איך אפשר לצאת מרוצים ממט"י, ולגבי יעוץ ואימון
מצטרפת למה שאורן כתב. מכירה הרבה אכזבות מיעוץ שהתקבל דרך מט"י. אבל... אם אפשר להשיג המלצות על יועץ שעובד עם מט"י, אז זה באמת ליהנות מכל העולמות. גם מקבלים מישהו טוב ומומלץ, וגם הוא מסובסד. מה שכן, בד"כ יש אצלם רשימת המתנה של כמה חודשים. אבל אפשר להרשם אצלם דבר ראשון, ואז להתחיל לקדם עניינים אחרים. אני מכירה שתי יועצות טובות (מעולות!) שעובדות עם מט"י. אחת מט"י חיפה והשני מט"י כ"ס. אבל בעידן הסקייפ, לדעתי הגיאוגרפיה לא משנה. לגבי מאמן עסקי שצריך להיות גם יועץ עסקי - במקרה הספציפי הזה אני מסכימה. נשמע שאתה צריך יעוץ לא פחות, ואפילו יותר אולי, מאשר אימון. במקרה הכללי - אני חולקת לחלוטין (וגם די בטוחה שלא התכוונת לכך באופן כללי). מאמן לא חייב להיות יועץ. לעיתים רבות עדיף בהחלט שהוא לא יהיה יועץ. אני רואה מאמן עסקי ויועץ עסקי כמו נניח שף וקונדיטור (אני בשוונג עם האוכל...). בבית קפה קטן אולי זה יהיה אותו אדם, שגם מכין את העוף (...) וגם את העוגות. כמו כל אחד שמכין אוכל בבית, גם אוכל וגם קינוחים. ברמה הבסיסית אין סתירה. אבל בעסק גדול ורציני - אלו שתי התמחויות שונות לחלוטין, ונדיר שאותו אדם הוא גם שף דגול וגם קונדיטור אומן. כל אחד מהם פשוט דורש הרבה מדי. אולי רק אורן יכול להיות שניהם ולהיות מעולה בשניהם
בתפיסה שלי זה לא מתאים לשים באותו כובע אימון ויעוץ. אלו שני שירותים שונים. או, לפחות, אם זה כן אותו אדם - אז להפריד בכל רגע, מה עושים. האם זה אימון או יעוץ. כמו שיש פסיכולוגים שעושים גם אימון. אבל הם מגדירים האם זה אימון או טיפול. אני קיצונית בזה. אימון הוא דבר נקי. אימון בא לעזור למתאמן למצוא את דרכו שלו. כאשר אני מרגישה שאני רוצה לשתף עם מתאמן את התפיסה שלי (באימון עסקי או אישי) - אני מדגישה היטב שזו התפיסה שלי. שלא צריך לקבל אותה. רק שיתוף והעשרה. וחשוב לי שיהיה ברור שאני לא סמכות בענייני תפיסות. כל אחד מגבש לו את התפיסה שלו. וביעוץ (שאני מעריכה, וגם צורכת כשצריך) בהחלט אני מעוניינת שהיועץ ילמד אותי את התפיסה שלו. בשביל זה באתי. בהצלחה