מבקשת להתייעץ איתכן

מבקשת להתייעץ איתכן

לפני כשנה עשיתי צעד מאוד חשוב ומשמעותי עבור מעין. צעד שילווה אותה לשנים ארוכות. (בשל הפרטיות של מעין לא אחשוף פרטים אבל יש מי שיודעת ואנא, שמרי את זה לעצמך מעל גבי הפורום). מדובר במשהו שרכשתי עבורה המצריך טיפול ורכישה מחודשת כל שנתיים לערך. את המקום בו רכשתי זאת עבורה בחרתי לא רק על פי המקצועיות אלא בעיקר על פי האנושיות. בחרתי במקום בגלל שהבעלים היה כזה מקסים/רגיש/חביב/נעים/קשוב בדיוק כפי שרציתי עבור הבת שלי. רכשתי ושילמתי במיטב כספי במזומן וזה היה בדיוק לפני שנה. ואז התהפך הגלגל. אנחנו עדיין מקבלות שירות ושירות טוב ולבבי אבל לא ממנו. מעין כילדה די נקשרה אליו, כמי שקיבל וטיפל בה. היינו שם עוד מספר פעמים והוא אפילו לא חייך, אפילו לא אמר בוקר טוב (אני לא מצליחה להעלות על דעתי, שעשיתי משהו שגרם לו לכך וגם אם כן, הילדה לא אשמה. היא ילדה). בגלל זה אני משתדלת מאוד לא ללכת לשם. אני שולחת את בעלי כשליח. אין מילים לתאר כמה אני לא מרוצה. שילמתי במיטב כספי. אני לא הכי מרוצה מהמוצר כשלעצמו ושלא נדבר כמובן על היחס שלו. מה גם שגיליתי בהמשך שדברים שהובטחו לי בעבר, לא התקיימו בהמשך. מה שהזמנתי זה לא בדיוק מה שקיבלתי. סיפרתי זאת לא אחת לעובדות שלו. פתחתי את לבי. אני לא יודעת אם זה הגיע אליו במלואו כי אם כן אזי הוא לא עשה שום דבר בנדון. הוא כל כך קר לילדה (עלי לא אכפת לי במיוחד) שזה פשוט מטריף לי את הדעת. ועכשיו הבעיה שלי. כעיקרון אני אמורה לרכוש את המוצר שוב בעוד שנה. מדובר בהמון כסף !!! אני נורא לא מרוצה מהמוצר ומצאתי מקום אחר שבו אני קונה את המוצר עבור עצמי שאני חושבת לרכוש שם גם עבור הילדה שלי. אבל אני לא מסוגלת להשאיר את זה בלב. אני רוצה לאמר לו הכל. להטיח בו את כל מה שאני מרגישה ועד כמה שאני מאוכזבת. אני יודעת שפנים אל פנים אני לא מסוגלת. אני רגישה בגלל ובנושא הזה בפרט ואין לי ספק שישר אני אתחיל לבכות וכך אני מאבדת את העוצמה שלי. האם כדאי לי לכתוב לו מכתב ?
 
אני בעד מכתב ../images/Emo45.gif

קל לי לכתוב וקשה לי לעמוד מול מישהו שיש לי טענה אליו. אם את תבכי זה באמת בעיה... ואולי לא. מי יודע. מכתב במקרה הזה גם טוב כי אי אפשר להכחיש אותו. ואפשר עם העתק לעוד מישהו. בהצלחה!
 
הדמעות זולגות מעצמן

זה לא משנה הדמעות אצלי זורמות כאשר אני עצובה/נרגשת/שמחה וגם עצבנית. ואני נורא עצבנית עליו. העתק לעוד מישהו ? אין צורך... אני רק רוצה להוציא את שאני מרגישה.
 

שירה1973

New member
אסנת יקרה

לו היה מדובר בחבר שלך, לרגע לא הייתי מהססת בהמלצה שלי ומייעצת לך לא לשמור את הדברים בבטן, ולטובת החברות ביניכם לאפשר לו לדעת מה בלבך. להגיד לו הכל, וכך גם לאפשר לו את ההזדמנות להגיב כמובן. אבל לא מדובר בחבר, מדובר בקשר מקצועי לחלוטין ביניכם, ויתרה מזאת - ממילא כבר מצאת לך מקום *אחר* וטוב יותר שאצלו את קונה עבור עצמך, ואצלו את מתעתדת ממילא לקנות גם עבור בתך. אז אני שואלת - בשביל מה להוסיף ולהשקיע אנרגיה כל כך גדולה באיש הזה...? כי בינינו יקירה, זה גוזל ממך אנרגיה רגשית רבה: העלבון, התיסכול, הכעס, ואם תכתבי מכתב אז גם האנרגיה הנדרשת בחשיבה, ניסוח, העברת הדברים מן הלב אל הכתב... ואח"כ שלא נדבר על הציפייה לתגובה ! כי תחשבי על זה יקירתי - הלא את לא תסתפקי רק בשליחת המכתב, נכון ? מטבע הדברים, ובאופן הכי אנושי כמובן - את תשבי ותחכי לראות מה תהיה תגובתו. חשבת על האפשרות שהוא *לא יגיב* ? חשבת איזה תגובה של כעס חוסר התגובה שלו יעורר בך...? (בעיניי זה בלתי נמנע שכך תרגישי, במידה והוא לא יגיב, או לא יגיב *כמצופה* ). לפיכך אני אומרת - עזבי. המשיכי הלאה. האינטרס שלך היה ויהיה טובת בתך. המקום הספציפי הזה כבר אינו משרת את האינטרס הזה יותר, לכן עברי הלאה למקום שכן עושה זאת. את האנרגיה העצומה הזאת השקיעי במקום זה בכל הדברים הטובים שאת יודעת לעשות הכי טוב בעולם. מצטערת על עגמת הנפש שלך, שולחת לך חיבוק גדול גדול
 
את כל כך צודקת שירתי.

הציפיה הזו לתגובה שלו תהרוג אותי. אני מכירה את עצמי ואת ההלך שלי... את בהחלט עוזרת לי להגיע להחלטה שלא לכתוב מכתב. להניח את זה בצד וזהו. לחשוב על זה כהתנסות ולהתנחם שאולי באמת מצאתי מקום טוב יותר וכפרות על הכסף.
 

hayapollak

New member
הילה יקרה

קראתי את שכתבת, ואת הכאב הרגשי שלך, בעיקר משום שמדובר בבת שלך. הנה - יש לך הזדמנות לבקש מג'יני - אומץ. לעניין עצמו, יש כאן מוצר שרכשת במיטב כספך ואת לא ממש מרוצה ממנו, מצאת מקור אחר לרכישה עתידית של המוצר. הבעייה כנראה תיפתר (בהנחה שהמוצר במקום האחר יענה על הציפיות) מה כן? נותרה הבעייה הריגשית שהיא לא פחות חשובה, מה עוד שיש לך עוד כשנה לחיות איתה עד שתרכשי המוצר במקום אחר. השאלה היא האם להמשיך ולהדחיק רגשות בעניין הזה עוד כשנה, לתמיד או להביא לידיעתו כעת את מה שאת מרגישה וחושבת. אני הייתי לוקחת נייר ועט ומעלה לעצמי על הכתב את מה שאני מרגישה כלפיו, הייתי מבברת עם עצמי על איזה צורך השירות שהוא נתן לי לא ענה מבחינת הציפיות שלי (ושל הבת) ומבחינת מה שאני מרגישה. בנוסף הייתי מתענינת אצל אחרים שרכשו אצלו את המוצר מה הם מרגישים.(מבחינת היחס וכו') אני רוצה גם להסב את תשומת ליבך לעובדה שלפעמים קורה שאנחנו מקבלים שירות מצויין אפילו מרופאים,מרפאים וכו' ולאוו דוקא בתחום המכירות ולפתע באמצע הדרך אנחנו מרגישים בשינוי. הרבה פעמים השינוי הוא בגלל מה שעובר על אותו אדם - ממש לא קשור אלינו - מחלה של אחד מקרוביו,גירושין וכוצא בזה מה שאני אומרת שכל אדם הוא קודם כל אדם ומה שקורה בחייו הפרטיים משפיע ומשתקף בהתנהגותו.ואז באמת הבררה בידיך להתנתק ממנו ולרכוש את המוצר והשירות במקום שנעים לך. (לי למשל זה קרה עם איש המחשבים שנהג לספק לי שירות למחשב הישן, בעזרתו ובגלל אמינותו נעזרתי בו ברכישת מחשב חדש לבן שלי, וכשהתברר שהמחשב החדש עושה בעיות לעיתים תכופות ונאלצתי לקרוא לו פעמים רבות... היחס כבר היה לגמרי אחר.... כמובן שמצאתי איש מקצוע אחר במקומו. אם נחזור רגע לנושא הרגשי שאת מעלה - בכי אינו מעיד על חולשה, לפחות לא לדעתי. השאלה שהייתי שואלת את עצמי לפני שאני הולכת לשוחח אתו - היא מה אני מצפה, מה אני רוצה להשיג בשיחה, הייתי גם קובעת את השיחה מראש ולא סתם "נופלת" עליו... כדי שיהיה מצב שהוא יקשיב לי (ולא רק יתגונן)ומביאה את השיחה למצב שהוא יבין שאני ממש לא מרוצה, כך שישאל אותי - מה אני רוצה.ואז תוכלי לפרט בפניו מה את רוצה ממנו - החלפת מוצר,הנחה,שירות נוסף וכו'. השיחה אתו צריכה להיות עינינית ככל הניתן ועם מטרה שלך קבועה מראש משום שגם אם תחשפי את הרגשות שלך-אכזבות ממנו וציפיות שלא מומשו כתוצאה מהתנהגותו - על זה לא תוכלי לקבל ממנו פיצוי. מאחלת לך הצלחה, ובוודאי שנשמע כאן עוד כמה רעיונות טובים ויפים מהחברות בפורום.
 
הכאב הרגשי שלי לא ניתן לתיאור

במילים. גם בעלי לא יכול להבין את עוצמת הרגשות שלי. המדובר הוא על משהו שמעין קיבלה ממני בתורשה. זה בא ממני, ומכאן זה עוד יותר לא פשוט עבורי. אני לא יודעת אם אני אחכה שנה נוספת. אני חושבת שאני אגייס את הכסף ופשוט ארכוש מוצר חדש במקום אחר, במקום בו אני רוכשת את שלי וכל כך מרוצה. לשוחח איתו פנים אל פנים אין מצב. זה כל כך רגיש ועדין אצלי שאין סיכוי שאני שמה את עצמי במקום הזה. בעלי מודע לכך אבל כנראה קשה גם לו... הוא לא אמר שהוא יילך. אני לא חושבת על החלפת המוצר ו/או הנחה ו/או כל דבר אחר. רק הצורך להוציא ממני את האכזבה הענקית הזו ממנו. מדובר במקום מאוד גדול ומשגשג ויאללה שלך מדובר כאן בילדה !!!! זה מטריף לי את הדעת. רק לכתוב את זה ואני מרגישה את עצמי מתפוצצת. אני חושבת שאני אקבל את העצה שלך ואכתוב. בהתחלה אכתוב לעצמי ואולי אולי אולי אשלח לו. אני לא יודעת אם אני אשלח לו .
 

שירה1973

New member
דווקא בגלל שאני יודעת

שהמקום הזה הוא מאד רגשי *עבורך*, כי את לוקחת על עצמך את ה"תורשה" הזאת, וכנראה באיזה שהוא מקום גם מרגישה אשמה על כך (למרות שבצד השכלתני ברור לך לגמרי שאין מקום לאשמה. נו, לכי תסבירי את זה ללב שלך), דווקא בגלל זה אני לא חושבת שאת צריכה לגעת בזה. זה מספיק כואב לך גם ככה. וממילא, לדעתי לא תצליחי להעביר לאותו אדם את אשר על לבך, כפי שנאמר במקרים כגון אלה "זר לא יבין זאת". אני כן בעד לכתוב מכתב, בהחלט להוציא ולאוורר את הרגשות שלך, אבל רק עבור ע צ מ ך בלבד, ולא כדי להישלח אליו. אני חוששת שיתכן שהתגובה שלו למכתב שלך לא תענה על הציפיות שלך, ומכאן תגיע אכזבה כפולה ומכופלת. שבי וכתבי, אם יעזור לך - אפילו כתבי לנו, לחברותייך כאן בפורום. אני אדבר לרגע בשם כולן ואגיד שאני בטוחה שכולנו נשמח לקרוא. אבל עזבי אותו בצד, חבל להעצים ולהכפיל את האנרגיה ואת ההשקעה בו.
 
זר לא יבין זאת

אני כבר בוכה אפילו בעלי לא מבין זאת אפילו אמא שלי לא מבינה זאת וכן... את צודקת. אני יודעת שאני לא אשמה אבל הלב שלי מרגיש אשם. ומעין הכי מאושרת וטבעית שרק אפשר ובכל זאת אני... :( אני קוראת את דברייך וחושבת נו. אולי אני אכתוב את זה לחברות הפורום. העיקר להוציא את זה ממני. והנה כתבת לי את זה תודה על היותך יקירתי.
 

שירה1973

New member
אויש מתוקה ../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

קודם כל - תבכי כמה שאת רוצה וצריכה (גם אני אתמול עשיתי כמה וכמה הפסקות להתפרקות בכי... לפעמים צריך את זה, זה מנקה ומשחרר). אני מבינה לגמרי את תחושת האשמה, התחושה הזאת הלא היא לגמרי לא הגיונית, כל קשר בינה לבין השכל הוא הרבה יותר ממקרי. עם זאת, אני חייבת לומר לך שאפילו ממבט חטוף אחד ויחיד על בתך המקסימה, אפילו אדם שאינו חד הבחנה באופן מיוחד לא יוכל שלא להבחין בחיוניות שלה, בעליזות ובשמחת החיים המתפרצת, בברק שנוצץ בתוך העיניים הקטנות שלה. היא מלאת חיים, וממצה אותם באופן הכי שלם ומלא. נסי לזכור את זה בכל פעם כשמתנגב ללב שלך אותו רגש אשמה נוקב ומכאיב.
 

תאירU4

New member
תכתבי לו.

אפילו אם לא תתני לו את המכתב. תכתבי את שעל ליבך בשביל לשחרר ולהמשיך הלאה. תקני את זה במקום אחר, ההפסד הוא כולו שלו. ואולי, אם המקום טוב לך, הוא יהיה מצויין גם לביתך שכל כך דומה לך...
 

המונשרי

New member
האם אין עוד אנשים בסביבה שיכולים

לספק את השירות הזה? האם יש לו בלעדיות ? [ שאם לא כן, הייתי ממליצה לך לעבור למישהו אחר]. אין שום סיבה לשלם הון תועפות ולא לקבל "תמורה לאגרה".
 
אני חושבת שהייתי כותבת את

המכתב לא מתוך ציפיה לתגובה אלא מתוך הרצון שלי להוציא מעצמי את המחשבות והתחושות שלי. אנחנו לעיתים נמנעים מלעשות צעד בגלל מחשבות על הצד השני- איך יגיב, אם יגיב, מה יאמר? הכתיבה או ההתנקות הזו היא עבורך ולא עבורו. כיתבי את המכתב ואז החליטי אם את מוסרת לו או לא.
 
למעלה