אני חושב שזה אלבום בעייתי
היא מנסה להסתמך בו על ניצחונות עבר, וזה לא תמיד עובד.
מבחינה קולית - היא עושה שימוש בולט בקולות הלחישה שלה, וכשהיא משתמשת בקול החזה, היא נשמעת לפעמים היסטרית מדיי.
חלק מהשירים נשמעים כמו סקיצות - רעיונות שלא מוצו עד תום, שירים שלא זכו להפקה מספיק טובה וכו'.
מביכות בעיקר הן רצועות ההיפ-הופ שלה (You Got Me, Irresistible).
כמו תמיד אצל מאריה, יש כמה רצועות זהב.
הפייבוריטים שלי הם:
* Bringin' On The Heartbreak - קאבר מוצלח, לדעתי, ומושר ממש יפה (
כאן יש הופעה חיה).
* Clown - טקסט שנון (השתלחות ראשונה באמינם. אח"כ הגיע Obsessed) ועיבוד מקסים.
* Yours - בסגנון הרצועות החלומיות והמתוקות של מאריה, שאני מכור אליהן קשות (צירפתי הופעות בקישורים נלווים).
*
Subtle Invitation - תזמורת חיה ואווירה קצת ג'אזית. חבל שלמאריה אין יותר רצועות כאלה בקטלוג.