מבולבלת...

[רונן שפירא1]

צודקת לגמרי

לדעתי רק מעט מאוד אנשים, אם בכלל, יהיו מסוגלים להתפתח תוך כדי ישיבה בבית בלבד ללא מפגשים אם אנשים אחרים, וגם אלה ההתפתחות שלהם תהיה מוגבלת לנושאים מסויימת ולא מאוזנת, עם המון חוסרים באמצע שיקשו עליהם להעביר גם מה שהם יודעים.
יתר על כן, ישיבה בבית רק תגביר את הקשיים הקיימים בלאוו הכי אצל אוטיסטים בכל מה שקשור ליציאה מהבית.....

 

[dina199]

ללמוד זה חשוב. לשבת - לא כל כך

לא כל דבר בחיים נלמד בישיבה בכיתה . לא כל דבר חיים נלמד בישיבה . (ובכלל ישיבה זה משהו לא בריא לגוף ).
זה שרוב האנשים יושבים ורוב האנשים עושים דברים בישיבה לא הופכת את הישבה עצמה למשהו שאי אפשר בלעדיו

.

 

[dina199]

את רוצה שהיא תגיד לך בצורה מילולית מסודרת

מה היא רוצה (ולמעשה בד,כ את תדעי מה היא רוצה בלי 'מילולי' ובלי 'מסודר'

.) היא כנראה תוכל לעשות את זה (אם לא עכשיו , אז יותר מאוחר) , אבל אלה פעולות מסובכות שדורשות מאמץ וצריך להריך את האנרגיה שהיא תשקיע..

כי יש כאן שני דברים נפרדים : 1.לדעת מה הילד מרגיש (וזה דורש מאמץ של הורה או של מורה) . 2 . שהילד יבטא את עצמו כל כך ברור שהצד השני (הורה , מורה ) יבין אותו בלי להתאמץ.

אז לגבי הסעיף הראשון - הורים בד"כ מבינים את הילדים שלהם טוב מאוד או שלומדים להבין אותם (הרי תינוקות עד גיל שנה לא מדברים וההוריםעדיין מבינים אותם

.)
ולגבי הסעיף השני : זה מתבצע מאוד בקלות ע"י נ"טים ,לכן מקובל לחשוב שזה מה שצריך לעשות כדי 'להסתדר בעולם' . זה באמת נכון - כדי להסתדר בעולם צריך לדעת לדבר בצורה כזו שאחרים יבינו. אבל זה בדיוק מה שקשה לעשות לא"ס. ז"א קשה , אבל לא בלתי אפשרי. א"ס בד"כ יכול לעשות הכל (מה שנדרש כדי 'להסתדר') אבל הוא צריך לשהקיע בזה המון מאמץ . והמאמץ הזה נראה לי לא מוערך מספיק.

 

[dina199]

גם לי הרבה יותר קל להתבטא בכתיבה.

קשר עין בכלל מוציא אותי מהריכוז.
וגם בדיבור רגיל (בקול) המחשבות מתפזרות

 

[עדן1004]

תודה ועונה...

היות ואני עובדת כאשת חינוך אני בודקת ומאד מאד קשובה למה שקורה.
שלחתי טפסי אבחון בגיל שנה וחצי ואין לי כוונה לחכות אפילו יום אחד לגבי טיפול
כפי שיומלץ.

הוא מתקשר אבל לא עם שפה.... בניגוד לילדי המעון שבגיל שלו שאין להם שפה בכלל
אבל מצייתים להוראות (לך תביא, תתן לילד X בקבוק וכו').
השאלה אם בגיל שנה+10 ילד שעדיין לא מתקשר מילולית זה לא איחור או משהו שמסתדר
ואם כבר ניתן לקבוע משהו.

נראה מה ימליצו.

בבית הוא מתקשר עם קשר עין, אם אני שמה מוסיקה הוא רץ לתת לי ידיים שנרקוד במעגל,
כשאני מרימה את התינוק הוא רץ ומרים ידיים שארים גם אותו (תוך קולות שילדים משמיעים שמצביעים).
יש פער אדיר בין התקשורת שלו עם בני המשפחה לבין תקשורת עם אנשים זרים או בתוך קבוצה גדולה.
אני כל הזמן חושבת על כך שההיענות לחברה, הצורך בחברה והמשחק המשותף כן היו והם פשוט נעלמו!!!
נראה לי שפשוט אעשה קליפ מתוך צילומי הוידאו שיש לי ואראה להם איך היה פעם....

ככל שאני קוראת כאן את תשובותיכם , עדיין מנסה להיות רגועה ולא לקרוא מאמרים וכו
עד שתנתן תשובה, אני יותר ויותר מלשימה עם העובדה שכן מדובר באוטיזם.
אולי אפילו קל מאד, גבולי, א(אמה הסבל בהחלט נראה שיש כאן סימנים מחשידים.
מה הסיכוי הסטטיסטי שגם לאחיו יהיו בעיות תקשורתיות.

 

[אמיתמי]

טיפול לא יזיק

וגם לא אבחון מוקדם. יש ילדים שמאובחנים מוקדם, מקבלים טיפולים אינטנסיביים, ואיך שהוא "יוצאים מהאבחנה". יכול להיות שמלכתחילה לא התאימו לאבחנה, אבל הטיפול התקשורתי בכל זאת עזר להם מאוד. בתפקודים הגבוהים, הדקויות מאוד קשות לאבחנה. ילדים בתפקודים גבוהים נראים ומתנהגים מאוד דומה לילדים אחרים, אבל הם סובלים יותר, מרגישים מודרים, משהו מתפספס להם בתקשורת החברתית. טיפול מוקדם יכול נורא לעזור, בעיקר אם התמונה שאת מדברת עליה היא לא מוחלטת. מובן ממה שאת מדברת שלא מדובר בילד עם לקות קשה, קלאסית. המודעות שלך הביאה אתכם לאבחון מוקדם , הרבה יותר מוקדם מילדים אחרים בתפקודים כאלו. כל הכבוד לך , באמת. לגבי סיכוי סטטיסטי, אני לא יודעת במספרים. אבל זה מגביר את הסיכוי

 

[schlomitsmile]

יש מרכיב גנטי, אבל זה לא חד משמעי.
לי למשל יש 4 בנים, שניים א"סים שניים לא.
ואצלנו המרכיב הגנטי חזק מאד- אבא שלהם א"ס,
אמא שלהם אשת-אמצע, ואבא שלה (שלי

) גם א"ס.
ויש משפחות שלא מבינות מאין האוטיזם הזה "נפל" עליהן.
כלומר יש מרכיב גנטי, שעוצמתו לא מוחלטת.
מה שזה אומר, זה שיתכן שיש סבירות יותר גבוהה מבמשפחה
שאין בה ילד א"ס, שהילד הבא יהיה א"ס, ועדיין רוב הסיכויים שהוא לא .

מעבר לזה, את כרגע עדיין בשלבי עיכול האיבחון של הגדול,
וטבעי שתהיי נסערת ומבולבלת.
עם הזמן אני מניחה שתראי שזה יותר מ"בעיה"-
יש בזה גם יופי, ולכן גם אם יסתבר שהבן הקטן גם א"ס,
זה לא סוף העולם

כרגע, חבל לבזבז אנרגיות על דאגות שאין מה לעשות איתן.
עדיף להתמקד בהתאמת מענים לבן הגדול.
לגבי הקטן- אמנם שווה לשים-לב,
מצד שני לא לשים אותו תחת זכוכית מגדלת.
קל להגיד, אני יודעת...

 

[batbat5]

לגבי המתח..

לי יש הבדל של שנה בין הבנים..
הגדול אספרגר והשני רגיל לחלוטין.
בנתיים תדאגי לאבחן את הגדול כמו שצריך,דיה צרה בשעתה...

 

[עדן1004]

לגבי וויטמינים

סיפרתי לרופאת ילדים על האיבחון (ממנה קיבלתי את הטפסים)
והיא ביקשה לעשות לו בדיקת דם לוויטמין D כי יש מחקרים שמראים קשר בין חוסר לבין אוטיזם.
נניח ויתגלה חוסר ומזה נגרם הנזק.... אז יש כבר אוטיזם מה יעזור לי עכשיו לדעת את המקור ?
לא מתכננת עוד ילדים. לטענתה אם יהיה מחסור והוא יקבל ויטמין זה ישפר את התיפקוד.
מכירים? מנוע החיפוש כאן בפורום לא מראה לי לחצן חיפוש אז לא יכולתי לחפש שרשורים ולא יודעת אם
כבר דנתם בזה.
בהיריון הקאתי עד יומו האחרון, לאחר 4 ח' בבדיקת דם היה לי חוסר בויטמין D.
הילד קבל עד גיל שנה + את הויטמין וחשיפה לשמש.
קראתי באינטרנט שמומלץ לתת ויטמין E וגם אומגה 3 . אתם נותנים את התוספים?

 

[נועהספרבר]

האם הוא מטופל בטיפול רגשי כלשהו?