אני אישית לא אוהב פיזיקאים
שאומרים לכולם "אני פיזיקאי ואני אומר שזה מסובך מדי בשבילכם, ואני אשתמש במונחים גבוהים שלא תבינו, בשביל שלא תתווכחו איתי" בעיקר כי אני עושה את זה בעצמי... ולענייננו... הוא צודק וטועה בו זמנית. 1. שימוש בנוסחאות ניוטוניות בצורתן הפשוטה אפשרית עבור מכות ישרות שאינן מערבות ברגע המכה התפשטות משמעותית של היד, תוך הנחת אפשרות שמירת יד ישרה. לדוגמא הסייקן שאנחנו מתרגלים בקאזה אראשי ריו (אוי-זוקי בקראטה) ניתן לניתוח לפי נוסחאות אלה. שימוש בנוסחאות גוף קשיח פשוטות, כאלה שאני מאמין שמלמדים בבית ספר תיכון, אפשריות אף הן, לטיפול במצב בו יש שינויים בזוית המרפק. 2. הסיבה שבני אדם בדרך כלל מבדילים בין מהירות לבין עוצמה במכה נובעת מהסיבה שעל מנת להיות מהירים, הם מנסים להאט את מכת האגרוף, על מנת לאפשר להם להחזיר אותה ולהכות שוב בזמן הקצר ביותר. יש להבדיל בין צורת פעולה זו, הנקראת אולי בשפה נכונה יותר "זריזות", בניגוד למהירות האגרוף עצמו, המשתנה בזמן. 3. אם פיזיקאי מנסה לבלבל לכם שטויות על המילטוניאנים ולגרנג´יאנים, אז או שתקראו את "Classical Mechanics" של גולדשטיין, במשך חצי שנה, ורק תגיעו למסקנה שאתם יודעים לברבר בשפה גבוהה את אותה הפיזיקה שידעתם קודם, או שפשוט תעשו נסיון אמפירי פשוט, ותנו להם בוקס.
כלומר, הוא טועה לגבי הנסיון להניע אנשים משימוש בפיזיקה פשוטה לניתוח המציאות בצורה סבירה, אבל הוא צודק שההנחה כי ככל שאתה מסוגל להכות יותר מכות בשנייה, לא בהכרח משפיע בצורה ליניארית (ישרה או הפוכה) על עוצמת המכה שלך. ובעצם, הוא גרם לי להשמע בדיוק כמוהו. אמרתי לכם שאני שונא פיזיקאים!
בברכת שבוע טוב, אריאל (המקורי) רב הפורום, ידיד החתולים, ואויב הפיזיקאים.