (ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו: (י) וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל: " (דברים פרק כה) יש שם עליה לשער - כמו בועז העולה לשער. יש ישיבה עם הזקנים. יש דיבור והבהרה עם זקני העיר. ויש עניין חליצת הנעל, שברות מוצג כמנהג עתיק של קניין. קשה להתעלם מהדמיון, ולשער שדובר על שדה וזהו.
 

masorti

New member
שים לב שמצוות ייבום חלה...

רק על אחיו של הבעל המת. בשום מקום לא נרמז שהגואל היה אחיהם של מחלון וכליון (ולכל הפחות בן חורג של נעמי). נהפוך הוא, מהתיאור במגילת רות נראה שהגואל היה איזה בן-דוד מדרגה שניה או שלישית.
 

פלגיה

New member
את כל כללי ייבום כהלכות

ניסחו מאוחר יותר. יכול להיות שבאותה תקופה היה ייבום גם כאשר הקרבה המשפחתית היתה רחוקה יותר. עיקר הבעיה היא האישה האלמנה. נעמי בעצמה אמרה לרות ולערפה "הלהם תעגנה?", אז לא היה יבם רשמי, אבל עדין היתה בעיה של אישה לבדה (רות) שאין לה מי שיפרנס אותה.
 

בסג

New member
"מה הוא קרוי רחום, אף אתה היה רחום..."

אך מאידך: כל המרחם וכו'.
 

יוסי ר1

Active member
לטעמי, השאלה מה בדיוק מספר לנו הכתוב על רות,

השדה, הגואל, והקשר לייבום היא שאלה מרתקת שנשארה עדיין פתוחה, עם כר נרחב של עניינים ללמוד לעומק.
 
אין במגילת רות יבם או חליצה קישקוש של פרשנים

כל מי שקורא את המגילה בעניים פקוחות ללא שטיפת המוח יבין את העובדות הפשוטות מגילת רות היא מגילת היוחסין של דוד שהוא מיסד בית מלוכה חדש והמגילה מתארת את מוצאו המואבי המפוקפק של המיסד
 
מכאן ראיה שמגילת רות נכתבה לפני

התורה. שהרי אם בן אין לו, ונתתם את נחלתו לאחיו ולא לאישתו ! והשדה היתה מיועדת לפלמוני ע``פ התורה ולא לנעומי הצריכה לחזר על הפתחים. ומה פלא שבו ביום שבק בועז חיים, על שעשק את פלמוני ועל שהמציא בו ביום תורה חדשה עמוני ולא סרטן הערמונית
 
פלמוני777 אתה נסחף ברוח

מאיפה המצאתה את מותו של בועז בו ביום לידיעתך חוקי היבום היו נהוגים בין השבטים השמיים ואינו יחודי לישראל אין במגילת רות יבם או חליצה ומי שטוען אחרת רואה מהירהורי ליבו כל המטרה במגילת רות היא לתת תעודת הכשר למוצאו המואבי של דוד בן ישי בן עובד בנה של המואביה
 

masorti

New member
שכחת שדוד בן ישי הוא שמואל בן אלקנה.

אז מה מועילה מגילת רות בהוכחת מוצאו של שמואל?
 
למעלה