מגדור בשפה העברית

[shelly1471]

מגדור בשפה העברית

צהרים טובים!
אני כותבת טקסט על מגדור בשפה העברית לעומת שפות אחרות במצבים של תרגום, כלומר- שבשפה העברית אין כמעט אפשרות לא להשתמש בזכר/נקבה אלא באופן ניטראלי (לדוגמא- don't do it, בעברית יש הכרח לבחור בין אל תעשה אל את או אל תעשי את זה. כמובן שבמקרה זה ניתן לבחור באופצי שלישית- אין לעשות זאת).
אשמח לדעת כיצד ניתן להתמודד במצבים בהם ישנו משפט ניטראלי בשפה אחרת ויש צורך לתרגמו לעברית, האם זה קריטי? האם יש מצבים שתרגום ששומר על ניטראליות לא מועיל לטקסט ואפילו גורע?
אודה אם תוכלו להמחיש לי זאת באמצעות דוגמאות.
תודה רבה מראש!!

 

[אחת המתרגמות]

שמירה על הניטראליות יוצרת פעמים רבות סרבול

כשמנסים להמשיך ולפנות בטקסט לשני המינים. לדוגמה: "את/ה חושב/ת..."

 

[סוס כסוף]

לפעמים אפשר לעקוף את זה ע"י פנייה ברבים, למשל

סגרו את הברז אחרי המקלחת.

אבל אחת המתרגמות צודקת: לרוב זה מאוד מסרבל.

 

[trilliane]

ציווי ברבים אכן מקובל כיום במקרים רבים

למשל במטלות בספרי לימוד. בבחינות הבגרות דווקא לא, משתמשים בצורת הזכר (אולי לא רוצים לתת לתלמידים אפילו רמז שעלול לגרום להם לחשוב על עבודה משותפת...

).

 

[הוד חתוליותי]

מין דקדוקי

בעבר לא היתה בעיה כי התחומים היו מוגדרים: חומר טכני ועסקי יועד לגברים, חומר על בישול ובית לנשים. אבל הפוליטיקלי קורקט של הדור האחרון שינה את כל זה. באנגלית הבעיה מצומצמת לגוף שלישי כאשר משתמשים בשם הגוף ולכן אפשר להשתמש במילים he or she או his or hers. בנוסף, יש שימוש ברבים: The client can adjuct their product….
בעברית כידוע יש הטיות לפי מגדר (ויחיד-רבים) רחבות יותר, והבעייה היא בעיקר בגוף שני. הכלל הדקדוקי הרשמי הוא שלשון זכר נחשבת לכללית ולשולטת, אבל ה-PC הגיע גם לכאן. עם זאת, בגלל השימוש התכוף בהבדלי מגדר זה לא מעשי לכתוב שים/שימי וכו' בכל הטקסט כי זה מפריע לשטף. אז בהנחה שהטקסט לא מיועד באופן ברור רק לאחד המינים, מה עושים?
יש כמה פתרונות. פתרון אחד פשוט ופורמלי הוא לציין בתחילת הטקסט שהוא נכתב בלשון זכר מטעמי נוחיות אבל מתייחס גם לנשים, ולפתור את הבעיה.
הדרך השנייה היא לנסות ולעקוף את השימוש במבנה תחבירי המחייב מגדר כדי לצמצם את הבעיה.
– הימנעות מכינוי הגוף: "באפשרותך" או "ביכולתך" כתרגום של ""you can, "אם ברצונך", צורה שנכתבת אותו הדבר לשני המינים. מופיע במדריך הסגנון של MS ומקפידים על כך.
– שימוש בשם הפועל:
עם מילות עזר: "אפשר להדפיס", "צריך לשמור". "כשמוחקים קובץ" במקום כשאתה מוחק קובץ".
בלי מילות עזר: "למחוק" במקום "מחק". וכן "יש לשמור" במקום "עליך לשמור".
– שימוש שם הפעולה: "להביא לרתיחה" במקום "הבא לרתיחה", "שמירת קובץ" במקום "שמור קובץ". שימושי בהוראות (הכנת תבשיל, הרכבה, שימוש).
– שימוש בלשון רבים (בגוף שני ושלישי): "אם תשמרו את הקובץ" במקום "אם תשמור את הקובץ". פורמלית זה עדיין בלשון זכר אבל נשמע יותר כללי ויותר טוב
– בחומר לימוד, שימוש בצורת הווה רבים ללא כינוי גוף, או הפיכת הגוף השני לגוף ראשון רבים:

It would be nice if everybody in the marketplace was interested in your product, but if you tried to sell it to everybody, you’d spread your resources too thin. You need to identify a specific group of consumers who should be particularly interested in your product.
היה נחמד עם כולם בשוק היו מתעניינים במוצר שלנו, אבל אם ננסה למכור אותו לכולם נפזר את המשאבים שלנו יותר מדי. צריך לזהות קבוצה ספציפית של צרכנים שיתעניינו במיוחד במוצר שלנו.

אמריקאים משתמשים הרבה ב-YOU שאפשר פשוט להשמיט:
After identifying a target market, your next step is…
אחרי זיהוי שוק המטרה, השלב הבא הוא...

 

[סוס כסוף]

מילה בסלע !

 

[udilir]

הערה קטנה אחת:

מדי פעם מעלה מישהו, לעיתים במפורש ולעיתים בטרוניה מרומזת, את קיומם של המינים בעברית ואת שלל הבעיות והעיוותים שהמין הדקדוקי מביא בעקבותיו (בראיון של נחום ברנע עם יזם הי-טק צעיר ומצליח שפורסם לא מזמן ציין ברנע שהיזם מחליף קבוע בין המינים: שתי אנשים, שלושה נשים וכ'. היזם המצליח הסביר זאת בכך שהעברית היא "שפה לא מודולרית" (?)).
ברקע, כמודל שהכל שואף אליו והיא ממילא השפה היחידה שקיימת, נמצאת כמובן, האנגלית: מודולרית (?), שוויונית, נקייה מתסביכים וכ'.
אבל - מה לעשות - יש בכל זאת גם שפות אחרות ומסתבר, באופן מוזר, שבכל מה שנוגע לשפות החשובות של תרבות המערב (וגם לערבית) - בכולן יש מינים. בכמה מהן (רוסית וגרמנית, למשל) יש אפילו שלושה מינים וכולן מסתדרות איתם מצוין. בכולן אפשר להגיד לבנך "אתה הכי מתוק בעולם" ולבתך "את הכי מתוקה בעולם" בלי לסתור את עצמך ורק כשמנסים לתרגם זאת לאנגלית מסתבכים קשות.

מכיוון שלא מעט נכתב, כאמור, עם אנגלית כקנה המידה לייחוס, אני מציע - כתרגיל לפחות - לנסות לכתוב כשההנחה ברקע היא שהדקדוק המחופף של האנגלית הוא דווקא מכשול - ולראות מה יוצא.

 

[trilliane]

רוב השפות האירופאיות כוללות מגדר דקדוקי

ותמיד מרגיז אותי שמסתכלים על העברית כעל "חריגה" ועל האנגלית כ"מייצגת כול" ואיכשהו אם משהו לא קיים באנגלית סימן שהוא לא צריך להתקיים ולהפך.

 

[הוד חתוליותי]

האם בגרמנית וברוסית יש

הבדל מגדרי בגוף שני? ואם כן, איך הם פותרים את בעיית הפנייה שממנה התחיל הדיון?

 

[tristis]

בגרמנית אין הבדל מגדרי בגוף ראשון ושני

 

[udilir]

יש הבדלים, פחות מעברית, אבל העיקר הוא שבגרמנית ורוסית

משתמשים בפניית הכבוד (вы ,Sie ברוסית, הדומה ל- Vous בצרפתית) והיא זהה לשני המינים.

יש גם שימוש באמצעים דומים לאלה שתארת בעברית.

 

[Apella2]

ואילו בפולנית פונים על דרך הנימוס בגוף שלישי. בלשון הווה

אין הבדל, אבל בעבר יש (מה הוא אמר? מה היא אמרה?). גם בגוף ראשון יש הבדל בלשון עבר.

 

[udilir]

... וצריך לזכור שיש לא רק הטיות הפועל אלא גם שמות עצם ...

ותארים: "לקוח/ה נכבד/ה", "משתמשים/ות מורשים/ות" וכ' - האבחנות האלה ועוד קיימות גם בשפות האירופאיות הגדולות.

 

[הוד חתוליותי]

נכון. יש לעולם מזל שהשפה שהפכה

לשפה הבינ"ל הנוכחית (אנגלית) יש לה דקדוק פשוט בלי זכר/נקבה ובלי הטיות של פעלים ושמות. מישהו יודע איך זה בסינית?

 

[Apella2]

אפסרנטו עוד יותר

 

[פרקשיקה]

אגב, למרות הנוחות התחבירית

גם בשפה האנגלית יש כמה דברים מטרידים מבחינה מגדרית, לטעמי:
- רשמית, תינוק וגם child הם it (כמו בעלי חיים).
- עד לאחרונה הצורה היחידה להתייחס לאישה באופן רשמי הייתה כ miss או mrs, כלומר, לפי מצב הנישואין שלה. מובן שגבר לא חייב להסגיר את נישואיו או רווקותו באותה צורה.
- הצורה הרשמית להתייחס אל זוג נשוי היא עדיין, לדוגמה, Mr and Mrs John Smith,
כלומר, ללא שום שם משלה!

 

[trilliane]

 

[הוד חתוליותי]

השימוש ב-IT שהבאת

הוא בגלל שאין ציון מגדר (אם אין מגדר אי אפשר להשתמש ב-HE או SHE).

 

[פרקשיקה]

כן, אבל גם ל person אין ציון מגדר. . .

ולמרות זאת לא אומרים it על person.
לכל היותר משתמשים ב they כדי לא לומר he or she.

 

[Y. Welis]

או One's. כמו man בגרמנית, person בצרפתית.