מבקשת עזרה..

anat2628

New member
מבקשת עזרה..

וואו, מאיפה מתחילים?.. שלום לכולם אני בת 29, נשואה טרייה וכרגע עובדת בעסק משפחתי שאני רוצה לעזוב. מאז ומתמיד הייתי חרדתית, עם בטחון עצמי ודימוי עצמי מאוד מאוד נמוכים. כלפי חוץ אני לא נראית כזאת. במשך השנים למדתי איך להפגין דימוי אחר מזה שאני מרגישה עם עצמי. מתוך התגובות של הקרובים אלי אני יכולה לומר שאני נראית טוב, אפילו טוב מאוד כנראה, אני אינטיליגנטית ודברים כמו למידה ויישום באים לי די בקלות, אבל עם עצמי - אני מרגישה אפס מאופס. אני לא מבינה למה אלה שאוהבים אותי מרגישים ככה. אני מפחדת מהחיים ומרגישה שאין לי כוחות להתמודד. אני מפחדת להכשל ובגלל זה מפחדת לנסות. יש לי תגובות היסטריות ומוגזמות וכל ביקורת או אי הסכמה מביאה אותי להתפרצות זעם או עצב עמוק מאוד ודכאון. בעיקר אני מרגישה אי שקט תמידי שהרבה פעמים מוביל גם לתגובות גופניות - דופק מהיר וחזק, תגובות אלרגיות, כאבי שרירים וכו'. במשך השנים התחושות האלה וההתנהגות הזו מופיעות והולכות, בדרך כלל כאשר אני בפרשת דרכים או כאשר יש נושאים על הפרק המחייבים אותי לקבל החלטות ולפעול, כאשר בין לבין יש תקופות רגועות יחסית. בתור ילדה הייתי בטיפול פסיכולוגי שכנראה לא ממש עזר. אני לא זוכרת שום לקחים וכלים שקיבלתי ממנו. לפני כמה שנים, רשם לי פסיכיאטר מרשם לציפרלקס. לקחתי את הכדורים למשך תקופה של כמה חודשים והפסקתי. קשה לי לומר אם הכדורים באמת עזרו או שפשוט הייתי בתקופה רגועה. כרגע אני כבר תקופה די ארוכה במצב לא טוב. אני רוצה לעזוב את מקום העבודה ולחפש עבודה אחרת אבל אני מרגישה שאני בתוך מערבולת והולכת לאיבוד. מאחר ואני עובדת בעסק משפחתי אז יש לי שם בטחון מסוים, כולם מכירים את ההתפרצויות שלי ואת הלחץ שלי... אני רוצה לעזוב כבר שנים, מאז שסיימתי את הלימודים (כבר שלוש שנים בערך) וכל פעם דוחה מסיבה אחרת. כרגע יש לי פרויקט על הפרק שאני רוצה לסיים אבל כאילו דורכת במקום ולא מתקדמת איתו. מצד שני אני מפחדת למצוא עבודה חדשה (לא מפחדת מהחיפוש כמו מהמציאה) אני מפחדת להכשל ולאכזב את עצמי ואת הסביבה. בנוסף לכל זה, אני ובעלי מתמודדים עם כל הקשור לנישואים טריים, החלטות לגבי העתיד, חיפוש דירה וכו' וכו'. אני חייבת לציין שהוא מדהים ותומך מאוד, אבל יש לנו בעיות תקשורת (וגם עליהן צריך לעבוד..) שגם נובעות מהדימיון בינינו - לשנינו קשה לקבל החלטות, שנינו עקשנים.. אני יודעת שאני צריכה עזרה אבל אני לא יודעת איזו סוג של עזרה. אני לא רוצה לקחת כדורים כי אני רוצה בשלב מסוים להכנס להיריון (אבל לפני זה צריך למצוא עבודה ולהתמיד בה תקופה מסוימת..) ואני גם לא בטוחה שזו הדרך הנכונה להתמודד אחת ולתמיד עם הבעיות. אני לא בטוחה שפסיכולוג זו הדרך הנכונה כי לפי מה שאני מבינה בטיפול פסיכולוגי המטופל מדבר ומדבר ומגיע לתובנות דרך השיחה. אני די מודעת לבעיות שלי ואני לא חושבת ששיחה היא הפתרון, אלא שאני זקוקה לכלים להתמודדות. אז שאלתי היא - האם אתם חושבים שאימון אישי עשוי להיות הפתרון? האם אימון עוזר להתמודד עם חרדות ולחצים לא רציונליים? ואם כן, איזה סוג של אימון לחפש? האם ניתן לשלב באימון אישי גם אימון זוגי או שהדברים צריכים להיות מופרדים? ואם למישהו יש המלצה על מאמן/פסיכולוג או כל דבר אחר, אני אשמח לקבל - אני מרגישה ממש ממש אבודה ומבולבלת תודה
 

Vegan Tiger

New member
השאלה היא מה את מרגישה שאת צריכה?

אם יש לך מטרה מוגדרת שאת רוצה לקדם כמו למצוא עבודה או קריירה אחרת - אימון יכול להתאים לך. אם את מרגישה צורך להתעמק בכל התחושות הנפשיות שציינת ולנסות לפתור אותן ללא קשר למטרה מוגדרת - אז טיפול פסיכולוגי יתאים לך במקרה הזה. ניתן גם לשלב בין שני התהליכים האלה. בהצלחה אורי
 
פסיכולוג או מאמן

הי ענת, לפי מה שאת מתארת, הייתי ממליצה לך ללכת דווקא לפסיכולוג. נשמע שאת סובלת מחרדות ומצבי רוח, לצד בעיות בבטחון העצמי. אני לא יודעת האם הדברים קשורים אחד לשני, אך לדעתי טיפול פסיכולוגי הוא הכתובת הראשונה שלך ולאחר שתהיי מאוזנת תוכלי לשקול להוסיף גם אימון, אם תרצי להתמקד במטרה מסוימת. אימון יכול לעזור לבעיות בבטחון העצמי, ואפילו בהצלחה רבה, אך כיוון שאת מתארת תסמינים פיסיים אני חושבת שהכתובת הנכונה היא פסיכולוג לפני הכל. אם תכתבי לנו מאיזה אזור את נוכל להמליץ לך על פסיכולוגים באיזורך שתורמים לשיחה ולהבנות ולא יושבים ומהנהנים (באמת יש כאלו? אני לא מכירה). בהצלחה.
 

anat2628

New member
תודה

הי קודם כל תודה לכולם, אני מניחה שלמרות ניסיון העבר הלא מוצלח שלי אני חייבת להתמודד עם הרעיון שאני זקוקה קודם כל לטיפול פסיכולוגי.. אני גרה בתל אביב, ואשמח לקבל המלצות על פסיכולוגים טובים שוב, הניסיון שלי כולל שני טיפולים בשתי תקופות שונות שהשאירו אותי עם תחושה לא טובה לגבי הפן הפסיכולוגי, אבל אני מאמינה ש-או שנפלתי על פסיכולוגים לא מתאימים, או שאני לא הייתי בשלה לזה אז (או שני הדברים גם יחד..) ושוב תודה!
 

bridges

New member
מודעות לא תמיד מספיקה...

שלום רב לך, דבר ראשון, אני חושב שבמצב הנוכחי שלך, ללכת לאימון זה לזרוק את הכסף שלך לריק. עם זאת, כפי שכבר ציינת, מודעות זה לא מספיק. התפיסה הפסיכולוגית שאם נהיה מודעים למשהו נוכל לפתור אותו היא לא נכונה משום שלגוף (כן לגוף) יש תפוסי התנהגות שגם אם הבנו אותם לוגית (זו מודעות) זה לא תמיד עוזר לנו לשנות אותם. אני הייתי ממליץ לפנות למה שנקרא טיפול אלטרנטיבי ובמיוחד לטיפול שמשלב עבודת גוף ונפש. בהצלחה, רונן
 

hayonkoby

New member
כל אחד מאיתנו נותן תשובה מנקודת המבט שלו

ראשית, את מדהימה בפתיחות שלך ובצורה שבא הבעת את הדילמה שלך. כפי שראית אין תשובה אחת לסוגיה, כל אחד ענה לך מנקודת המבט שלו ובהתאם להשקפתו. כנראה שעד שלא תנסי אימון לא תדעי האם הוא מביא לך תוצאות - נסי, מקסימום זה יצליח ! בכל מקרה שווה שתיפגשי עם מאמן ואפילו לפגישה אחת על מנת לעשות לך סדר בדברים ולמקד אותך - "אני מרגישה ממש אבודה ומבולבלת". המלצתי היא שתאתרי מאמנ/ת בעלי ניסיון רב וגם הם כדאי שבתחילת האימון יתייעצו עם הפסיכולוג שלך לגבי הדרך בה הם מתכננים להוביל אותך. בהצלחה, הכל בסדר, לכי צעד אחר צעד. יומקסים
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
לא מסכימה

יש מחיר לכל דבר. אם אדם לא מתאים לאימון ומנסה בכל זאת, יכולה להיווצר חוייה של אכזבה וכשלון. בדרך האדם מוציא כסף שכנראה היה צריך ללכת לכיוון טיפולי אחר. למה זה טוב? לא תמיד מאמן הוא האדם המתאים ביותר, ולצערי לא כל מאמן יידע לומר שהמקרה לא מתאים לאימון אלא לטיפול. זוהי אבחנה לא פשוטה ולא לכל מאמן יש את היכולת והניסיון לעשות אותה. אני חושבת שתשובות מסוג זה מורידות את ערך המקצוע שלנו. האם גם למישהו עם בעיות בבטן תאמר ללכת לאורתופד? אם אנו רואים באימון מקצוע, אזי אנו צריכים לתת לו את הכבוד הראוי. לנסות ואולי זה יצליח לא מכבד אותנו כמאמנים ואת הלקוחות שלנו.
 

hayonkoby

New member
וואללה, מסכימים

ראשית, אנחנו מסכימים דווקא על די הרבה דברים. מנקודת המבט שלי, מאמן מקצועי הוא כזה המגיע בענווה המבטיחה שבפגישה הראשונה יידע לאבחן כי המקרה אינו בתחום הידע המקצועי שלו. מעבר לכך חשוב שיהיה ללא אגו ולא ינסה להתחיל תהליך מתוך שרלטנות (מבלי שיש לו כלים לאימון הנדרש). כמוך, גם אני מצר על כך שרבים מהמאמנים אינם בעלי האבחנה האם אדם מתאים לאימון או טיפול - אחת הבעיות הקשות בתחום בו אין רגולציה ובתי הספר למאמנים צצים כפטריות לאחר הגשם.
 

kdmyuda

New member
הייתי מפריד את הטיפול ל 2

שלום ענת, לפי התיאורים המאוד פתוחים והכנים עם המודעות העצמית הגבוהה שמופיעה במכתבך, הייתי מחלק את הבעייה לשני חלקים. בעיות של חרדה, עצב עמוק ודיכאון מצריכים בדיקה ואבחון של פסיכיאטר - לא פסיכולוג. הטיפול יכול להיות כרוך בשימוש בתרופות שהם דבר מאוד נפוץ היום ויכול לשדרג את איכות החיים שלך למקום אחר ולמצב מצויין. את האימון הייתי משאיר לתקופה יותר מאוחרת, לשלב שאת מזהה התייצבות נפשית ורגיעה מכל התופעות שעליהם את מדברת. אימון אישי בהחלט יכול לקדם אותך, אך הוא לא יכול לבוא על בסיס שחייב תיקון כפי שאת מתארת. בברכה יהודה קדם
 

ef26

New member
המסע

אשה יקרה משהו שעולה לי זה להמליץ לך על "המסע" של ברנדון וייס אני בימים אלו קוראת את הספר ונפעמת מהעוצמה שיש בשיטה, זוהי שיטה רגשית עוצמתית שעוקרת את שורשי הרגשות השליליים ממה שאני לומדת עד כה. ועוד דברים נפלאים אחרים. אני יודעת שיש סדנאות בארץ. אך הייתי מציעה לך להתחיל לקרוא את הספר. בהצלחה.
 
מגבלות המדיה

שלום לך אישה יקרה, קשה לתת לך תשובה דרך הרשת לשאלתך החשובה. למה? כי כשאת כותבת "אני במצב לא טוב" - יש לזה אלף פירושים. זה יכול להיות מצב כזה שאכן דורש לווי פסיכולוגי. ויתכן שלא בהכרח. אני מרשה לעצמי להאמין שכל אחד מאיתנו מספיק ישר כדי לשוחח איתך שיחה קצרה ולנסות לברר איתך מה מתאים, אימון או טיפול, ולהמליץ לך על טיפול אם זה נראה יותר מתאים. בהצלחה
 

יקומי

New member
שלום לך

ענת יקרה, פחד ואימה הם מזוללי האנרגיה הגדולים בחיינו המשאירים אותנו סמרטוטיים וחסרי יכולת לחולל שינוי. יותר מזה, הם מתגברים בחיינו כל עוד אנו מזינים אותם. עקשנות ועמידה על דעתנו מונעת מאיתנו להתפתח ולהרחיב את הגבולות שלנו ולא מאפשרת לנו לגדול. לדעתי אימון אישי והרבה העצמה יעזרו לך למקד את עצמך ואת הדרך הנפלאה שבה את הולכת. מהדברים שרשמת אני מוציאה לאור את הנישואים הטריים שלך :) את הבעל האוהב והתומך שיש לך את הסביבה הקרובה שלך שאומרת עליך דברים נפלאים. כטיפ התחלתי אני ממליצה לך בחום להפנות את תשומת הלב שלך לדברים שמוצאים חן בעולמך באופן אינטנסיבי. לציין רק את הדברים הטובים. ממוקד יותר... רשמי לעצמך בכל ערב לפני לכתך לישון לפחות חמישה דברים טובים שקרו לך ו/או לסובבים אותך. אני בטוחה שתמצאי יותר מחמש.. כשתמקדי את תשומת הלב שלך לדברים חיוביים, למה שכן מוצא חן בעייניך.. תוכלי לראות כי בזמן קצר מאד חייך יראו אחרת לגמריי.
 
למעלה