מבוי סתום
שלום רב. לפני שנתיים פגשתי גבר שהיה ועדיין משאת נפשי. הוא היה נשוי ועדיין נשוי. כעבור שנה הוא עזב את אשתו ועבר לגור איתי ועם בנותי.
אנחנו שנה חיים יחד, העובדה שהוא עדיין נשוי ולא רוצה עדיין להתגרש מאוד מלחיצה אותי ומשאירה כל הזמן משקע לא טוב בלב, הוא טוען שעדיין לא הזמן.... מה מאוד מפריעה לי! אני מרגישה ששנה זה מספיק זמן כדי שהוא יבין שהגיע הזמן שיתגרש עם אישתו. אם הוא באמת אוהב ואם כוונותיו אכן כנות. אני לא רוצה ללחוץ או לתת לו תחושת לחץ, אבל אני לא מרגישה טוב עם העניין שאני עדיין חיה עם גבר נשוי, ומרגישה כל הזמן בעמדת חולשה. שוחחתי איתו על זה ואמרתי לו שיש לו זמן שבועיים לחשוב ולתת לי תשובה. אם הוא יחליט שלא להתגרש, אמרתי לו שאני לא מוכנה להמשיך לחיות ככה. האם עשיתי את הצעד הנכון?
(אני בת 46 ובן זוגי בן 41)
שלום רב. לפני שנתיים פגשתי גבר שהיה ועדיין משאת נפשי. הוא היה נשוי ועדיין נשוי. כעבור שנה הוא עזב את אשתו ועבר לגור איתי ועם בנותי.
אנחנו שנה חיים יחד, העובדה שהוא עדיין נשוי ולא רוצה עדיין להתגרש מאוד מלחיצה אותי ומשאירה כל הזמן משקע לא טוב בלב, הוא טוען שעדיין לא הזמן.... מה מאוד מפריעה לי! אני מרגישה ששנה זה מספיק זמן כדי שהוא יבין שהגיע הזמן שיתגרש עם אישתו. אם הוא באמת אוהב ואם כוונותיו אכן כנות. אני לא רוצה ללחוץ או לתת לו תחושת לחץ, אבל אני לא מרגישה טוב עם העניין שאני עדיין חיה עם גבר נשוי, ומרגישה כל הזמן בעמדת חולשה. שוחחתי איתו על זה ואמרתי לו שיש לו זמן שבועיים לחשוב ולתת לי תשובה. אם הוא יחליט שלא להתגרש, אמרתי לו שאני לא מוכנה להמשיך לחיות ככה. האם עשיתי את הצעד הנכון?
(אני בת 46 ובן זוגי בן 41)