מבקש לשתף ושואל...

[ניצת שושן]

עמיגור כמה שאתה צודק ../images/Emo140.gif

ותמיד אומרת שילדים הם בראש סדר העדיפויות,יחד עם זה אין לתת להם זכות להתערב בחיינו הפרטיים ויש הבדל בין להתחשב בהם ובין לתת להם להיות הפוסקים.

 

[1 מנהל הפורום]

ילדים זה שמחה../images/Emo23.gif

 

[הפנינה]

שואל ועונים לו

ערב טוב לך, חסרים לי עוד פרטים בכדי להגיב בצורה שלמה. לא ציינת האם לך יש ילדים ואם כן בני כמה וכיצד הם הגיבו לקרש החדש ? בעיקרון, הדבר תלוי בגיל הילדים ובמהות ועומק הקשר שלהם עם ההורה. מנסיוני, ילד צעיר בשנים מגיב אחרת ומקבל דברים כהוויתם טוב יותר ממתבגרים 13-18 .פקטור נוסף הוא האם להורה השני של הילד יש קשר "חדש" ? ילדים נוטים להשליך על המציאות את דמיונותיהם,ועד גיל מסויים עדיין חולמים (אפילו בסתר) על איחוד המשפחה. לטעמי שיחות, הסבר,ובעיקר שיתוף הילד (כמובן עד לרמה מסויימת ובהתאמה לגילו)ייתנו תוצאות טובות יותר. מעבר לכך פרק שני אינו בהכרח גן של שושנים. אמנם אולי למדנו והחכמנו משגיאות העבר אבל הילדים הם פן נוסף וחדש שגם אותו עלינו ללמוד. הקשבה, הקשבה ושיתוף הן עצתי בהצלחה לך הפנינה

 

[חופשי כרוח הים]

היי הפנינה

יש לי 2 ילדים. לא הכנסתי את הילדים שלי לתוך הקשר הזה. מהסיבות של התנהגות בנה של חברתי. חשבתי אז וזה התברר כנכון בססופו של דבר. שעד שהקשר לא יהיה יציב אין מקום לשתף ולערב אותם. לשמחתי הסתבר שלא טעיתי. להורה השני של הילד לא היה קשר בתקופה זו . בהצלחה גם לך. לילה טוב

 

[ניצת שושן]

חופשי

לא פשוט העניין והילדים הם חלק חשוב בבנית פרק ב´. איני יודעת ספציפית לגבי הקשר שהיית בו כיוון שאכן חסרים פרטים אבל התחושה שלי היא שכנראה חברתך לא העבירה את מסר הסופיות ביחסיה עם האב בדרך חד-משמעית. מצד אחד ברור לי מעבר לכל ספק שהאיש איתו אבחר להיות יהיה חייב להתחבר גם לילדי ,שאם לא יחבבו אותו הרי גם לי לא יהיה טוב.מצד שני ילדי מפרגנים לי ולכן קל לי לומר זאת.קשה לי לראות מצב בו הילדים אינם מפרגנים להורה כיוון שאני חושבת שזה משהו מהותי שעובר בחינוך ובהעברת המסר ועוד מני מרכיבים. לאחר שהתגרשתי ,לא הכנסתי אף גבר לביתי (למעט ידידים כמובן),ילדי ידעו שאני יוצאת עם גברים אבל לא הפכתי את ביתי למקום מפגש.לקח לי כמה שנים עד שהכנסתי גבר שיש לי רומן איתו הביתה וגם אז לארוחה,קפה ולא יותר. אחר כך הרשתי לעצמי להכניס הביתה חבר גם לשישי שבת,אחרי שהייתי בטוחה שהכוונות של שנינו רציניות,והילדים כבר הבינו בתת מודע,שאמא פועלת בשיקול דעת. כשחבר עבר לחיות איתנו,שאלתי אותם לדעתם,מה הם אומרים עליו ותשובתם היתה "את נראת מאושרת איתו,צוחקת ונהנת וחוץ מזה מה את שואלת אותנו,הרי את הולכת לישון איתו לא אנחנו..." (למרות שבשלב מסויים ראיתי שהוא מעיק על הילדים,מתערב בחייהם ומנסה לחנך אותם ולכן סיימתי את הקשר מהר יותר מכפי שאולי הייתי עושה אם לא היו לי ילדים). ובעצם מה שמנסה לומר הוא להתחשב בדעתם - כן. לתת להם להחליט - לא.

 

[חופשי כרוח הים]

היי ניצת

זו בהחלט אפשרות שאבי הילד עשה בו שימוש לרעה וטיפח בילד אשליות. אין ספק שהמצב הקלסי הוא שבן הזוג החדש נקלט בקרב הילדים ובמשפחה המורחבת. את מציינת את הטעות הקשה והנפוצה של בן הזוג החדש. והטעות היא לנסות ולתפוס את מקום האבא במקרה שלך. או לנסות להכתיב. להתערב ולהיות דומיננטי ביחס לילדים. זו טעות שאסור לעשות. בן הזוג החדש צריך תמיד לבחון את מצבו ומיקומו במשפחה החדשה.וזה לא פשוט.זה שהוא ישן עם האמא לא מקנה לא כול מעמד באופן אוטומטי ביחס לילדים. מעמד זה צריך לרכוש בשלבים עפי הקצב של הילדים ועפי רמת הפתיחות שלהם מולו. מצב זה הוא מאוד גלוי מבחינת הילדים.והם יודעים יפה לשדר לבן הזוג עד לאן הם מציבים את הגבול שלו. כול נסיון לפלוש מעבר לגבול זה מערער את יציבות הזוגיות עד לפרוק. כמו שקרה אצלך. לילה טוב ניצת

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

חופשי על זה מסכימה איתך../images/Emo13.gif

 

[ניצת שושן]

חופשי

לדעתי לא רק האב טיפח בו אשליות אלה גם האם בחוסר ההחלטיות שלה.ויש פה גם עניין של חוסר גבולות אני חושבת. (סיפרתי מעט מסיפורי כדי לפקוח עיניים בדרך כל שהיא איך הבאתי אני את ילדי למצב של פרגון... יודעת בדיוק מה היו טעויותיו וזה היה פרט שולי ממה שניסיתי לומר.) אנסה שנית בדרך אחרת. לדעתי לאחר הגרושים יש להרגיל את הילדים למצב בהדרגה,לא להכניס גברים הביתה ועל אחת כמה וכמה למיטה עד שלא חשים שהקשר בין הזוג יציב מספיק. יחד עם זאת לשתף אותם בכך שאנו יוצאות ולא לשחק כקדושות.הילדים בהדרגה יפנימו שלאמא יש חיים משלה וכשהיא כבר תכניס גבר הביתה רב הסיכויים שהם יפרגנו.

 

[ELA02]

צריך להתחשב

השאלה עד כמה. כמו שאמרת זה ריטואל חוזר על עצמו לדעתי האמא צריכה לקחת פסק זמן ולחשוב מה חשוב לה החיים שלה או של הילדים. הילדים בסוף יגדלו ויעזבו את הבית ומה לה ישאר? אין ספק שצריך התחשב בדעת הילדים ולכן צריך לעשות את הקשר עם הילדים באיטיות ולאט. וברורו שזה מצב הרבה יותר מסובך ממה שתארת כי לא ברור כמה זמן אתם יחד והאם היו מגורים משותפים. לדעתי לא צריך להפסיק את הקשר אולי לרדת במינון, להפגש כאשר הילדים לא נמצאים. בהצלחה

 

[חופשי כרוח הים]

היי ELA

זו בדיוק השאלה חברתי קבלה את ההחלטה. ויודעת מה היא רוצה. אלה שלבנה יש מחשבות אחרות. שהן מנוגדות לה וכול נסיון לעשות דבר אחר שמנוגד לבן גורם למתח ומריבות בלתי פוסקות .שלא לדבר על נזק שיכול אולי להגרם לילד.שהרי הילד כבר פגוע מעצם הגרושין ועכשיו שוב הוא חש פגוע מכוון שלא מתחשבים בדעתו. לא גרנו במשותף. היו סופי שבוע שהיתי אצלה.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

חופשי.....

כמה זמן אתם כבר לא ביחד מאז שנפרדתם? נשמע שהענין היה רציני וטוב, האם אתם בקשר מסוים? טלפוני אולי? והאם חל שינוי אצל הבן מאז שאתה לא שם?

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

לי נראה שהבן בעצם כועס על אימו

הרי הוא עושה כרגע "רע" לאימו, מתנגד לאהבתה, מתנגד לטוב שלה הרי כמו שכבר כתבו לך יבוא יום ויפרוש כנפיים ויעוף, אך ילד בגילו לא מודע ולא מבין זאת, בשבילו היא אימו שאהבה ודאגה לו ולו ולו.. אני חושבת שהבעיה שלו היא אם אימו, האם היו לה מערכות יחסים אחרות בדומה לשלכם ? לי נראה שלו ונראה לי שזה מאוד טבעי, נראה לי שלקחתם את זה קשה מידי ולא נכון כל כך, אני חושבת שמותר ואף חשוב לבן לתת את דעתו בנושא אך אינני חושבת שהוא המחליט למרות שרצוי להקשיב לדבריו, שוב אדגיש אני חושבת שהאמא לא יודעת איך להבהיר לו את עמדתה ואת אשר על ליבה, נראה שהיא אינה יודעת לדבר אל ליבו בלי שום קשר אלייך, האם אני טועה?

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

לאחר שהתעללתי פה ב../images/Emo15.gif(כאילו ג´וק)

מעכתי ודרכתי עליו בכיף....איחס והאם מהתחלה כך היה איתו? העוינת הזאת התחילה מההתחלה? ולמה אתה חושב שזה קרה בדיוק? (שאלתי מה לא אהב בך ולא ענית?!)

 

[חופשי כרוח הים]

מוצאת יקרה....

ציינתי שההתנגדות היתה עקרונית לכול קשר. גם לקשרים קודמים. כלומר אני לא היתי הסיבה. אלה עצם הקשר. שעמד בסתירה לצפיות ולאשליות של הילד. שהוריו יחזרו להיות יחד. מבחינת הילד כול זמן שאין לאימו קשר אז לחלום שלו יש סיכוי להתגשם.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

ממש מפחיד אותי לחשוב שבני

יחיה עם האשליה שלו עוד לאורך הרבה שנים, ומקווה שלא כך יהיה הדבר ממש לא נעים אתה יודע, אנחנו מתגרשים כדיי לעשות להם יותר טוב ובסוף מה ? הם רואים בנו חרות שעשו להם לא טוב. לא נעים בכלל.

 

[חופשי כרוח הים]

היי מוצאת

אנחנו לא יחד למעלה משנה. פגשתי אותה לפני כחצי שנה עם בו זוג חדש. ושאלתי אותה אם יש שינוי ? תשובתה היתה שאין שינוי ביחס הילד. אבל היא עשתה שינוי בזה שבן זוגה לא נכנס אליה הביתה כלל. ולמעשה אין כול קשר בין בן זוגה לבנה.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

או לזה רציתי להגיע..........

ולמה אתם לא בחרתם לעשות זאת לתקופה מסוימת כדי להרגיע את הרוחות? למה ויתרתם בלי סוף (היא ויתרה לדעתי )

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

חייבת לישון איש יקר

אבל לפני שאלך אומר לך חבל שאתה מבזבז את זמנך לריק הבחורה עברה לפרק אחר ואתה לא בגללה? נכון אהבה כואבת (נו טוב מה לעשות) אך צריך להמשיך הלאה לפרק הבא בתקווה שיהיה האחרון והטוב ביותר, מאחלת לך שיעבור לך כואב לי לראות איך שאתה מתעסק בה למרות שנראה לי שהמקרה אבוד ובטח שלא בגללך, ובנימה האופטימית שלי אאחל לך למצוא קשר נכון ונבון המון אהבה ועוד אהבה ממני אלייך - מוצאת

 

[חופשי כרוח הים]

מוצאת אני...

אחרי והרבה. רק רציתי לשתף ולהציף ארוע שקרה לי. שהוא יכול להיות רלוונטי מאוד לפרק ב. וזו לדעתי סוגיה לא פחות חשובה ואולי יותר. מבחירת בן זוג חדש. יש במגרש שחקנים נוספים שיש לקחת אותם בחשבון. והשאלה היתה עד כמה ואם בכלל. וזה בשונה למצב שאין ילדים או ילדים קטנים. ששם מכתיבים להם או שלא מתחשבים בדעתם.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

ולסיום (איך אומרים הילדים: עכשו על

אמת, הנושא היה מאוד מאוד חשוב ושמחה ששיתפת אותנו אשמח שאגיב שוב אך די לי לילה זה ואגב אוהבת את כתיבתך מאד מאד לילה טוב וגם לך אמיגור (גם אתה כתבת לא רע...סתםםםםם) חחחחחחחחרררררררררר (הנחירות שלי בדרךךךךךך)