מבקשת עזרה
היי , אני בת 29 נשואה כבר 4 שנים . כבר 3 שנים שאני בוגדת בבעלי ללא הפסקה . אני מכירה אנשים דרך האינטרנט , נפגשת איתם ואף שוכבת עם רובם זה יכול להיות חד פעמי , זה יכול להיות רומן קצרצר . אני יודעת שאני נראית טוב ואין מצב שמי שאפגוש לא ירצה אותי ואני לא כ"כ בררנית , אני נפגשת בעיקר עם בני 40 ומעלה ואפילו 53 . כששואלים אותי בני הזוג למה את כאן ? אני עונה : מחפשת קצת להפר את השיגרה , להנות - הזוגיות שלי מצויינת !!! לפני חודשיים הכרתי מישהו מהצאט , גרוש , שוחחתי איתו כחודשיים לפני כן בטלפון , כשכל הזמן אמרתי לו שאני לא בקטע של להיפגש , לבסוף יום אחד הוא התקשר כשהיה לי מצב רוח נורא ובעלי לא היה בבית ונפגשנו . שבוע ראשון היה אחלה , דיברנו על ללכת למסיבת חילופי זוגות יחד - כשחשוב לציין שזאת פעם ראשונה שאני יוצאת עם מישהו בן 34 - קרוב לגילי . אחרי שבוע ירד הרעיון של המסיבה , הבחור הודה בהתאהבותו אליי ואני אליו , כך שלא יכולנו ללכת למסיבה כזאת יחד . נכון להיום , התעוררתי פתאום עם תחושת ריקנות מהקשר שלי בבית ומצאתי עצמי מבינה שלא רציתי להודות שאולי בעלי ואני לא מתאימים , אולי לא רציתי שכולם מסביב יגידו לי אמרנו לך שהוא לא בשבילך - הוא הרבה פחות . נכון להיום אני מוצאת את עצמי מנהלת חיים כפולים , יש לי הכל גם בדירת החבר החדש , אנחנו מטיילים , קונים מחליטים ועושים הכל יחד . אצלי כבר כל החברות יודעות שאני רוצה להתגרש , גם החבר ומעודד זאת . הבחור רוצה שכבר אעבור לגור איתו ורוצה להתחתן . הוא טוען שמעולם לא אהב כך , ושזאת מערכת שניה שלו - הוא בטח לא מוכן להתפשר ואני זה בדיוק מה שרצה והיום הוא יותר מבין את צרכיו . אני חיה עם בעלי בבית חיים רגילים ונורמלים , יוצאת המון - יש לי כיסוי בגלל סוג עבודתי , מבלה חצאי ימים בלשכב בים על שמיכה , פיקניקים , להסתובב מחובקת בקניונים מרוחקים מהבית ועוד .. כרגע לא יודעת אם כל הקשר עם הבחור החדש וכל ההיסחפות זה מה שגרם לי לראשונה לומר שאני רוצה להתגרש , לא יודעת אם זה הדבר הכי טוב או הכי חכם , זקוקה לעצתכם או לניסיונכם ....בבקשה .
היי , אני בת 29 נשואה כבר 4 שנים . כבר 3 שנים שאני בוגדת בבעלי ללא הפסקה . אני מכירה אנשים דרך האינטרנט , נפגשת איתם ואף שוכבת עם רובם זה יכול להיות חד פעמי , זה יכול להיות רומן קצרצר . אני יודעת שאני נראית טוב ואין מצב שמי שאפגוש לא ירצה אותי ואני לא כ"כ בררנית , אני נפגשת בעיקר עם בני 40 ומעלה ואפילו 53 . כששואלים אותי בני הזוג למה את כאן ? אני עונה : מחפשת קצת להפר את השיגרה , להנות - הזוגיות שלי מצויינת !!! לפני חודשיים הכרתי מישהו מהצאט , גרוש , שוחחתי איתו כחודשיים לפני כן בטלפון , כשכל הזמן אמרתי לו שאני לא בקטע של להיפגש , לבסוף יום אחד הוא התקשר כשהיה לי מצב רוח נורא ובעלי לא היה בבית ונפגשנו . שבוע ראשון היה אחלה , דיברנו על ללכת למסיבת חילופי זוגות יחד - כשחשוב לציין שזאת פעם ראשונה שאני יוצאת עם מישהו בן 34 - קרוב לגילי . אחרי שבוע ירד הרעיון של המסיבה , הבחור הודה בהתאהבותו אליי ואני אליו , כך שלא יכולנו ללכת למסיבה כזאת יחד . נכון להיום , התעוררתי פתאום עם תחושת ריקנות מהקשר שלי בבית ומצאתי עצמי מבינה שלא רציתי להודות שאולי בעלי ואני לא מתאימים , אולי לא רציתי שכולם מסביב יגידו לי אמרנו לך שהוא לא בשבילך - הוא הרבה פחות . נכון להיום אני מוצאת את עצמי מנהלת חיים כפולים , יש לי הכל גם בדירת החבר החדש , אנחנו מטיילים , קונים מחליטים ועושים הכל יחד . אצלי כבר כל החברות יודעות שאני רוצה להתגרש , גם החבר ומעודד זאת . הבחור רוצה שכבר אעבור לגור איתו ורוצה להתחתן . הוא טוען שמעולם לא אהב כך , ושזאת מערכת שניה שלו - הוא בטח לא מוכן להתפשר ואני זה בדיוק מה שרצה והיום הוא יותר מבין את צרכיו . אני חיה עם בעלי בבית חיים רגילים ונורמלים , יוצאת המון - יש לי כיסוי בגלל סוג עבודתי , מבלה חצאי ימים בלשכב בים על שמיכה , פיקניקים , להסתובב מחובקת בקניונים מרוחקים מהבית ועוד .. כרגע לא יודעת אם כל הקשר עם הבחור החדש וכל ההיסחפות זה מה שגרם לי לראשונה לומר שאני רוצה להתגרש , לא יודעת אם זה הדבר הכי טוב או הכי חכם , זקוקה לעצתכם או לניסיונכם ....בבקשה .