פנתרית סגולה
New member
מבנים חומריים (ערים גדולות, כלכלה),מול רעיונות. מה חזק יותר?
מכל וכל, הרעיון. המגובה במנגנונים חברתיים.
כך החזיקו מעמד דתות, ותרבויות, אלפי שנים לאחר שמדינות ואימפריות קרסו.
הדת היהודית החזיקה מעמד אלפי שנים לאחר שהממלכות היהודיות בא"י נחרבו. הנצרות אינה תלויה בכוחן החומרי של מדינות. אלו משנות פניהן, והנצרות נותרת.כך גם האיסלם . והבודהיזם. התרבות שהורישו היוונים ואח"כ הרומאים לאירופה נשארה ועברה מדור לדור אף לאחר שיוון ורומא חרבו.
המטריארכט, אלותיו ופולחניו, נותר בחברות האנושיות דורות רבים רבים לאחר שזכרים אלימים חולי רוח השתלטו על החברות, ופתחו בדיכוי פיזי ורוחני של כל גילויים מטריארכליים. כך היה בבבל, כך ביהודה. וכך ביוון האכאית,כולל אתונה, אותה חברה זיכרית שהאדירה את ההומוסקסואליות ושללה מהמין יוצר האדם העיקרי, המין הנשי, זכויות אזרח.
לרוב הצער הנורא, הרעיון ההיטלריסטי לא מת עם מותו של הארכירוצח ותבוסתו של הנאציזם. הניאו נאציזם מרים ראש כיום במדינות רבות. גם אירופיות, גם ערביות.
אגב, תובנה זו, שהרעיון חזק מן הכוח החומרי אומץ בצורה קלושה יותר ומוּטָה ע"י משוררים. שייקספיר כותב בסונטה הכי מפורסמת שלו ("האם ליום של קיץ אדמךָ?" תורגם גם על ידי לעברית)כי השיר יחיה כל זמן שאנשים "רואים, שומעים". פרסי ביש שלי כתב שיר יפה (ומפורסם), "אוזימנדיאס", (תורגם גם על ידי לעברית)בו הוא מתאר איך מפרעה מצרי רב כוח ומתרברב נותר רק פסל שבור ב"מדבר ערירי", וכי שרידי הפֶּסֶל הזה מנציחים , לא את פרעה אלא את האמן, הפַּסָל, שהיטיב לקרוא ולפענח ולתאר באבן את אופיו של פרעה.
מכל וכל, הרעיון. המגובה במנגנונים חברתיים.
כך החזיקו מעמד דתות, ותרבויות, אלפי שנים לאחר שמדינות ואימפריות קרסו.
הדת היהודית החזיקה מעמד אלפי שנים לאחר שהממלכות היהודיות בא"י נחרבו. הנצרות אינה תלויה בכוחן החומרי של מדינות. אלו משנות פניהן, והנצרות נותרת.כך גם האיסלם . והבודהיזם. התרבות שהורישו היוונים ואח"כ הרומאים לאירופה נשארה ועברה מדור לדור אף לאחר שיוון ורומא חרבו.
המטריארכט, אלותיו ופולחניו, נותר בחברות האנושיות דורות רבים רבים לאחר שזכרים אלימים חולי רוח השתלטו על החברות, ופתחו בדיכוי פיזי ורוחני של כל גילויים מטריארכליים. כך היה בבבל, כך ביהודה. וכך ביוון האכאית,כולל אתונה, אותה חברה זיכרית שהאדירה את ההומוסקסואליות ושללה מהמין יוצר האדם העיקרי, המין הנשי, זכויות אזרח.
לרוב הצער הנורא, הרעיון ההיטלריסטי לא מת עם מותו של הארכירוצח ותבוסתו של הנאציזם. הניאו נאציזם מרים ראש כיום במדינות רבות. גם אירופיות, גם ערביות.
אגב, תובנה זו, שהרעיון חזק מן הכוח החומרי אומץ בצורה קלושה יותר ומוּטָה ע"י משוררים. שייקספיר כותב בסונטה הכי מפורסמת שלו ("האם ליום של קיץ אדמךָ?" תורגם גם על ידי לעברית)כי השיר יחיה כל זמן שאנשים "רואים, שומעים". פרסי ביש שלי כתב שיר יפה (ומפורסם), "אוזימנדיאס", (תורגם גם על ידי לעברית)בו הוא מתאר איך מפרעה מצרי רב כוח ומתרברב נותר רק פסל שבור ב"מדבר ערירי", וכי שרידי הפֶּסֶל הזה מנציחים , לא את פרעה אלא את האמן, הפַּסָל, שהיטיב לקרוא ולפענח ולתאר באבן את אופיו של פרעה.