מאמר מ"הארץ"

[לאה_מ]

זה אולי משום הצורך המיוחד של הבן

שלך. אני, כאמא, שמחה מאד כשהילדים שלי לא מקבלים שעורי בית. הם נמצאים מספיק שעות בבית הספר, לטעמי, וכשהם כבר נמצאים בבית, אני מרגישה שהם זקוקים לזמן שלהם לעצמם. עם כל החובות והחוגים, באמת כבר לא נשאר כל כך הרבה זמן "סתם" לשחק או אפילו "לעשות כלום". לכן אני, אישית, שמחה כשלא מקבלים שעורים. אגב, הילדים שלי מאד אוהבים עבודות, וכשהם נדרשים (או מחליטים מיזמתם) לחקור נושא מסויים הם עושים זאת בעניין, בשמחה, בהעמקה ומשקיעים בכך הרבה מזמנם, כך שאני לא מרגישה שהם חסרים הרגלי למידה בגלל שלא קיבלו מספיק שעורי בית. באופן מפתיע, המחנכת של עומר (כתה ו') סיפרה לנו באסיפת הורים בשבוע שעבר, שבמשוב התלמידים שנערך בסוף השנה שעברה ביקשו כ-70% מהתלמידים עוד שעורי בית, משום שהם חוששים שיהיה להם קשה להתמודד עם העומס בחטיבת הביניים. צחקתי ואמרתי שהבן שלי בטח לא ביקש שעורי בית. בדקתי איתו, והוא אכן לא ביקש

, אבל שאלתי אותו אם הוא לא חושש מהלחץ בשנה הבאה, והוא אמר שאולי כן, אבל הוא לא מרגיש שעומס השנה יקל עליו בשנה הבאה... (ילד של אמא

).

 

[ליליה והגמדים]

לאה, זה לא בגלל שום סוגייה מיוחדת

הילדים בכתה של עומר (שלך) מסבירים את זה טוב ממני

יש שני דברים חשובים: 1. פיתוח הרגלי למידה בכלל ולמידה עצמית בפרט 2. התמודדות עצמית עם אתגרים לימודיים אי אפשר להתחיל את זה "פתאום" בכתה ז' - זה צריך להתפתח הדרגתית מתחילת ביה"ס על פי רמות הקושי והאיתגור במידרג הכיתות.

 

[חני ב]

את בהחלט צודקת

אני יודעת שאצלנו בחטיבה הילדים כורעים תחת העומס. ילד לא מוכן באמת נופל.

 

[ליליה והגמדים]

לא שמתי לב למשפט האחרון, אז...

עומר שלך צודק כמובן בנושא העומס, כי עומס הוא לא הכוונה בשעורי בית. אבל עד חצי שעה של לימוד עצמי ביום, תורם לילדים (לדעתי) לא מעט (ראי הודעתי בנושא).

 

[צימעס]

כל הכבוד לו (על הטיעון).

 

[חני ב]

את בכלל לא אוהבת

את ההגדרות שלי (כמו "לא מקובל עלי"

). דרך אגב, יש הורים ששמחים שאין שעורים, עדיין אפשר לעקוב אחר הלמידה. אבל השאלה שלי היא כזו: איך הלמידה שלה מתנהלת בכתה? איך היא בודקת ידע? הבנה? כתיבה? הכל בעצם?

 

[ליליה והגמדים]

אני אדע את זה ביום רביעי

זו תחילת השנה עם מורה חדשה שרק הגיעה לבי"ס, כך שאין הכרות של הורים איתה בכלל. יש התקדמות בחוברות, אבל זו לא אינדיקציה מספקת. את רובן אני לא רואה כי הן נשארות בכתה, בשנים הקודמות - לצורך השעורים - חלקן היה שב עם עומר הביתה.

 

[חני ב]

אולי בקשי ממנו שביום שישי

יחזור הביתה עם כל החוברות. היא מורה חדשה בבי"ס או גם במערכת?

 

[ליליה והגמדים]

רק בבי"ס

היא לימדה קודם בבי"ס אחר והועברה ממנו עקב קיצוצים (כנראה נכנסה מהאחרונות - אז יצאה מהראשונות). חוות הדעת וה"רכילות ההורית" הן טובות מאוד והיא גם הרשימה אותי כנחמדה מאוד.

 

[קֶרֶן יער]

אני אוהבת את זה שאת לא נותנת

שיעורים! מוצא חן בעיני! בחיים. בחיים. לא משנה מה קרה. לא הכנתי שיעורי בית. יש גבול, לא? (וזה שאני מסכימה איתך לא אומר שאני לא חושבת שהכי טוב להניק עד גיל 4, להסתובב כל הזמן בלי חזיה, ובלי חיתולים

)

 

[חני ב]

לא יפה לרדת עלי ../images/Emo8.gif

את מאמינה לי שאני הולכת עם כאב בבטן כבר כמה ימים? לגבי שעורי בית, אני כמורה לגיל הרך לא מקלקלת לילד ציון בתעודה בגלל אי הכנת שעורים. במקום בו צריך לציין "מכין את המטלות" אני כותבת "לעתים רחוקות" (ניסוח אחר אבל זה לא משנה) אבל הבעיה בחטיבה ובתיכון שגם אם את מקבלת ציונים גבוהים אבל לא מכינה שעורים, המורה מורידה ציון וזה חבל.

 

[אמא ל 5]

חבל להגיב אם לא קראת את המאמר המקור

הציטוט הזה: "מה אומר, הרי ידוע לכל שכל ההורים, בניגוד למורים, "יודעים הכל" ולא רק "סתם מישהו". די ידוע גם שכל ההורים הם אנשי חינוך דגולים; עובדה, רק לצאת החוצה ולראות איך כל הילדים של ההורים המשכילים, הנאורים, הליברלים, התומכים-בילדיהם, כה מוצלחים. משכילים. רחבי אופקים. מנומסים. אדיבים. סובלנים. וגם טובי לב. ובכלל לא פרועים ומפונקים ומניפולטיווים ואגוצנטרים וחצופים.". הוא פשוט תגובה מדויקת לדברים שנרי ליבנה אמרה על המורים - שהם לא יודעים הכל, ושהם "סתם משיהו", ועוד הרבה דברים גסי רוח ובוטים שהיא אמרה שם. והתגובה היא ממש הולמת לחלוטין לצורת הביטוי של נרי לבנה.

 

[הילהל]

לטעמי זה "לא תירוץ"

אז המאמר המקורי היה מבזה או נבזי, משפיל ומכוער. זו סיבה של הגב' מערכת החינוך הנכבדה להגיב כך? את מכירה את האמרה של הילדים "אני לא יורד לרמתך"? זה מה שהיה צריך להפעיל כאן. התגובה אינה מכבדת את המגיבה. אינה משרתת את המטרה לשמה כנראה נכתבה. ורק מצליחה להעלות חשד שכנראה היה גרעין לא קטן של אמת במאמר המקורי, גם אם היה קשה למוצאו בין הבהגזמות והכתיבה המכוערת.

 

[justmom]

../images/Emo45.gif

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[אמא ל 5]

ולדעתי, התגובה היתה מצוינת

ומתאימה בדיוק לרוח הדברים. לא סביר שעיתונאית תרשה לעצמה לכתוב כל מה שעולה על דעתה, אך ברגע שעונים לה בצורה המתאימה לה ומתיחסים לכל נקודה שהיא העלתה זה נקרא שיורדים לרמתה. כאשר קראתי את דיברי המורה הרגשתי הזדהות עמוקה, וחשבתי לעצמי שזה בדיוק מה שראוי היה לענות. וכאמור - אני לא מורה, ומעולם לא הייתי. כאשר ההורים מזלזלים במורים אין כל סיכוי שילדיהם יכבדו את המורים, ירצו ללמוד מהם, יסמכו על הידע שלהם או בכלל ירצו להקשיב להם. הוזמנתי פעם לתת שעור קצר בבית הספר של ביתי, בכתה ד', על נושא עבודתי. זה היה נורא - חלק מהילדים הקשיבו, חלק שיחקו בכל מיני דברים, חלק הסתובבו בכיתה, פשוט אוירה של הפקרות. ומדובר בבית ספר טוב, כיתות קטנות, נושא מעניין. יתכן שאני מורה גרועה (שהרי איני מורה כלל), אבל ההרגשה היתה שהילדים מראש במגיעים עם גישה שהכל מותר, ללא כל כבוד לאדם העומד מולם, ללא כל עיניין לשמוע מה יש לו לומר. ואם מורה מעיזה להעיר לילד כזה מיד מגיעים ההורים ומזדעקים מדוע נזפו בבנם היקר. המורים היום מפחדים מההורים. זה יכול להיות חיובי, אך יש בזה גם הרבה שלילי. ילדים רבים יודעים שהם תמיד צודקים בעיני הוריהם, שהכל מותר להם, והמורה הוא בעצם טיפש, כי כך ההורים מציגים אותו בבית. ומאמרה של נרי ליבנה מאד חיזק את הגישה הזאת. ולכן שמחתי שהיא קיבלה תגובה הולמת. ורק למען הגילוי הנאות - אצלנו בבית אנחנו מאד לא מקפידים על חינוך נוקשה, ומאד זורמים עם הילדים. אבל מאחר ובחרנו לשלוח אותם למערכת החינוך, אנחנו משתדלים גם להעביר להם מסר שהמורים בני אדם, שצריך להתחשב גם בריגשותיהם, שהם משתדלים כמיטב יכולתם. במקביל גם לא היססנו לפנות למי שצריך כאשר חשנו שמורה אינו מסוגל למלא את תפקידו. תודה למי שהגיעה עד כאן...

 

[ליליה והגמדים]

התגובה היתה מצויינת

לכותבת שההתפתחות הרגשית שלה נתקעה בשלב האנאלי. היא כ"כ מרוכזת ב"עלבון" שלה, שקשה לה לראות את הילדים, ההורים, המצב והמרחב.

 

[אמא ל 5]

מזל שמותר לכל אחד את הדעה שלו. חבל

רק שאי אפשר להתיחס בכבוד לכל דעה... ההערה שלך דווקא לא מאד שקולה ובוגרת...

 

[ליליה והגמדים]

הצחקת אותי

אגב, בשביל כבוד צריך לעבוד, לא לקלל את נרי לבנה, בייחוד אם את so called אשת חינוך. התגובה שלה אינפנטילית לחלוטין (מלשון infant) למרות שאני חייבת לציין שהילדים שלי מגלים infantיליות פחותה מזו של הכותבת הנעלבת. יש גבול. ולחשוב שאחת כזאת מלמדת את המורות של הילדים שלנו חינוך... חוצמיזה, מילה לסדר: קשה להתנשא מולי - אני תמיד מנצחת

 

[אמא ל 5]

ממש לא הבנתי

מי מתנשא? אני? ההיא מהעיתון? אני ממש יושבת כאן מחויכת, ופשוט לא מבינה מה כל הכעס. לדעתי היה כאן משהו מאד פשוט - אחת, עיתונאית, נרי ליבנה, כתבה מהרהורי ליבה, ואחרת, מורה, ענתה לה תגובה. לדעתי התגובה היתה הולמת. לדעתך לא. מה הבעיה? לי אישית אין כל קשר לא לאחת ולא לשניה. אבל למה את כועסת על המורה שמקללת (מקללת? לא שמתי לב) את ניר לבנה, אך מצד שני אין לך כל בעיה להשתמש במילים באמת לא מאד יפות לבטא את דעתך על דבריה של המורה. למה הכעס? אני באמת שאולת מתוך עיניין. יתכן ואני פשוט לא נתקלתי בבעיות קשות עם מערכת החינוך, ואולי לכן אין בי כזה כעס על המורה. אולי פשוט היה לי מזל.