מבקשת לדעת על הרצון שלכן להשתתף בלויה ולדעת

[tamarashk]

מבקשת לדעת על הרצון שלכן להשתתף בלויה ולדעת

לאמהות היקרות והכואבות,
אני תמר אשכנזי אחות במקצועי ודר בסיעוד בהתמחות של אובדן ושכול, עובדת במשרד הבריאות.
מנחה קבוצות למשפחות שכולות מזה 14 שנה.

לאחרונה קבלתי מספר פניות באשר לצורך של ההורים בלויה, לדעת היכן הקבר....ואף עלה צורך לקבר פרטי עם מצבה....(ולא קבר משותף)
כדי לגבש נהלים שיתנו מענה לצרכים, אנו פועלים במשותף עם הביטוח הלאומי ומשרד הדתות.
אני מייצגת את "הקול" שלכן. חשוב לי לדעת מה אתן הייתן רוצות, למה אתן זקוקות במיוחד.
ככל שתפרטו יותר את הצורך ואת הרצון שלכן ושל בני משפחה נוספים אם אתן רוצות, כך יהיה קל יותר ללמוד את הנושא ולתת מענה הולם.

מזדהה עם כאבכן ומושיטה יד לחיזוק ותמיכה
תמר
אפשר גם להתקשר אלי 052-3622444או לשלוח אס אם אס - אני תמיד חוזרת...

 

[מקוםבלב]

היי, תמר דיברה איתי אתמול ונראה לי שהנושא

חשוב ביותר. הרבה נשים הביעו רצון לדעת היכן קבורים העוברים שלהן, חלקן גם הביעו רצון שתהיה הלוויה .
לכן, חשוב לשתף ולכתוב מה הייתן בוחרות בדיעבד אילו ניתנה לכן היכולת לבחור.
אולי בזכות זה נוכל שנות נהלים.

 

[איפההוא]

הרצון שלי

היי
אני איבדתי את הבן הבכור שלי, המתוק והנפלא, בשבוע 32 לפני ארבעה וחצי חודשים.
בזמן שבו שאלו אותי אם ארצה לדאוג בעצמי לסידורי קבורה או שאני מעדיפה שבית החולים ידאג לו, אפילו לא הייתי מסוגלת לחשוב או לענות על שאלה שכזו. באותו הזמן שלחתי את הנפש שלי לעשות טיול במקום אחר, לא משנה איפה, העיקר שלא תשב עם הגוף שלי בחדר הזה בבית החולים.
הבן שלי עוד היה איתי בבטן באותו הבוקר, כשהגעתי להפסקת הריון, חי ובועט ושומע את הרופא שואל אותי את השאלה הזו. ואני - איך אפשר בכלל לחשוב על לקבור את החיים המתוקים שעוד לא הספקתי אפילו ללדת אותם?
אני שכנעתי את עצמי שזה לא משנה, ממילא זה רק עובר, לא ממש תינוק או ילד, שיקברו איפה שיקברו, זה סתם טכני...
לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה באותו הזמן באופן אחר.. התינוק המתוק שלי שלי בבטן שאני כל כל מחכה כבר לפגוש?? איך זה יכול להיות שמצאו לו משהו בכליות לא בסדר? הכל היה כל כך טוב עד שבוע 23..

היום קשה לי לחשוב שאני לא יודעת איך נהגו איתו, איך קוברים? איפה? הניחו אותו יפה?
הייתי שמחה לדעת שיש לו חלקה קטנה קטנה שמתאימה לקצת יותר משני קילו, ושהיא רק שלו אבל צמודה לחלקות קטנות אחרות (ממש צמודה כדי שאדע שהוא עם חברים) ושיש עליה (או בפנים) שלט קטן סמלי עם השם שלי.
לא הייתי רוצה לערוך הלוויה ולא הייתי באה לשם לבקר. אבל לפחות שאדע שאם אני ממש רוצה אני יכולה. המחשבה שנשאר ממנו משהו קטן באדמה (ואני יוכלה לדמיין איפה) והוא לא נעלם סתם כך (כמו שזה מרגיש עכשיו) היתה עוזרת לי.
לי היה עוזר אם היו נותנים הסבר קצת יותר מפורט על התהליך של הקבורה שבית החולים עורך, במטרה להרגיע שזה נעשה מאוד יפה, מסודר ומכובד.

מקווה שעזרתי, זה נושא מורכב שמאגד בתוכו הרבה נושאים, ביניהם:
מה מקובל בחברה (לא מקובל לערוך הלוויה לעוברים)
היכולת להתמודד עם המציאות באותם רגעים (אני הייתי בהדחקה מוחלטת)
הרצון והאי רצון בו זמנית להיות שייכים למשפחת ההורים שכולים

 

[tamarashk]

את מעלה נקודות חשובות

הנקודות שאת מעלה חשובות ואני חושבת שיש מקום לשוחח ולשמוע יותר,
יש מצב לשוחח בטלפון שאוכל לשאול יותר שאלות,
כמו למשל,
האם היה עוזר אם בבית החולים נותנים לך עלון הסבר על האפשרויות -כדי לבחור....
האם יש מקום לשנות את "מה שמקובל בחברה"..?
היית רוצה בכך?
ועוד

 

[תמרורים]

שלום תמר

כשמישהו קרוב נפטר ויש קבורה המשפחה שלו זוכה לראות אותו נתמן באדמה בכבוד.
אני לא יודעת איך ההילד שלי נתמן באדמה, איך התיחסו לגוף שלו, איפה הוא נמצא, האם המקום בו הוא קבור נשמר ומכובד.
בנוסף האובדן שלנו לא זוכה להכרה מצד החברה ואני חושבת שקבר יכול לעזור להמחיש גם לשאר המשפחה את הממשות שיש מאחורי הפלה.
את הילד שלי אף אחד לא ראה ולא הרגיש ולא נגע בו אבל אולי קבר היה יכול לחבר אותם.

משתי הסיבות האלה אני הייתי רוצה את האופציה של קבורה.

תודה שהתגייסת ליצג אותנו.

 

[tamarashk]

האם תוכלי לפרט?

איזה סוג קבורה, כמו תינוק מעל 30 יום? 'רגילה', עם מצבה על הקבר?
בלי לוויה של המשפחה... כלומר רק של חברה קדישא?

 

[תמרורים]

פרוט

קשה לי לחשוב היום מה הייתי רוצה כי המון דברים השתנו.
בעיקר הייתי רוצה להיות חלק מתהליך הקבורה.
בטוח הייתי רוצה מצבה, משהו שאנחנו נבחר.
אולי בזמנו לא הייתי משתפת את המשפחה המורחבת אבל היום כן הייתי מביאה אותם לקבר.

בקשר לחברת קדישא, אני חילונית גמורה והיחס שניתן לעובר שנפל בקונטקסט הדתי יכול לחרפן אותי.
כל מה שהבנות כתבו פה על ברית מילה והגדרות של "נפל" מעציב אותי מאוד ופוגע.
אולי יש מקום לתת לקבורה מסוג זה מענה יותר ליברלי מהחוקים הקשים של חברת קדישא.

בקיצור הייתי רוצה להיות שותפה, הייתי רוצה את הזכות להחליט איך יראה הקבר שלו ולדעת איפה הוא נמצא.

 

[דשא17]

העניין הזה כל כך טעון אצלי

אני איבדתי את בתי בשבוע 33 וגם אותנו שאלו בבית החולים אם אנחנו רוצים שהם ידאגו לקבור אותה ואף החתימו את בעלי על טופס הסכמה
מה שלא ידענו הוא שבטופס כתוב שאנחנו לא נבקש לדעת את מקום קבורתה
לאחר מספר חודשים החלטנו שאנחנו רוצים לדעת היכן נקברה, פנינו לביה"ח ומשם לקדישא ונעננו בשלילה
נלחמנו קשות ואף גייסנו פרוטקציה (כמה עצוב) ובסופו של דבר הואילו בטובם להראות לנו
היינו בהלם מוחלט - מסתבר שהיא קבורה בכלל בעיר אחרת ובקבר משותף\ על מספר קברים שהיו שם הניחו מצבה משותפת גדולה
לא נתנו לנו שום הוכחה ממשית שהיא אכן קבורה שם - אישור קבורה או משהו כזה
אני עדיין ממש סקפטית לגבי המקום עצמו
מה שהייתי רוצה הוא חלקת קבר קטנה שהיא רק שלנו, לא יודעת מה הייתי עושה בה, אולי מצבה
אבל היה לי את המקום הקטן שלי

מקווה מאוד שתצליחי להביא לשינוי
דשאה(ל)

 

[tamarashk]

רושמת כל בקשה וטוב שפרטת והצפת את הדברים

 

[נושנוש11]

 

[כאב עצום]

היי תמר

אני ילדתי את בתי בלידה שקטה בשבוע 24.
כפי שתארה איפהשהוא גם אנחנו נאלצנו להחליט על הליך הקבורה בתוך סערת הרגשות הקשה שהיינו בה.
מי בכלל יכול לקחת החלטות ברגעים כל כך קשים כאשר בתוכי עוד חיה תינוקת קטנה. בדיעבד כל כך כעסתי על עצמי שלא עצרתי וחשבתי על ההשלכות של החתימה.
לאחר הלידה נאלצתי במשך 3 חודשים לקבל תשובות מבית החולים מה עשו עם בתי. רק לאחר אין ספור טלפונים בכי ותחנונים הגעתי לנציג חברת קדישא שמיעט באינפורמציה לגבי הליך הקבורה ובדיעבד התברר לי כי בתי נקברה 10 ימים אחרי הלידה. בכוח שאבתי ממנו היכן היא נקברה. פניתי לבית העלמין ולמזלי ענה לי נציג אמפטי שהסביר לי על הליך הקבורה. גם כאן אחרי תחנונים ובכי קיבלתי מידע היכן חלקת הקבר המשותפת.
בדיעבד הלוואי והייתה לי את האפשרות לקבל החלטה שלא כחלק מהליך ביורוקרטי אלא לאחר שקיבלתי הסבר על ההשלכות ועל אפשרויות נוספות. גם האופן בו מציגים את ה״פתרון״ בעוד שאני נושאת ברחמי תינוקת חיה הוא בלתי נסבל בעיני.
הייתי רוצה שיהיה איש קשר שידע לעדכן אותי מתי מתבצעת הקבורה ואיפה.
שתהיה לי את האפשרות להחליט אם אני רוצה קבר או לא.

תודה לך על היותך הקול שלנו.

 

[tamarashk]

מתי הייית רוצה לקבל את המידע המפורט ולבחור?

האם קבלת עלון הסבר מפורט - בבית החולים- היה עוזר?
האם למסור אותו "לפני" או "אחרי"...
אני שומעת על הקושי של ה- "לפני"
אבל האם אחרי ישנה מסוגלות פיסית ורגשית להכיל גם החלטות כאלה מורכבות?..

 

[כאב עצום]

היי

יכול להיות שאם הייתי מקבלת עלון מפורט לגבי התהליכים וההחלטות שעליי לקחת
אחרי הלידה אולי הייתי מקבלת החלטה אחרת..בליל המשפטים, ההסברים והביורוקרטיה
בזמן שאני הולכת להמית את בתי גם כך לא נקלט במוחי.
אני חושבת שצריך מישהו שילווה את בני הזוג בכל התהליך כולל הסבר לגבי תהליך
הקבורה ומה ההשלכות של החתימה והעברת הטיפול לידי חברת קדישא. לא בטוחה שעלון יספיק וייתן מענה אנושי שזהו המענה שבני הזוג צריכים בתקופה זו.
כמו כן העו״ס במקרה שלי ביום שעזבתי את בית החולים לא ממש זכרה את שמי ומי והרגשתי שאני אבודה מול המערכת המסועפת של בית החולים/פתולוגיה/חברת קדישא.
במקרה שלי בלפני הייתי בשוק כך שכל מה שאמרו לי לא בדיוק נקלט. והאחרי היה תהליך של עיבוד האבל והפרידה אבל עדיין הייתי יותר מפוקסת ממה שהייתי בלפני וכל מה שעניין אותי זה לדעת מתי בתי הקטנה תזכה לקבורה מכובדת. נשברתי ביום שידעתי שהיא נקברה 10 ימים אחרי הלידה ואני במשך 3 חודשים חייתי בסיוטים לגבי מה שעושים לה ואיפה היא. נשברתי מזה שלא ליוויתי אותה שלא הייתי איתה.
קשה לי להשלים עם משנתה של החברה הדתית בכל מה שקשור בקבורת ילדינו ואת המילה נפילים אני לעולם לא אקבל! זו התינוקת שלי !
הלוואי וניתן יהיה לשנות משהו, הלוואי.

 

[נושנוש11]

ה"חוויה" שלי קצת שונה

והבנתי שיש באמת שוני רב בהתייחסות לנושא בחברה קדישא השונים.
אני איבדתי שלושה ילדים, עובר/תינוק בשבוע 27 - הפסקת הריון בגלל מום קשה ותאומים (בן ובת) שנולדו בשבוע 24+ ונפטרו אחרי שלושה ימים (כל זה תוך שנה).
ילדתי ברמב"ם וגם את בעלי (אותי לא שאלו בכלל) החתימו על הטופס הארור הזה.
אבל ! כשהתקשרנו לחברה קדישא של חיפה היו שם אנשים נחמדים ששיתפו פעולה עם הרצון והצורך שלנו לדעת את מיקום הקבר,
אמנם לקח בין עשרה ימים לשבועיים עד שהם נקברו אבל יש לי תעודות קבורה לשלושתם, יש להם חלקה קטנה מסומנת ועשינו להם גם מצבות קטנות.
העוברים/תינוקות (היהודים כמובן) שמגיעים מרמב"ם נקברים כולם בחלקה הזאת בבית העלמין הישן בחיפה ולכל אחד יש מספר חלקה (חלקה ד) מספר שורה ומספר קבר (נורא עצוב לראות באיזו מהירות החלקה הזאת גדלה).
בעלי ואני כן הולכים לשם מידי פעם, שתלנו שם צמחים, עשיתי להם פסל מחימר שמונח על המצבה, לי זה עוזר מאוד שיש משהו מוחשי ומקום שהוא שלהם ולא רק בלב שלי ושל המשפחה.
אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך תמונה של החלקה (זה יבהיר איך זה נראה שם) ושל הקברים שלהם, של המצבות.

יוזמה מבורכת, כל הכבוד ותודה

 

[מאמארוני]

היי נושנוש

מכירה אותך קצת מהארכיון
אם תוכלי לשלוח לי במסר את תמונת החלקה, סביר להניח שאושרי שם ואני לא רוצה עדיין להתחיל בירור מול חברה קדישא, אולי התמונה תעזור לי להחליט אם אני רוצה לדעת איפה הוא קבור או לא.
תודה לך

 

[נושנוש11]

הי מאמארוני

כרגע יש לי את תמונת החלקה רק בנייד
אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך ב-MMS
אם כן שלחי לי במסר את מספר הנייד שלך

 

[tamarashk]

תמונה

אשמח מאוד לקבל תמונה של החלקה

 

[נושנוש11]

שלחי לי בבקשה את מספר הנייד שלך

כרגע יש לי תמונה רק בטלפון, אשלח לך ב-MMS

 

[tamarashk]

התמונה

0523-622444

עדיף לדואל
[email protected]

 

[tamarashk]

התמונה

0523-622444

עדיף לדואל
[email protected]