"דעת-המת" שמה לה למטרה לעשות..
צחוק מעצמה ולהראות את בורותה. הם מתחילים להראות את טעויות חז"ל, אח"כ יגיעו לתורה, ואח"כ יגידו לך שהקב"ה לא נמצא (אצלם). וחבל שאין הם מקצרים ומתחילים מהסוף. אין טעם להתווכח עמהם, כי אינם חכמי אמת. חכם אמת אע"פ שדעתו סותרת את דעתך הוא קשוב אליך לומד ומלמד. (כמו חכמי אתונא המוזכרים בש"ס שחלקו על חז"ל אעפ"כ התווכחו כדי למצוא את האמת). ואילו חכמי "דעת-המת" מחפשים איך לנצח. וכבר כתב מוהר"ן: הנצחון אינו סובל את האמת, כי אפילו יראו לו בראיות ברורות את האמת, הוא לא יסכים איתה. ולעצם הענין, לא משנה מהיכן מתחיל "דעת-המת" להוכיח את הטעויות - מקונטרס 1,2 או 9, מטרתו ברורה, להוכיח שתורה אינה מן השמים. וצריך לשאול אותו ולהבין את המתהלך במוחו, האם הוא חושב שתורה מן השמים, היינו ספר שנפל מהחלל?.. קשה לי לתאר שעד כדי כך הוא טיפש. אבל אני מתאר לי שהוא יודע שהכוונה, שהיה לאותו נביא או חכם קשר עם איזה כח שאינו מוגדר בהגדרות העולם הזה, ואותו כח ´דיבר´ עם אותו חכם ומסר לו את הידיעה. האמונה מבוססת על השכל האומר שהכל מהשמים - מחשבה, דיבור, ומעשה, וכו´, היינו שאין דבר נעשה מעצמו אלא הכל מאותו כח ראשוני (הנקרא ביהדות האל). כאשר הכח הנ"ל מעביר מסר לאדם, הוא חייב לצמצם עצמו ול´דבר´ בשפה המובנת לאדם. כמו למשל, מקרה מסויים שעובר על האדם וממנו הוא מבין את המסר. או דיבור ששומע האדם ממישהו וממנו מבין את המסר (אם מאמין שהכל מהשמים), וכדומה, ועולה על הכל, כאשר אותו כח אין סוף ´מדבר´ עם האדם דרך הפה של אותו אדם - וזה הנקרא נבואה - כאשר פה האדם מתחיל לדבר מעצמו בלי שיש שליטה לאדם על זה (ומי שחווה זאת מכיר), והוא מקשיב ליוצא מפיו, וכך מקבל את הידיעה מאותו כח על אנושי. כל הדרכים הנ"ל נקראים תורה מן השמים. וכותב מוהר"ן ואפילו:´...אלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים... הכל מלמעלה, כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק ע"י שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה... שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה כדי שיתגלה בעולם... וגם להבדיל האומרים פשטים וחידושים בתורה...אילו לא היה נשלח להם מלמעלה מן השמים, אי אפשר להם לבוא כלל על החידוש, רק באמת הכל מלמעלה...´. כלומר הכל משמים. כמובן שהשגות אלו רחוקים מאוד מ"דעת-המת", ולכן נוצרה לו במוחו צואה מוחית של קושיות והבלים. ואם תשאל "דעת-המת", אבל עדיין קשה איך מהשמים דוחפים לדעת החכם גם דברים שהם טעות במציאות? תשובה לזה אינה על רגל אחת, אך לא נפטור אותך בלא כלום. תבין שאין מציאות לאור אא"כ יש חושך בעולם, ואין מציאות לאמת אא"כ יש שקר בעולם, כל דבר הקיים בעולם יש לו את היפוכו, כי ללא זה לא תהיה לו מציאות (לכל מטבע שני צדדים). והקב"ה המציא בדור הזה את השקר של "דעת-המת" כדי שמתוך החושך תוכר האמת. ומזה תבין שלפעמים חז"ל מעלים רעיון שטותי שלכתחילה הם יודעים שהוא ידחה (כמו שהבאת במאמר הנ"ל), וזה על מנת להמציא את הצד השני של המטבע, כדי שיובן ויוכר הצד הראשון של המטבע. אם קצת דעת לך "דעת-המת", תוכל להבין דברים אלו. אך כבר הקדמתי ´הנצחון אינו סובל האמת´, ואיני מצפה ממך לכלום, אך כתבתי את זה לתמימים הנבהלים למשמע שטויותיך.