מבקש את דעתכם

[peregin]

מבקש את דעתכם

אני בן 18, למדתי לפני בערך שנתיים מדיטציה טרנסידנטלית. בחודשיים הראשונים התמדתי יפה מאוד, ערב ובוקר, אח"כ הפסקתי בהדרגה לעשות את המדיטציה וכך גם היום, מחוסר זמן או סבלנות לזה בעיקר. מה שכן, כבר למעלה משנה וחצי שאני עושה מידי פעם (בערך פעם בשבועיים או שלושה) וזאת משום שגיליתי אפקט שעובד טוב מאוד בשבילי וזהו אפקט המהרישי כמו שלימדו אותי בקורס - הפגת מתחים בסביבה הקרובה או משהו כזה. אני משתמש בזה כשאני מרגיש קצת "כבד" עם הסביבה, כשיש פחות עניין בי (למרות שזה קצת אנוכי), כשניראה שהכל הולך קצת נגדי וכשהדברים באופן משונה פשוט לא מסתדרים. אני גם משתמש במדיטציה הטרנסידנטלית, אפילו לאורך זמן של דקה-שתיים, כדי לשנות מצב ריגשי: למשל אם אני מאוד מעוצבן ואני נזכר ויש לי זמן, אני סביר להניח שאנסה לדקה או שתיים מדיטציה ויעצור את עצמי ברגע שאני מרגיש מצב רגעי של שמחה... אחרי הכל המדיטציה עובדת חזק מאוד על מערכת העצבים וזה ההיגיון שלי. רציתי לדעת אם יש לכם עוד כל מיני פטנטים שהופכים את החיים לקלים יותר? עוד דבר, האם מישהו מלבדי מרגיש לאחר מדיטציה מאין הרגשת בהירות מוזרה בראש, באיזור העיניים-המצח עד לרכות, כאילו הכל שם ריק וקל וכיף...?? אם כן, למה זה נהיה קשה יותר להשיג את ההרגשה הזאת לעומת כשהתחלתי עם המדיטציה הטרנסידנטלית? ודבר אחרון, כל פעם מחדש קשה לי להיזכר איך להתחיל את המדיטציה הטרנסידנטלית, בדרך כלל אני מגיע בסופו של דבר אל זה אבל זה לא כמו פעם שעצמי את העיניים והמנטרה התחילה לזרום בראש. אני זוכר שפעם כשהחלתי ללמוד את המ"ט, דמיינטי כאילו המנטרה נאמרת מהחלק האחורי של הראש ושזה מתקדם לעבר המצח, היום אני לא מצליח לעשות את זה. מישהו יכול לייעץ לי בעניין?? תודה רבה

ומצטער אם זיבלתי קצת את השכל עם ההודעה הארוכה שלי

 

[drall]

אפקט השחיקה

כשאנו בוחנים את המנגנון שמניע את המ"ט אנחנו מגלים שהוא מנגנון לא טבעי. הוא יוצר מחסום מסויים בין התת מודע להכרה ובכך הוא גורם לנפילת המטאבוליזם. העניין הוא שהתת מודע הוא אכן דחיס אבל הוא אינו דחיס לנצח ובסופו של דבר הוא משיב מלחמה. מה שקורה במילים פשוטות הוא שהמערכת הפיזית/מנטלית שלך מתרגלת לתהליך של המ"ט ומ"ט כבר לא מצליחה לגרום לאפקט הזה של ריפיון וריחוף. לכן באמת הרבה אנשים שאני מכיר , תרגלו מ"ט מספר חודשים ולאחר מכן גילו שהיא למעשה כבר אינה אפקטיבית , אלא ההפך , די מטרידה. דרול

 

[danigl]

ראשית, בנושא TM אל תתייחס לדרול

peregin היקר דרול אולי מומחה גדול וגורו ענק לכל מיני אנרגיות גולמיות, אינסטלציה וקריאה בקפה או במרק ירקות, אבל על TM אין לו מושג, למרות שפעם הוא למד אצלי איך לתרגל אותה. מילת המפתח למה שאתה כותב היא צ'קינג, שוב צ'קינג ועוד פעם צ'קינג. הדברים שאתה כותב מראים בעליל שאתה מתאמץ. מאמץ ו-TM לא הולכים יחד!!!!! אני מזמין אותך לעשות צ'קינג. זה לא יעלה לך כלום. (כשלמדת TM, שילמת דמי חבר לכל החיים, וזה כולל כמה צ'קינגים ופעילויות נוספות שאתה רוצה חינם אין כסף.) צור איתי קשר ואקבע אתך צ'קינג או שאפנה אותך למורה אחר/ת במקום מגוריך. חשוב שתחזור לתרגל שוב, ותחזור לתרגל נכון. הצ'קינג יעלה לך בסך בכל 20-30 דקות מזמנך, והתועלת מהתירגול שתקבל ממנו תהיה מאוד משמעותית. כל טוב לך דניאל

 

[peregin]

לדניאל

קודם כל תודה

שכחתי שמ"ט ומאמץ לא הולכים ביחד אז הנה כבר נקודה ששכחתי עכשיו כמה שאלות: 1. מה בעצם עושים בצ'קינג?, (היה לנו רק משהו אחד כזה או אולי שתיים או שלוש בזמן הקורס עצמו ואני לא בטוח אם זה היה זה), מה הצ'קינג נותן? 2. מה היתרונות שיתן לי תרגול חוזר? אני חייב לציין שכרגע טוב לי בחיים פחות או יותר, אני רגוע, דברים שאני רוצה מסתדרים איכשהו, כיף לי.. וזהו בעצם. מה היתרונות שתרגול חוזר באמת יתן לי ואיך אני יודע שלא ימאס לי כמו שנמאס לי בזמנו מאותו תרגול? (אני לא בן אדם שטוב בלהתמיד עם כל מיני דברים לאורך זמן) תודה רבה

 

[danigl]

לא אתייחס לשטויות של דרול

peregin היקר הא-ב של TM הוא חוסר מאמץ. התהליך הוא טבעי לחלוטין. מעורבים בו פעם הטבע של הרוח ופעם הטבע של הגוף. מי אנחנו מול הטבע? ניסיון 'לשפר' או 'לשכלל' את התהליך הטבעי הזה, יכול רק לפגום בו. אפשר לעשות צ'קינג של שיגרה (ואנחנו ממליצים על כך, לפחות פעם בחודש, בשנה הראשונה, כשהמדיטציה היא באמת משהו נפלא. מין טיפול 10,000 של המדיטציה. לעומת זאת, כשיש קושי או בעייה במדיטציה, לא לחכות חודש, לבוא ולעשות צ'קינג מייד!!! היפה הוא, שהצ'קינג (או יותר נכון המורה ל-TM שעושה אותו), מאתר מייד את הכעיה, איפה הטעות, מהו הדבר הלא טבעי שחדר לטבעיות של התירגול והפחית מהתוצאות. לאחר מכן, הצ'קינג מתקן את הבעייה בתירגול, מחזיר את התירגול לטבעיות - לנכונות שלו, ועם זה למלוא התוצאות.קשה להתמיד בדברים בחיים. משום שהם לא קלים לנו. מי לא יודע שטוב לרזות כשיש עודף משקל או לעשות פעילות גופנית. אבל אלו לרוב לא באים לנו בקלות. אם יש משהו שאנחנו רואים את התוצאות שלו, והתירגול שלו בסך הכל לרוב כיף לא רגיל, אז קל יותר להתמיד בו. אם באיזה שלב שהוא, אתה רואה שנמאס לך מהתהליך, שוב, כנראה שחדר מאמץ. כשהתירגול נעשה בצורה נכונה, הוא לרוב גם מאוד נעים. אבל החשוב הוא לא התירגול עצמו אלא התוצאות שלו בחיי היומיום. TM היא לא רק טכניקה לאנשים שסובלים. למרות שלמשל, המכון הלאומי האמריקאי לבריאות (National Institute of Health), הקציב בשנים האחרונות סך של כמעט 20 מיליון דולר לחקר ההשפעה הנהדרת של TM על מחלות לב ולחץ דם, רבים מהמתרגלים אותה עושים זאת כדי לחיות טוב יותר. אם אתה חושב שהגעת מקסימום של מה שהחיים יכולים להציע לך - אין לך צורך בתירגול. מקסימום בתחום הרוחני ומקסימום בתחום החומרי. מהרישי קורא לזה 200% של החיים: 100% ביחסי ו-100% במוחלט (לא אחד על חשבון השני או במקום השני - שניהם ביחד אלו הם חיים מושלמים.) זהו המצב שקוראים לו הארה. במידה (ואני מניח שזה יותר המצב) ואתה חושב שיש איזה כיוון בחיים שאתה יכול להתקדם בו, לפתח אותו, להשיג יותר - אז, אין דבר, שנבדק מדעית, שנותן תוצאות שאפילו מתקרבות לאלו של TM. לא סוג אחר של מדיטציה, או תירגול רוחני או הרפיה או משהו בכלל. שוב, תוכל לקבל ממני פרטים על מורה למדיטציה הקרוב ביותר למקום מגוריך כדי שתוכל לקבוע איתו צ'קינג. בהצלחה דניאל

 

[peregin]

אממ..

אני חושב שאני אלך על הצ'קינג אבל לא על ההתמדה הקבועה. יש הרבה דברים שגורמים להרגיש טוב ולאו דווקא מתמידים בהם כרגע אני מרגיש טוב, אני חושב שכשאתה מרגיש טוב אז לא צריך יותר מזה. ואני סה"כ בן 18 עם עוד הרבה שאיפות בחיים.. ואני לא רודף אחרי שום דבר ולוקח את הכל די בקלות.. בגלל זה אני רואה במ"ט רק מאין כלי שעוזר ברקע ולא דרך.

בכל מקרה תודה.. אני אחשוב בקשר לצ'קינג ואם אני אחליט שכן אז אני אפנה במסר אישי

 

[drall]

פריג'ון יקר

אני מומחה פיצפון ממש ברוב הדברים , כולל באלו שדני לימד אותי פעם , אבל במ"ט יש מסלול כזה שהוא כל כך שחוק וידוע שגם מטומטם כמוני כבר יודע אותו בעל פה. אז עושים לך צ'קינג והצ'קינג לא עוזר ואז מציעים לך ללמוד תעופה יוגית שגם היא לא מי יודע מה ואז אתה יכול להצטרף לפרוייקט השלום של המהרישי (לפחות בין מלחמה למלחמה) ואז גם זה לא עוזר וצריך להקים מפלגה פוליטית כדי ששהמהרישי יקבל תקציבים ממשלתיים וכל זה רק כדי שהוא יסדר לך עוד כמה טכניקות בהן לא תצטרך להצליח. אז מה? לא הולכים ללמוד מדיטציה ? בשביל להפיג את השעמום? אם אתה מחפש תעסוקה , תחום הבניין משווע לידיים עובדות. המשכורות טובות והעבודה באוויר הפתוח וכוללת פעילות גופנית בריאה. אולי כדאי שבמקום להתעסק עם המטלות היזומות של המ"ט , תנסה קצת מדיטציות אורגינליות שגם לא עולות כלום וגם.... תנסה ותראה בעצמך. דרול

 

[danigl]

האם snoopkin לא הראה שהמלך ערום?

 

[peregin]

לדרול

גם לי יש קצת סלידה מהמסחור של המדיטציה הטרנסידנטלית.. למרות זאת אני עדיין חושב שהיא טובה מאוד, אני פשוט לא חושב שהיא צריכה להיות שמורה רק לאנשים שיש להם כסף לכך ואני גם לא מבין למה זה עולה בעצם הון תועפות. למה אתה קורא מדיטציות אורגינליות? (אני לא אוהב כל מיני מדיטציות שאתה אמור לדמיין כל מיני דברים וללכת בתוך העולם הדימיוני הזה...) דווקא די מצא חן בעיני הרעיון של מדיטציה שכל מה שאתה צריך לדאוג זה שמספר הברות מסוים יחזור ויהדהד לך בראש

 

[drall]

אתה מדבר על דמיון מודרך

והוא מדיטציה בערך כמו המ"ט. אני לא מדבר על טכניקות כאלו , למרות שבארץ , שהיא מאוד מפגרת מבחינת מדיטציה , אלו האופציות המצויות ביותר. אבל מדיטציה היא בד"כ לא אמורה להיות משחק עם המוח. לא עם אתה צריך לדמיין מנטרה משוטטת או גנים וגבעולים ובתים וצבעים. מדיטציה היא אומנות , היא משחק עדין עם המורכבות האנושית והיא יכולה להתבטא בהמון צורות. למעשה יש כמה מאות של טכניקות והן נעות בין תהליכים מאוד מסובכים שיכולים לקחת חודשים ושנים לבין דברים מאוד פשוטים שנמשכים שניות ספורות. אני אתן לך דוגמא למשהו מאוד קל , שנלקח מהמוסרת הבודהיסטית הסינית. תקרא לעצמך. נניח שקוראים לך יוסי , תקרא "יוסי , אתה פה?" ואז תענה לעצמך "כן אני פה , איך אפשר לעזור לך?" אתה עושה את זה כמה פעמים ואתה יכול להרגיש שמשהו אצלך זז. כי אתה רגיל שאנשים אחרים קוראים לך ושאתה עונה לאנשים אחרים וברגע שאתה משנה את זה , הכל מתחיל להשתנות , ואפשר להמשיך הלאה אל כל מרחב הטכניקות. בסך הכל היריעה רחבה מאוד , אלו נושאים עמוקים מאוד שניתן לדון בהם שנים ואם תרצה אני יכול להגיד מאיפה כדאי להתחיל. בשביל מה לדון? אפשר להיכנס למים ופשוט לראות מה מתפתח. שא ברכה. דרול

 

[danigl]

עד מתי תמשיך לברבר על מה שאין לך

כל מושג עליו?

 

[drall]

מה קרה דני?

עצבני על הבוקר?

 

[danigl]

לא. אנשים עלולים לקחת אותך ברצינות

 

[drall]

תגיד לי

מה קרה ל"מנוחה הטרנסטנדלית" ל"שלווה היוגית" ל"שדה המאוחד" וכל היתר? שכחת לתרגל בזמן האחרון?

 

[danigl]

גם בהארה אדם מתרגז - רק שזה

שזה לא מזיז לו. בפסיכולוגיה (וטענת פעם שקבלת במבוא לפסיכולוגיה ציון גבוה), מוכר המצב של fight or flight response. התגובה של 'להלחם או לברוח'. גם אדם בהארה, כשהוא עומד בפני מצב שדורש זאת, הוא יכול להפשיל שרוולים, או לא, ופשוט להכניס למישהו סטירה מצלצלת. (אוי, אל אלוהים, לא!!! זה לא נכון, נאמסטה!!!!, אי רואה כבר את התגובות האפשריות.) זה לא בא מהכעס שלו (אין לו כעס), לא מרצון הנקם או מתסכול (גם אלו לא יימצאו אצל המואר) - פשוט זו התגובה שהטבע דורש לאותו מעשה שנעשה, באותו רגע. לעומת זאת, לפעמים הדבר נכון לקפל את הזנב, ולעבור לסדר היום, בלי שום תגובה. אגב, מהרישי עצמו איננו ברהמין. הוא קשאטריה - לוחם. ראיתי הזדמנויות בהן הוא שפך אש וגופרית, כשזה הגיע למישהו. תאמין לי זה לא הזיז לו. רק שהאדם, או גוף האנשים שחטף את האש הזו, אללה ירחאמוהום. כשאני רואה שיש סיכוי, ואפילו הקטן והקלוש ביותר, שמישהו יחשוב שאתה מבין משהו או אולי אפילו מתמצא ב-TM, וייקח חלילה, את דבריך ברצינות, עלי להגיב. להגיב במלוא החומרה. אתה עלול להכשיל מישהו שעומד לבחור בדרך האמיתית להארה. (נכון, זה הכשיל אותו, זו הקארמה שלו!!! אבל.... גם שלך!) בבהאגוואט גיטה, הספר המתורגם ביותר והמפורש ביותר בעולם, יותר מספר התנ"ך, או כל ספר אחר שהוא, ארג'ונה, גדול הלוחמים - נאלץ להלחם. כשהוא נלחם, הוא עשה זאת ממצב של הארה. ההמלצה של קרישנה אליו, בשדה הקרב, היתה: 'מיס טראיגוניו, באבה ארג'ונה'. פעל בלי 3 הגונות (שורוק ב-'גו' וחולם ב-'נו'). היה מחוץ לעולם היחסי. ואז, ההוראה השניה: 'יוגה סטה, קורו קארמאני'. כשאתה מבוסס ביוגה, במוחלט, בההוויה, אז פעל את הפעילות שלך. למעשה המצב בו היה ארג'ונה היה מצב בלתי אפשרי: מצד אחד, אלו שהיה עליו להילחם בהם היו האנשים הכי קרובים, והכי יקרים לו - חברים, משפחה, אחים, בני דודים. מצד שני - אלו היו כוחות השחור בהתגלמותם. הוא נלחם נגד כל מה שהוא רע בעולם. הוא נלחם בבערות. הפסוק האחד הזה, גרם במשך מאות ואלפי בשנים להרבה בילבול. הוא למעשה, התמצית העמוקה ביותר של כל הוודות. 'פעל כשאתה המוחלט, בהארה'. היו כאלו שקבלו זאת, באופן שגוי, כאילו הפסוק (היה ללא 3 הגונות) פירושו שצריך להתנזר, לעזוב את העולם היחסי, ללכת לאיזו מערה חשוכה בהימלאיה, וכל זה כדי לפעול ממצב של יוגה - תודעת אחדות. לא!!! התנסה ברמה הטרנסנדנטלית, במוחלט - ואז כשאתה מבוסס בזה, פעל. שלא כמוך, אני לא אוהב לשפוך זבל. יכול להיות (האמת, יד על הלב, אני משוכנע שלא!!) אבל, יכול להיות שאתה מאסטר גדול. אפילו ענק. ההבנה שלך בתודעה ובהארה שואפת ל-0. יכול להיות שאתה גדול הגורואים שברא העולם. יכול להיות שאותן 'מדיטציות אמיתיות' שהזה מוחך, הן משהו, חבל על הזמן. אבל..... דרול יקר, TM אתה לא מבין. ולא הבנת מעולם. אלא אם תפתח את תום הלב שלך (גם אם עדיין נותר בך משהו כזה), הסבירות הגדולה ביותר היא, שאף פעם גם לא תבין. TM זה עניין של תום לב. תום לב לא במובן של טמבל. תום לב במובן של לתת לחוק הטבע, בטכניקה הטבעית הזו, לעשות את שלו. (אגב מישהו חישב לי פעם שהגימטריה של 'הטבע' זהה לזו של 'אלהים'.) הטבע חזק וגדול שאיתנו - כן גם ממך דרול. כל ניסיונות הניתוח שלך של TM, מראים בעליל על בערות מוחלטת בנושא. אתה חושב שזה משהו אחד. בעוד בעליל זה משהו לגמרי אחר. כתוב על קונדליני, על צייד מכשפות, על 'אנרגיה גולמית' (מלשון 'גולם'?), על ריקוד בעירום לאור הירח, על קלפי טארות, על קריאה בבטטות, ועל כל מה שמוחך יכול להעלות. יכול להיות שבאלו אתה המומחה מספר אחד בעולם. אל תפצה פיך בנושא TM. אתה פשוט לא מבין בזה. בתחום הזה את בור ועם הארץ. שבוע טוב ומבורך. דניאל

 

[chataka]

היי דניאל

כתבת שם בפנים המון דברים יפים. אפשר לבקש הסבר קטן איך המ"ט תופסת קרמה, ביחס להארה כוללת לכל האנושות?

 

[danigl]

TM תופסת קארמה כמו כל המסורות.

היי chataka יש הנהלת חשבונות קוסמית. כל מעשה שאנחנו עושים, כל מילה שאנחנו אומרים ואפילו כל מחשבה שאנחנו חושבים, לא מתחילים ולא נגמרים בסביבה הקרובה שלנו. הם נעים עד קצוות היקום, ו....חוזרים אלינו. כמו, כשאנחנו זורקים אבן לאגם. את האדוות שלה אנחנו רואים עד לטווח מסויים בלבד. אבל הם מגיעות עד קצוות האגם, עד מעבר לגדות האגם, עד קצוות היקום. אנחנו רואים רק חלק, (לפי איכות הראייה שלנו.) אם אותו מעשה, אותו דיבור ואותה מחשבה היו חיוביים (ואת זה ניתן לנתח - אם זה היה תומך בחוקי הטבע או מנוגד להם), כך זה חוזר אלינו. אדם מגיע להארה כשכל הנה"ח שלו מאוזנת. כי על כל דבר שלילי שעשינו (או אמרנו או חשבנו), 'נחטוף' אותה. ולהיפך. יש אפשרות לרכך קארמה על ידי מעשים שתומכים בחוקי הטבע. מאסטר גדול, למשל, יכול לרכך את הקארמה של תלמידיו. לתלמידים 'ריכוך' כזה לא תמיד יהיה קל. נניח שגורלו של מישהו שיפול עליו סלע במשקל טון אחד. זהו גורלו. אי אפשר להתחמק מזה. ניתן, אבל, לרכך את זה. כשהקארמה שלו מרוככת - הטון הזה יפול עליו, אבל יכול להיות שאלו יהיו זרזיפי חול, עד למשקל כולל של טון. לא נעים - אבל לפחות זה לא ימחץ אותו למוות. הארה כוללת לכל האנושות, פעם פיתחתי לגבי זה תאוריה משלי, לי, לפחות היא נראית די הגיונית. תאוריית הפופקורן. מי שאי פעם הכין פופקורן, התהליך די פשוט. בהתחלה.... כלום. אחר כך, אחד קופץ, עוד אחד, עוד אחד. בסוף כל המסה. ....כמעט.... כי תמיד יהיו הגרעינים השרופים, אלו לא יתפוצצו, שיישארו על תחתית הסיר לעידן עידנים. שבוע טוב דניאל

 

[drall]

בדיוק אבל בדיוק ההפך.

עכשיו אני אסביר לך משהו. כל פעם שאתה מסתמך על דוגמה , על קונספציה , במקום להסתמך על עצמך , אתה מעוור את עצמך לדעת. לא משנה בכלל עם מקור הדוגמה הוא מחקרים מדעיים , או הבאגווד גיטה (שבאמת למי אכפת לכמה שפות היא תורגמה , מה אני המו"ל שלה?) יש את הכלל הזה האמת מתחילה באמת זה אומר שאין לך שום כלים לשפוט את המציאות אלא על סמך מה שהבטן שלך משדרת. את הכלל הזה , שהוא הכלל החיוני , הראשון והמרכזי בכל התפתחות , אתה וחבריך זנחתם מרצון או מבורות , לכן אתם תמיד כל כך טועים. עכשיו אני אספר לך סיפור חיפאי יפה. היה היה פעם תלמיד קונג פו שלמד בבית רטשילד על הכרמל. הוא רצה מאוד לקבל חגורה שחורה והוא הלך לתחרויות וניצח והתקדם וכן הלאה וכן הלאה. יום אחד הוא בא למורה שלו ואמר לו "למה אתה לא נותן לי חגורה שחורה" אז המורה שלו אמר לו "כל התחרויות הסטריליות האלו , בוחנות טכניקה יבשה ותו לא. הן לא מסוגלות לאבחן מי קרוץ מהחומר המיוחד שבונה מאסטר אמיתי." "אז מה עלי לעשות?" שאל התלמיד הנבוך "איך אני אוכל לבחון את עצמי ולדעת שאני באמת ראוי?" "זה מאוד פשוט" אמר המורה "יש בקריית שפרינצק , חבורה של עארסים אלימים שיושבים כל יום שישי בערב על הברזלים ליד תחנת חוף הכרמל. אם אתה תצליח להעיף אותם מהברזלים , אתה ראוי." טוב התלמיד הלך לשם , בא לעארסים ואמר להם "בבקשה תעזבו את המקום." העארסים התנפלו עליו ,הכניסו לו מכות רצח ושברו לו את העצמות. לא עזרו לו כל הגילגולים והבעיטות המסובבות והסאלטות , אגרוף אחד הוא היה על האדמה. התלמיד חזר אל המורה שלו וסיפר לו מה קרה . "זה היה ברור ," אמר המורה "כנראה שאתה צריך להמשיך להתאמן." התלמיד המשיך להתאמן עוד ועוד , ניצח בעוד תחרויות וכל חודש הוא היה מנסה את כוחו מול העארסים , מגיע למקום , מבקש מהם לזוז חוטף כמה זאפטות ועובר לטיפול נמרץ . אחרי שלוש נים הוא בא למאסטר ואמר לו "תשמע , מורה יקר, מה שאתה מבקש ממני הוא בלתי אפשרי. אני היום אמן הקונג פו הכי טוב בארץ. אני יודע להתהפך באוויר שבע עשרה פעם ולצוד עורבים עם הלשון, אבל העארסים האלו של בת גלים , הם פשוט דבר שלא ניתן להתמודד איתו. המשטרה מתרחקת מהם, מכבי האש בורחים מהם , ואפילו הקומנדו הימי צוללים בחזרה למים כשהם רואים את העארסים יושבים שם." "בלתי אפשרי, הא?" גיחך המורה "ביום שישי הבא תבוא איתי." וככה התלמיד והמורה הלכו ביחד אל הברזלים. התלמיד כבר כל כך פחד שהוא ביקש מהמורה לוותר. "המורה ," הוא התחנן "אל תתקרב אל העארסים האלו. הם יפגעו בך, הם נראים עצבניים היום ואי אפשר לדעת מה הם יעשו. תחשוב על התלמידים שלך , תחשוב על המשפחה שלך. אל תתקרב אליהם!" "בשביל מאסטר בקונג פו," אמר לו המורה המורה "העארסים האלו הם בדיחה" הוא התקרב אליהם ונעמד מולם. העארסים היו מופתעים. אף אחד לא ניסה להתעסק איתם כבר הרבה זמן. הם הסתכלו למאסטר בעיניים ולא ראו שום תגובה. הם נעמדו מולו, הם הראו לו את השרירים שלהם והמאסטר לא זז. "בואו נעזוב את המשוגע הזה." אמר עארס אחד לשני "בטח הוא לא נורמאלי , אולי הוא מדבק, ממילא העיר הזאת מתה והברזלים קרים." הם הלכו. סוף הסיפור. עכשיו מוסר השכל. מי שהאמת אצלו , לא צריך להתאמץ כדי להוכיח אותה , לא צריך להאבק. הוא עושה את שלו והאנשים מגיבים בהתאם. אתה דני , לא משדר שמץ של אמינות. אתה משתמש יפה בסיפור על ארג'ונה המסכן שלא רצה להלחם וקרישנא קפץ עליו והכריח אותו, אבל הסיפור הזה לא נוגע לך בכלל. גם כל התיאורים של ההארה ושל השדה המאוחד נשמעים כמו איזה משהו שמישהו סיפר לך ואתה פשוט חוזר עליו באפן אוטומטי. גם ההתרגזויות אינן נראות "מופע האש של הבודהא" ,אלא יותר כעצבים של איש מכירות מיומן שמישהו פוצץ לו את הבלונים. לא מזמן שאל יאגה מהיא חשיבות התרגול , ובכן , הדבר הראשון הוא עירנות. עירנות לתרגול עצמו בתור התחלה. לא לקחת טכניקה שמספרים עליה ניסים ונפלאות ולתרגל אותה בתקווה שיום יבוא והיא תצמיח לך כנפיים , אלא לקחת טכניקה ולנסות ועוד טכניקה ולנסות גם אותה ולהגיע לאיזשהן מסקנות. לפלס דרך אל התרגול הנכון. רק ככה זה עובד. יש המון טכניקות של מדיטציה אמיתית. עשרות , מאות , יש מספיק. כל אחד יכול להתנסות ולהחליט בעצמו. רגישות , היא מילת המפתח כאן. ואף אחד לא יכול להיות רגיש בשביל מישהו אחר. לגבי דידי , אני ממש לא גורו , לא ענק ולא זעיר. אני הולך בדרך שלעיתים היא זוהרת ומבהיקה ולפעמים היא חשוכה כמו מעמקי האוקיינוס. בדרכי אני פוגש אנשים אחרים ומספר להם מה ראיתי , לא כדי להחליף את הראיה שלהם אלא כדי לסייע להם לחדד אותה. אתה לימדת אותי מ"ט , ולימדת אותי מצויין והיום אני יודע עליה כל מה שאני צריך לדעת. את הידע הזה אני מעביר הלאה כי אני מאמין שיש בו תועלת. שרול

 

[danigl]

אתה יודע על TM לא כמורה, כתלמיד וגם

זה בערבון מאוד מאוד מוגבל

 

[hary_i]

חבל על האנרגיה שמשקיעים בדרול

הרי הוא אטום לחלוטין. משום מה הוא פיתח אנטי למ"ט, לדעתי מתוך קנאה בהצלחה אבל זה לא חשוב למה. הרי כל הודעותיו הוכיחו שאין הוא מבין דבר וחצי דבר בענייני מדיטציה ותודעה. לכן טוב יעשו חברי הפורום אם יפסיקו להתייחס לדבריו של השוטה המקומי.