תעודות מלווה עממי
ב-30/7 הועלתה כאן שאלה בדבר שווי תעודות מלוואה עממי מהשנים 1950, 1054ו-1955, ע"י סול 49. והנה התשובה: תעודות המילווה העממי הנ"ל הונפקו בהיקפים גדולים לציבור אזרחי המדינה ושוויין הריאלי נשחק, משום שלא היו צמודות במנגנון הצמדה כלשהו. המלווה עממי הונפק ע"י ממשלת ישראל לשם גיוס כספים מהציבור כפתרון לבעיות תקציב. לעיתים היה המלווה מלווה חובה, כתחליף להעלאת מיסים. פדיון המילווה יכול היה להתבצע באחת הדרכים הבאות: 1. ע"י הגרלה (כמו במפעל הפיס). הפרסים היו של מאות ואלפי שקלים לתעודה של מספר לירות (בד"כ 5 ל"י ו-10 ל"י). פדיון ההגרלה נעשה בשנות ה-60 סיכויי הזכיה היו בערך כמו זכיה במפעל הפיס. 2. פדיון הקרן כעבור עשר שנים ומעלה עפ"י ערכה הנקוב, נומינלית, של התעודה או עפ"י הערך הנקוב בתוספת 10%. במרבית המקרים, גם לאחר הזכיה בפרס (שהניבה כמובן שווי כספי גבוה יותר מסתם פדיון, כבאופציה השניה לעיל), שווי הפדיון היה נמוך מהערך הריאלי של רכישת התעודות וזאת בשל האינפלציה. מתברר כי גם תעודות שעלו בגורל לאחר מספר שנים, לא נפדו ע"י בעליהן בשל השווי הנמוך שלהן. יש היום, עדיין, בידי הציבור אלפי תעודות כאלה ואין להן ערך אספני כלשהו. לתעודות גם אין שווי ריאלי בבנק ישראל.