מבוי סתום

[miria4]

מבוי סתום

שלום רב. לפני שנתיים פגשתי גבר שהיה ועדיין משאת נפשי. הוא היה נשוי ועדיין נשוי. כעבור שנה הוא עזב את אשתו ועבר לגור איתי ועם בנותי.
אנחנו שנה חיים יחד, העובדה שהוא עדיין נשוי ולא רוצה עדיין להתגרש מאוד מלחיצה אותי ומשאירה כל הזמן משקע לא טוב בלב, הוא טוען שעדיין לא הזמן.... מה מאוד מפריעה לי! אני מרגישה ששנה זה מספיק זמן כדי שהוא יבין שהגיע הזמן שיתגרש עם אישתו. אם הוא באמת אוהב ואם כוונותיו אכן כנות. אני לא רוצה ללחוץ או לתת לו תחושת לחץ, אבל אני לא מרגישה טוב עם העניין שאני עדיין חיה עם גבר נשוי, ומרגישה כל הזמן בעמדת חולשה. שוחחתי איתו על זה ואמרתי לו שיש לו זמן שבועיים לחשוב ולתת לי תשובה. אם הוא יחליט שלא להתגרש, אמרתי לו שאני לא מוכנה להמשיך לחיות ככה. האם עשיתי את הצעד הנכון?
(אני בת 46 ובן זוגי בן 41)

 

[שילה112]

אין תשובה אחת.תלוי בנסיבות.מה בדיוק מפריע לך?

האם יש בכוונתך ללדת?
קחי בחשבון שיתכן כי המצב נוח לו.לכי תדעי.

 

[miria4]

לא רוצה עוד ללדת

אין בכוונתנו להביא עוד ילד. לי יש בני ילדים וגם לו . מה יכול להיות שנוח לו? לא ברור לי... כשאוהבים וכשטוב יחד למה לא לעשות צעד אחד לקראת השני?

 

[שילה112]

כי י נוח לו כך.אגב-אתם חולקים בהוצאות הבית?

בילויים.האם הוא איתך כל סופ"ש?

 

[miria4]

כן. כל הזמן איתי.

 

[miria4]

מפריעה לי שאנחנו כבר שנה גרים יחד והוא עדיין לא חושב על....

מפריעה לי שאנחנו כבר שנה גרים יחד והוא עדיין לא חושב על להתגרש מאשתו. להפך היחסים ביינהם טובים מאוד. הוא הולך לאירועים של המשפחה שלה והכל נפלא.... ):

 

[מריוס זכריה]

השאלה "האם עשיתי את הצעד הנכון" קצת גדולה עלי

אני יכול להגיד ככה: קודם כל, גירושין, גפ טכניים, הם הליך קשה, מסובך, מכאיב, יקר, רווי מלחמות. לא פיקניק. לא משהו שראוי לזלזל בו. זה כמובן לא אומר שלא צריך מתישהו לעשות אותו. אבל חשוב להבין את המורכבות. הרבה יותר נח לדחות...

בעיניי מה שקובע הוא העובדה שהוא עזב את ביתו ומשפחתו וגר איתך. מבחינתי הוא מחוייב אליך לגמרי.
נכון שהוא עלול לעזוב אותך מחר בבוקר ולחזור לאשתו. אבל אם הייתם נשואים, הוא לא יכול היה לעזוב אותך מחר? עובדה שהוא יכול - הוא הרי עזב את אשתו...

לכן מהבחינה המעשית אין בעיניי שום בעיה והאולטימטום שלך לא עוזר לכלום.

מהבחינה הדתית הלכתית, אם זו מעניינת אותך, הרי שלפי הבנתי אין פה בעיה של ממש, כי ביהדות לגבר מותר לעשות מה בראש שלו. מי שמוגבלת היא אשתו. את עצמך גרושה, לכן אינך בגדר נואפת ואין שום בעיה.

מהבחינה החברתית, יכול להיות שבנורמות שלך חיים עם גבר נשוי הם דבר לא מקובל עקרונית. עם נורמות חברתיות אין טעם להתווכח. כל נורמה מקובלת עלי. אם אלו הערכים שלך, אז כן, צריך לעמוד עליהם. אבל גם אם כן, אני לא חושב שהדרך הנכונה היא אולטימטום. ופה הפואנטה.

ולסיום, בפן הרגשי, חוסר ביטחון הוא חוסר ביטחון. אם יש לך בעיה כזו, צריך לבחון אותה לעומק. כמה מהבעיה הוא משהו שאת מביאה, חוסר ביטחון עצמי מובנה שלך (אולי גם קשור לפערי הגילים?) ודורש טיפול פרטני שלך, וכמה מזה נובע מהתנהגות שלו. מעבר לעובדה שהוא עדיין נשוי פורמאלית, אולי יש לו עוד התנהגויות שגורמות לך לתחושה של חוסר ביטחון. אולי החשש שלך מוצדק? אינני יודע, ואני לא שולל אפשרות כזאת.

לסיכום, המלצתי היא לא ללכת על אולטימטומים, אלא על שיחה פתוחה, לא חד פעמית, אלא דיאלוג מתמשך. ואם צריך להוסיף את אנשי המקצוע, זו כמובן אופציה.

 

[miria4]

כן, זה בטוח חוסר הביטחון שלי

הוא גבר נאה, והרבה נשים שמות אליו לב. גם אני לא נראית רע. אבל גיל זה גיל.... בהתנהגות שלו הוא לא מתקמצן בנתינת תשומת לב נשית, בעיקר כשהוא שותה. זרועותיו עשויות לחבק כל מי שיעבור בדרכו, זה מן דפוס התנהגותי שלא ניתן לשינוי בזמן שתייה. אנ יודעת את זה והרבה פעמים עוצמת עיניים. בעיה נוספת שאשתו מחכה לו. הוא מגיע לשם הרבה. היא מצטלמת אתו באירועים משפחתיים ומעלה לפייסבוק...כל זה מעציב ולא קל. אני מוצאת את עצמי במן עצבות תמידית .... ללא יכולת לשלוט

 

[מריוס זכריה]

אם ככה, זו טעות לשים גירושין/נישואין במרכז

הרבה יותר קל לדון עכשיו מה זו ידועה בציבור ומתי זה חל וכמה.
אבל לא זאת הבעיה שלך.
כדאי קודם כל שתתמקדי בעיקר, ולא באיפה שקל להיתפס.

 

[שילה112]

אה-אז לנשוי יש גם בעית שתיה....

ואשתו-כנראה לא חושבת ומרגישה כמוך.
אגב-אני הייתי משוחחת איתה.לא בפון.שיחה על קפה,אחרי הבהרות שלו.

 

[miria4]

לשוחח איתה

שיחה עם אשתו לא חושבת שתועיל. היא רק תתעצבן עוד יותר. מבחינתה אני הרסתי לה את החיים. ועובדה זו לא תעבור עד שהיא לא תמצא לה בן זוג חדש. הכל נתון בידיים שלו. הוא קיבל את ההחלטה לפתוח את ליבו לאישה אחרת. ולעזוב את הבית. ולכן הוא זה שצריך לדבר איתה והם צריכים להגיע להבנות בנוגע לעתיד של כל אחד מהם. כל עוד הם לא יעשו זאת לא היא ולא הוא יוכלו לפתוח דף חדש נקי מנקיפות מצפון.

 

[שילה112]

הרי לא שמעת את הצד שלה,אבל את קובעת לכולם

מה לעשות,איך מרגישים וכו'.
אולי דווקא עשית לה טובה גדולה?
הכרתי פעם זוג שכזה.חרי שנים התברר ש..לגברתהיה מישהו.התגרשו,הגברת חיה העושר ואושר-עם אותו אחד.הגרוש-לא סולח לעצמו של פקח עינים.
ואת?אגב-הוא. לוקח חלק בהוצאות הבית?מציג אותך בפני בני משפחה וחברים משותפים?
איתך בחגים ובשבתות?הולך לילדיו?

 

[miria4]

חחח.....

הוא אכן לוקח חלק בהוצאות הבית. למרות שלפני שנה הוא התפטר מעבודתו והלך ללמוד. אני תמכתי ויזמתי צעד זה. הוא קיבל אבטלה ועזר בכל מה שיכל. בישראל אין לו משפחה בכלל. ולכן כל כך קשה לו להתנתק מאישתו. כי המשפחה שלה הפכה להיות המשפחה שלו. והוא מאוד אוהב אותם. אני איתו כל השבוע וגם הסופ"שים ובחגים. כמו כן הבת שלו איתנו כל סופש. הבן לא.

 

[חייבתלהגיב]

מה זאת אומרת הוא מגיע לשם הרבה?

כמה זה הרבה?
ואיתך הוא גם יוצא לבילויים עם חברים ומכרים שלו (אמרת שמשפחה אין לו פה) וחברים ומשפחה שלך (פרט לילדים), או שזה רק אתם, כמו מאהבת רגילה?
כלומר, האם את בכלל ידועה בציבור שלו במובן המילולי שאנשים שמכירים אתכם רואים בך את בת הזוג שלו? (לפחות כשהוא לא שתוי ונוגע בנשים אחרות כי יש לו בעיית שתייה. אני מניחה שלפעמים אתם יוצאים והוא לא שותה, נכון?).

 

[miria4]

אני לא מאהבת

אני לא מאהבת שלו, אנחנו מנהלים חיים רגילים לחלוטין. הולכים לישון יחד וקמים בבוקר יחד. לומדים עובדים חוזרים הביתה לילדים. הולכים לחברים למשפחה והוא לפעמים הולך לאירועים של אנשים יקרים לו מהמשפחה של אשתו כמו אבא אח דוד. הם חיו יחד 20 שנה. והוא נכנס אליה הביתה והיה כמו הבן שלהם כל השנים.. נכון להיום כולם כבר מזמן יודעים שאנחנו חיים יחד, וגם מבינים אותו והמשיכו לשמור אתו על קשר .
(אנחנו יוצאים הרבה וכמובן שלא תמיד הוא שותה)

 

[חייבתלהגיב]

תודה, רק לא ענית לגבי כמה זה "הרבה"

שהוא נמצא אצל אשתו.

 

[miria4]

יותר נכון התכוונתי הרבה מגיע לאירועים משפחתיים.

יותר נכון התכוונתי הרבה מגיע לאירועים משפחתיים, כלומר, האנשים אליהם הוא רגיל ואוהב להיות בחברתם.

 

[שילה112]

מבחינה הלכתית-לא מדויק,אבלצ לא משנה.לי נראה

כי קיים הסכם מסוים עם אשתו,עליו אינך יודעת.
ואוליי-חסר לו אומץ?יש בו פחד?
גם אני חושבת ששיחה יכולה לעזור,כתבתייכולה-אני בספק.

 

[נומלה]

את בצד הלא טוב של הסטטיסטיקה

בדרך כלל כאשר הגבר סוף סוף מתגרש, הוא גם לא נשאר עם המאהבת.
ולשאלה הפרקטית: למה זה כלכך חשוב שהוא יתגרש? ממילא את היא זו שהוא חי איתה. יכולת בהמשך הזמן להנות מכל הטובות הכרוכות בלהיות ידועתו בציבור. אני חושבת שטקטית לא עשית נכון.

 

[miria4]

איך אני יכולה להיות ידועה בציבור...

איך אני יכולה להיות ידועה בציבור אם הוא נשוי?