מגורים עם החמה

[רום קינמון]

הזוי וגם חסר אחריות בצורה מחפירה

אני לא מאמינה שככה בית חולים בישראל מתנהל בשנת 2011.

 

[B l u e D e v i l]

את לא צריכה לארח אותה ב11 בלילה

את צריכה להיות בחדר שלך, עם דלת סגורה ולנסות לישון. ואם הם לא מבינים שהם מפריעים לקבל החלטה שאולי אם היא מגיעה ככה,את לוקחת את הילדה ועוברת לישון במקום אחר. ובעלך, למרות שאולי ככה הוא גדל, צריך להבין שלא מקובל עליך להתחיל אירוח בשעה כזו (ותכלס גם לא לסיים בשעה כזו) יש שעות "עבודה" ויש שעות "מנוחה"

אקוט כתבה לך בהתיחס לדברי הקודמים על נושא שיתוף הפעולה מבעלך. חשוב מאוד שתגיעו להסכמה בנושא.
וממליצה לך לא לעשות את זה בדרך של תלונה כי זה אוטם ישר (במיוחד כשהוא כבר מכיר את התלונות שלך בנושא) אלא לדבר איתו בהפוך על הפוך. מתי לו נראה שזה לגטימי לבוא, מתי לו נראה שזה לגטימי להפריע לך לנוח (על אחת פי כמה וכמה אחרי ניתוח למרות שכרגע זה פחות רלונטי) עד מתי מותר להשאיר את הילדים ערים בשבילם (וכשיש גן למחרת? וכשיגיעו ימי בית הספר?)
אחרי שתקבלי תשובות איך הוא רואה את הדברים, תציגי את איך שאת רואה אותם ונסו להגיע לעמק השוה ביחד.

 

[טליה 80]

האמת שזה די רלוונטי

כי בעוד שבועיים אמורה לעבור שוב קיסרי וממש בלחץ מהם

 

[הדסהש1]

אל תהיי בלחץ.אני עברתי 4 קיסרי

ושתי בנותי כבר עברו אחת 3 השניה 2 והשלישית1
כנאה זה אצלינו בגלל אגן צר. הין זה יותר קל
מאשר לפני 45 שנה . שיהיה לך בהצלחה.

 

[טליה 80]

תודה רבה

 

[mykal]

בעיה גדולה ממקום אחר,

הקושי שלך ברור לי,
אבל את נכנסת כאן ל'מלחמת תרבות' שזו מלחמה בעייתית ביותר.
כן, אצל הקוקזים הבנים גרים עם משפחתם בבית ההורים,
ואין 'חלוקה' משפחתית כמעט,
והם היורשים את ההורים.
ואני מניחה שהכלה האחרת היא מאותה עדה ולכן השלימה ומכירה את המנטליות.

את כפי הנראה לא מאותה עדה וראית אחרת.

בעלך מכיר את ההתנהלות ולכן, הוא לא מתרגש ולא מבין מה באמת מציק לך.

את צריכה להסביר את מה שאת מרגישה וחושבת ורוצה,
כפי שאמרו לך כבר, ולשכנע את בעלך--שאנחנו בתרות ארץ ישראלית וההתנהלות של הוריו מעיקה לך,
כשהוא יהיה משוכנע, הוא יסביר להם.
ואם לא ישתכנע את בבעיה.

כן כדאי שתבדעי, שזה לא מרוע, או חטטנות, או ביקורת זו תרבות והתנהלות מקובלת בעדה מסוימת.
זה בכ"ז קצת מרגיע למרות הקושי.

 

[ayaht]

הוצאת לי את המילים מהפה.

התרבות הקווקזית המסורתית לא ידידותית לאשה. ת'אמת? גם לא לגבר... לא מאמינים שם בחירות הפרט...

מספיק לראות את הסרט חתונה מאוחרת כדי להבין.

אני מכירה מישהי שצעירה ממני ביותר מ 10 שנים.
את יודעת איך חיתנו אותה?
הסבתא של בעלה והסבתא שלה דיברו בטלפון והגיעו למסקנה שדי, מספיק. השניים האלה התפרפרו יותר מדי זמן.
(שתבינו, היא היתה בת 20... הן היו סבלניות איתה וחיכו בשקט יחסי מאז שהיא היתה בת 15...).
בכל אופן, הן קבעו תאריך לאותו שבוע. הזמינו את המשפחות. שמו ערימת סוכר גדולה באמצע השולחן (כדי שיהיו להם חיים מתוקים), ו"סגרו עיסקה".
קבעו תאריך לחתונה. וזהו. הסבתות קובעות מי מתחתן עם מי. למה? ככה.

 

[טליה 80]

אמרת נכון שאין פרטיות לאף אחד

אצלם....
הם עדה מאוד קשה
חמתי שברה את כל המנעולים בחדרים אפילו בשירותים ובאמבטיה אין מנעולים
והם פותחים דלתות בחדרים בלי לדפוק.
גם עכשיו כשהבן שלהם גר אצלם עם אישתו ושני ילדים הם נכנסים לחדר של הזוג ככה בלי לדפוק ועוד גיסתי מניקה את התינוקת והילד הגדול גם כן סובל מחוסר פרטיות .
מחריד

 

[איילת המתולתלת]

הפלישה שלהם לפרטיות שלך מחרידה

אבל התיאור של פלישתם לחיי בנם שגר אצלם ממש לא מחריד. בעייתו שהוא נשאר שם.

 

[טליה 80]

בנם עבר רק ליפני 10 חודשים לגור שם....

לא נראה לי שלעוד הרבה זמן...

 

[אסתי קלי]

הילד הגדול סובל כי ההורים שלו לא מסוגלים

לסק לו סביבת מגורים הולמת.
רק הוריו אשמים בסיבלו

 

[טליה 80]

כנראה לא הייתי ברורה...

בעלי לגמרי איתי הוא זה שאמר לי לשקר ולהגיד שאנחנו עוברים לצפון ועוד הוסיף אל תדאגי אם הם יבואו לגור בפרוייקט החדש אז ניתן שם את הדירה לשכירות שנה שנתיים ונישכור בראשון ונחכה שהם יחזרו לראשון ורק אז נגיד להם שהדירה שם עדיין שלנו ושאנחנו עוברים לשם.... מורכב ומעצבן.
למה שאני לא אוכל לעבור בשקט לבית חדש שבחרנו שם הגל ועיצבנו....למה לתת למישהו לשכירות???
מה שכן אמרתי זה שכשהם מגזימים אז בעלי יורד עליי שכאילו אני לא בסדר וכפויית טובה ורעה....וכו'
אבל תמיד איכשהו אחר כך נודע לי שהוא אומר להם את אותם מילים ועוד מוסיף שהם מגזימים וככה לא מתנהגים ותמיד תמיד חמתי משחק אותה נעלבת ומסכנה ועוד הייתי מתנצלת בהתחלה אבל מאז שהבנתי שזה דפוס התנהגות ושחסר לי ליפול לשם הפסקתי להתנצל.. כועסת פגועה סבבה תפסיקי לפגוע בעצמך...זה היא זאת שגורמת לעצמה להיפגע. מלכתחילה תתנהגי בהתאם.

כולם במשפחה אומרים שהיא נודניקית ומתערבת. האחיינים שלה אומרים שהיא נודניקית שאין דברים כאלה
כל מפגש משפחתי צוחקים שעות רק על כמה שהיא מתערבת לכולם.... היא יכולה לשבת סתם בסלון ולהתקשר לאחותה ולשאול מי בבית ואם היא שומעת שמישהו לא בבית אז היא שואלת איפה הוא. ואחרי שניה מתקשרת אלו כדי לשאול איפה הוא ומבקשת שיחזור הביתה....נודניקית חסרת גבולות וחסרת מעצורים

 

[B l u e D e v i l]

ואתם עשיתם טעות *לא* של מתחילים

כשספרתם לאן אתם עוברים בהכרכם את הנפשות הפועלות.
יחד עם זאת את צריכה להבין שאת לא יכולה להסתיר איפה את גרה כשאת מוסרת להם לאן לבוא לבקר. אז תגורו בשכירות, את תפסידי את הבית החדש שלך ומשפחה אחרת תגור שם והוא לעולם לא יהיה שוב חדש חדש (את לא תהי הראשונה והיחידה על האסלה, או יחפה במקלחת,או על השיש במטבח) ואחרי שנה היא פשוט תעבור לגור לידך שוב. כי לא קשה למצוא דירות שנמכרות אחרי טווח מאוד קצר - זוגות מתגרשים, אנשים שלא מסוגלים לעמוד במשכנתא וכן הלאה.

ולגבי הקייסרי הקרוב שלך - גבולות, גבולות, גבולות, גבולות.
אם לא תציבי אותם לבעלך כבר עכשיו את באמת תרעדי. ואם את נעזרת בהוריך יהיה לך קל יותר להציב את הגבולות כי אין מי שיכניס אותם לבית שלהם מלבדך ומלבדם.
היא מתקשרת מאוחר? מצטערת. אמא שלי ישנה (בלחש) נדבר מחר. ומנתקת.

 

[דניאל ואורן]

נשמע שהיא חסרת תקנה

בסוף, אם היא רוצה לגור לידכם, היא תמצא את הדרך. מבאס, אבל זה המצב.
הדרך היחידה שלכם להתמודד איתה היא לקבוע מראש מתי יש "שעות ביקור" ומעבר לשעות הביקור האלו - אתם לא פותחים את הדלת ולא מוכנים לארח.
אם בעלך ישתף איתך פעולה ורק אם, אז זה יצליח.
היא יכולה לצעוק, להתעצבן, לרטון, אבל אם אתם קובעים שניכם שיש שעות מסוימות למבקרים - אין מה לעשות.

לכן כדאי ככל שיש באפשרותך, לנהל עם בעלך תיאום ציפיות. אם הוא מתחמק תבהירי לו שעבורך זה קריטי (אל תאיימי בגירושין אבל תגידי לו שעובדתית - אשתו תהיה אומללה אם הוא יתנהג ככה, והשאלה היא כמה זמן תוכלי להחזיק ככה עם האומללות הזו ולכן הוא צריך להתייחס למצב, ויפה שעה אחת קודם). בכל מקרה, תחליטו על שעות ותדבקו בהם.
תסכימו יחד איזה מידע משתפים ואיזה מידע לא משתפים, למי מותר להיות לבד עם הילדים ואיזה החלטות הוריות אתם מקבלים ותעמדו עליהן.

אני חושבת שיש שלב בחיים שבו בן אדם צריך להבין שברגע שהוא התחתן הוא צריך להתחשב גם בצרכים של האדם שהוא התחתן איתו ואם התעלמות מהצרכים של בן הזוג שווה בן זוג אומלל או סובל אז הוא צריך לקבל החלטה האם הוא מוכן לאמלל ככה את בן הזוג- שאולי לא יהיה מוכן לספוג בשלב מסוים.
לפי מה שתארת את בעלך הוא כן רוצה להתחשב בך וזו התחלה טובה. רק צריך לוודא שהרצון הזה יתורגם למעשים.

 

[B l u e D e v i l]

 

[תיני25]

סליחה אבל זה ממש לא פיתרון

לעבור דירה כל חמש דקות.

 

[עלה לא נידף]

לא למדתם את הלקח.

למה אתם צריכים לספר לה איפה אתם קונים דירה?
ומשעשיתם את זה, למה אתם מספרים לה על המקום השני בו אתם "יענו" קונים דירה?

אני הייתי ניגשת לקבלן ומודיעה לו שאם הוא מוכר לה דירה אני מבטלת עסקה (ברור שאי אפשר....אבל לאיים אפשר).
בעצם, למה אתם לא יכולים לשקר ולהודיע שבסוף אתם לא קונים? ויום אחרי המעבר להודיע לה שאופס כן קניתם?

אתם נותנים יותר מדי מידע. אפשר גם להגיד "לא יודעת", לא צריך תשובה לכל דבר.

והבעיה, כמו שאמרו לך, זה בעלך. הם דופקים באחת בבוקר כי הוא מאפשר להם. תחליטו, או שלא נעים לכם ואז תאכלו את הדייסה ותגידו גם טעים, או שתגידו מה שאתם חושבים ותסגרו את הדלת אם דופקים באחת עשרה בלילה ואולי יהיה בלאגאן, אבל תהיה לכם אוטונומיה קטנה ונעימה משלכם.

 

[B l u e D e v i l]

היום אם את רוצה לגור בבנין חדש

ולא הצלחת למצוא כסף או דירה פנויה כשרצית, את צריכה לחכות כמה חודשים ולשים עין.
תוך כמה חודשים דירות חדשות נכנסות חזרה לשוק. זוגות מתגרשים, אנשים לא מצליחים לעמוד בדרישות המשכנתא..
אולי זה לא בכל הארץ אבל בערים שאני מסתובבת בהן זו תופעה מדהימה.

 

[טליה 80]

אני משתגעת!!!

אתמול בערב בשעה שמונה היא התקשרה. הנייד היה על שקט
היא מודיעה לי שהיא מגיעה להביא לי טיטולים שהיא קנתה לילה
והיא יודעת במפורש שלא באים אלינו אחרי שבע

אמרתי לה "היא ישנה"
אז היא אמרה לי "לא נורא רק כמה דקות"
אז אמרתי לה "לא.את לא באה הילדה ישנה"
אז היא אמרה "חבל רצינו לבוא כולם ולראות אותה"

7 אנשים רצו לבוא לראות אותה כמה דקות.
מי מכם כהורים יודע/ת שאחרי שהילד מתעורר מדינה ורואה 7 כנשים בסלון לא יחזור לישון

פעם ראשונה שעניתי לה ככה. הרבה בזכותכם... תודה לכם.
בדרך כלל בעלי זה שקוטל אותה ואת השטויות שלה והפעם הוא עבד לילה והחלטתי (בזכותם לגמרי) לעמוד על שלי.. והצלחתי

תודה רבה לכם
אגב לגבי הניתוח הקרב כבר עשיתי תיאום ציפיות עם בעלי ואני רק מקווה שלא יכנע לגחמות שלה
אני די סומכת עליו

 

[B l u e D e v i l]

חבל שאת בכלל עונה לה

ומגיעה למצב שלא נעים לך לסרב.
אני מבינה מאוד את התחושה שלך כי היה לי עם חמותי מצב שהיתי צריכה לגייס אומץ. חמותי לא יוצאת מהבית שלה, היא מצפה שיבואו אליה. להראות תינוקת שרק נולדה, בכפור ובגשם. כמה פעמים למרות שהתעצבנתי בלב התזזתי. ואז החלטתי שאני שמה לזה סטופ. אחרי זה מרגישים יותר טוב ובפעמים הבאות יותר קל.

לגבי הניתוח, תחשבו על האפשרות לא לעדכן אותה בתאריך אלא להודיע לה אחרי שהכל נגמר ואת מרגישה טוב יותר. אמנם בב"ח יש שעות ביקור שמגבילות אבל גם החזרה הביתה לא קלה.