מבקשת עזרה.......
שמי הילה ואני בת 26. אנסה לספר על המצב שלי בקצרה למרות שזה טיפה ארוך. אשמח לקבל כל תגובה שהיא וכל הפניה שהיא.
בשנתיים וחצי האחרונות יש לי חבר שהוא החבר הראשון שלי אני הבת הצעירה מתוך שניים להורים שלי.לאחי לא היה חברה מאולם. בכל מקרה ההורים שלי בכלל ואמא שלי בפרט, לא קיבלו יפה את זה שיש לי חבר בטענה שכל עוד הוא "אוכל" אצלנו בבית אז הוא צריך לתת יד ועזרה. אקדים ואספר שהכרתי אותו במעונות של האוניברסיטה בחיפה כשאני במקור מהמרכז. בהתחלה עוד היה סבבה כי ראיתי את החבר שלי די הרבה. אולם, ברגע שהוא חזר להורים שלו, אני שהיתי רב השבוע בצפון ורק בסופשים בבית שבמרכז. לכן הייתי צריכה לחלק שווה בשווה את הזמן שלי בין החבר לבית. לאורך הזמן לאמא שלי הפריע שאני כמעט ולא איתם ולא עורת לה למרות שבפועל עזרתי כמה שיכולת, במסגרת הזמן שלי.
אני וחבר שלי דיברנו מס'ק פעמים עם אמא שלי לגבי מה שהיא רוצה אבל היא לא כך כך הקשיבה לנו ורק חזרה על מה שרצתה. המצב הידרדר עד לריב נורא ענק שהיה לי עם אמא שלי לפני כשלוש שבועות שבו אמא שלי הרימה עלי יד ואף איימה להתאבד אם אני עוזבת את הבית. הריב התחיל מזה שהיא רצתה שאני לא אשן אצל החברה שלי (להזכירגם, אני בת 26) ואני הצבתי לה, לראשונה, עובדה שאני הולכת לשון אצלו. כשחזרתי התחיל כל הריב, בהתחלה הקפצתי חזרה את חבר שלי שיאסוף אותי אך מאחר ואמי ואחי לא אפשרו לי לצאת מהבית, החבר שלי הזמין להם משטרה.
בסופו של דבר, יצאתי מהבית ומאז אני לא הגעתי לשם. בנתיים, אמא שלי הספיקה להגיע למקום עבודתי שבצפון כדי להזמין לי משטרה בטענה שאני "גנבת" כי לא החזרתי לה את המפתח לבית ועוד כמה דברים. אני לא ראיתי את השוטרים שאמא שלי הזמינה. בסופו של דבר. אמא שלי הצליחלה להשיג אותי, לראשונה, היום. ואיימה בכך שאם לא אחזור הבייתה עד מחר, אז היא תתאבד והאשמה תיפול עליי.
שני הברריות שעומדות בפני הן או להזמין לה משטרה או להזמין לה פסיכיאטר מחוזי על מנת שיעצרו בעדה או לפחות ידברו איתה בלי הסכמתה. רגשית, זה לא נרראה לי כי זה קשה לי.
לא סיפרתי את כל הסיפור במלאו אבל רציתי לשמוע עוד תגובות של אנשים לנסיון לפתור את המצב, אפילו בצורה חלקית. חשוב לציין כי אמא שלי, נכון לעכשיו, לא מוכנה לדבר עם אף אחד עד שאני הגיע הבייתה. בהרגשה שלי זה אומר שהיא תכבול אותי לבית. מה עליי לעשות?
שמי הילה ואני בת 26. אנסה לספר על המצב שלי בקצרה למרות שזה טיפה ארוך. אשמח לקבל כל תגובה שהיא וכל הפניה שהיא.
בשנתיים וחצי האחרונות יש לי חבר שהוא החבר הראשון שלי אני הבת הצעירה מתוך שניים להורים שלי.לאחי לא היה חברה מאולם. בכל מקרה ההורים שלי בכלל ואמא שלי בפרט, לא קיבלו יפה את זה שיש לי חבר בטענה שכל עוד הוא "אוכל" אצלנו בבית אז הוא צריך לתת יד ועזרה. אקדים ואספר שהכרתי אותו במעונות של האוניברסיטה בחיפה כשאני במקור מהמרכז. בהתחלה עוד היה סבבה כי ראיתי את החבר שלי די הרבה. אולם, ברגע שהוא חזר להורים שלו, אני שהיתי רב השבוע בצפון ורק בסופשים בבית שבמרכז. לכן הייתי צריכה לחלק שווה בשווה את הזמן שלי בין החבר לבית. לאורך הזמן לאמא שלי הפריע שאני כמעט ולא איתם ולא עורת לה למרות שבפועל עזרתי כמה שיכולת, במסגרת הזמן שלי.
אני וחבר שלי דיברנו מס'ק פעמים עם אמא שלי לגבי מה שהיא רוצה אבל היא לא כך כך הקשיבה לנו ורק חזרה על מה שרצתה. המצב הידרדר עד לריב נורא ענק שהיה לי עם אמא שלי לפני כשלוש שבועות שבו אמא שלי הרימה עלי יד ואף איימה להתאבד אם אני עוזבת את הבית. הריב התחיל מזה שהיא רצתה שאני לא אשן אצל החברה שלי (להזכירגם, אני בת 26) ואני הצבתי לה, לראשונה, עובדה שאני הולכת לשון אצלו. כשחזרתי התחיל כל הריב, בהתחלה הקפצתי חזרה את חבר שלי שיאסוף אותי אך מאחר ואמי ואחי לא אפשרו לי לצאת מהבית, החבר שלי הזמין להם משטרה.
בסופו של דבר, יצאתי מהבית ומאז אני לא הגעתי לשם. בנתיים, אמא שלי הספיקה להגיע למקום עבודתי שבצפון כדי להזמין לי משטרה בטענה שאני "גנבת" כי לא החזרתי לה את המפתח לבית ועוד כמה דברים. אני לא ראיתי את השוטרים שאמא שלי הזמינה. בסופו של דבר. אמא שלי הצליחלה להשיג אותי, לראשונה, היום. ואיימה בכך שאם לא אחזור הבייתה עד מחר, אז היא תתאבד והאשמה תיפול עליי.
שני הברריות שעומדות בפני הן או להזמין לה משטרה או להזמין לה פסיכיאטר מחוזי על מנת שיעצרו בעדה או לפחות ידברו איתה בלי הסכמתה. רגשית, זה לא נרראה לי כי זה קשה לי.
לא סיפרתי את כל הסיפור במלאו אבל רציתי לשמוע עוד תגובות של אנשים לנסיון לפתור את המצב, אפילו בצורה חלקית. חשוב לציין כי אמא שלי, נכון לעכשיו, לא מוכנה לדבר עם אף אחד עד שאני הגיע הבייתה. בהרגשה שלי זה אומר שהיא תכבול אותי לבית. מה עליי לעשות?
