מאיפה מתחילים??

[I C E M A N 7]

זה כי ראית אותו עם הדוסים שלך

היית רואה איתי, היה לך גמר מהסרטים.

אגב, מי זכתה בסוף?

 

[chenby]

ראיתי דווקא לבד

אחרי הבדלה
צ'לסי נו אל תשחק לי אותה

 

[אייבורי]

יש שמועות

שטורס קיבל טורט דיסאורדר

 

[chenby]

מי הפיץ?

 

[גלית7772]

ומי מספר לבעל שהיתהבתי בבחור אחר?בשם כול הליברליות והפתיחות
חרטה!גבר נשאר גבר ואת פגעת בו ולא כמו שאת מציגה "ברור שהוא היה מופתע ופגוע" אין לך מושג כמה הוא פגוע.ועם הביטחון העצמי שלו היה נמוך לפני אז עכשיו אין מה לדבר.
יש דברים שלא מספרים.לא היה מגע זהו עזבי את זה את לא ילדה
יכולת להביא את בעלך לעזר במתלות הבית בדרך חכמה יותר.

לגברים זה בחיים לא עובר אם רק חיים בלהסתיר למען השיגרה.

 

[גלית7772]

כל כך מדיוק

 

[אייבורי]

אין מושלם

ס"ה נשמע שבעלך ממלא את חלקו, הוא פאסיבי ונותן לך
את הבמה
זה החלק העיקרי שאת צריכה, כמובן שכמו כל אדם מורכב
יש חלקים נוספים שאת מפנטזת עליהם, גבר דומיננטי שיקח ממך את הנטל, לצערך זה לעולם לא יקרה עם בעלך.
אין טעם לגרור אותו לייעוץ זוגי, הוא לא יהפוך לאדם אחר.

הטיפול האישי צריך להביא אותך להשלמה עם המצב
להבין שלא תוכלי לקבל את הכל, לא תוכלי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אופציה שניה, קחי מאהב שיתן לך את האקסטרא שאת צריכה.

 

[dovk]

(לפני שאני קורא אחרים) - להמשיך בטיפול.

קודם כל כל הכבוד לך -
- על זה שלא נתת לשום דבר לקרות בפועל
- על המסקנה שהסקת, שנראית לי נכונה מאוד
- על שפנית לטיפול

זה באמת עצוב שהוא לא מוכן להשקיע ולהתאמץ (ואולי יש לו סיבות אחרות שלא ללכת לטיפול, איננו שומעים כאן את קולו), אבל אין דרך אחרת זולת טיפול, שיעזור לך לשנות את המקום בו את נמצאת ואינך אוהבת.

המשך הטיפול יאפשר כמה דברים או חלקם:
1. את תרגישי יותר טוב עם עצמך
2. את תתנהלי בתוך הקשר שלכם באופן יותר בונה
3. בעלך ירגיש שהוא מאבד אותך (רגשית אני מדבר) ואולי יצטרף בכל זאת
4. גם אם המסקנה היא שצריך להפרד, תוכלו לפחות להפרד ברוח טובה ולפרגן אחד לשני המשך דרך מוצלח (כן, בזכות הטיפול!)

אז בהצלחה, ואם את קוראת סמויה הרבה זמן, אז אולי כבר קראת את בקשתי לחזור ולעדכן מה קורה?

בהצלחה, דב

 

[רון חיים1]

תתחילי בדבר אחד מאוד פשוט....

במקום להילחם תתחילי לאהוב....

מלחמה לא תוביל אותך לשום מקום.... להתאמץ לאהוב מישהו לא יגרום לך לאהוב אותו.
אם את אוהבת אותו, שכחי מהמלחמה... תתחילי לאהוב, לפרגן, לבנות דברים ביחד....
אל תחשבי על שיקום ומלחמות, תחשבי על בניה ואהבה... כמו בהתחלה...

תזכרי למה בכלל התאהבת בו בהתחלה... מה היה שם?
האם מה שהיה שם יכול לחזור אם תעשו את אותם דברים?

שני את הפוקוס שלך וכך ישתנו התוצאות שלך....
שאלת מאיפה להתחיל, תתחילי מפה.

(וסורי עם כבר אמרו לך את זה... הפעם לא קראתי את כל השירשור אלא
רק את השאלה הראשונה שלך)

בהצלחה.

 

[seeyou]

את לא יכולה להתפשר על מה שחסר לך בבית?

ליפני שתעשי עוד נזק למערכת היחסים במשפחה תחשבי על מה שיש לך בבית והולכת להפסיד על חלום
איך משקמים נישואין?-לדעתי יותר קל להרוס מאשר ליבנות

A cracked BELL can never sound well.

לא חשוב באיזה מערכת יחסים תיבחרי עם הזמן תרגישי שחסר לך משהו




יוסי

 

[מריוס זכריה]

בהמשך לשיחתנו למעלה

כמו שכתבת, יש לכן חוזה קיים, שאת רוצה לשנות.

זו זכותך, אבל זו גם זכותו לומר שהוא לא מוכן לשנות את החוזה.
וצריך גם שתראי את ההיגיון שבגישה שלו: ככה יצאתם לדרך, על סמך זה הקמתם משפחה וילדים, ויש קצת בעיה בשינוי החוזה פתאום.

אני לא אומר שאין לך זכות לבקש שינוי. יש לך. אבל מאוד חשוב שתכירי בלגיטימיות של העמדה שלו.

נו טוב, אחרי שכולם הכירו בלגיטימיות של כולם - מה לעזאזל עושים?

אני עדיין טוען שעלייך להמשיך בעבודה האישית שלך. למה?

גם כי אין ברירה.
אבל גם כי (כמו שאמרו לך) את האחראית הראשית על האושר שלך.
את רוצה שהוא יתן יד וכתף, שיעזור לך למצוא סיפוק ומשמעות ואהבה בזוגיות הזאת. אבל כמו שאמרנו: לא בטוח שהוא חייב, בטח לא כשהוא חשב והגיע למסקנה שהוא פשוט לא רוצה. רצונו כבודו לא פחות משרצונך כבודך. ולכן אם את לא מרוצה - האחריות לשינוי היא קודם כל עלייך. ואני בטוח שיש לך עוד הרבה דברים ללמוד על עצמך עד שתגיעי למצב שהכל ברור לך (אם בכלל אפשר).

גם אין טעם לבוא ולומר ש"יש בעיה אובייקטיבית", ולכן הוא מחוייב לפתור. הבעיה היא לא אובייקטיבית. היא סובייקטיבית שלך. נכון שההשלכות מגיעות גם אליו, אבל אם הוא לא רוצה להראות את זה, או שנח לו ככה - אין מה לעשות.

בקיצור אני מוצא את עצמי מברבר את עצמי למוות. בקיצור: תמשיכי לבד בטיפול, ואל תוציאי עליו את הכעס שהוא מתבצר, כי זכותו שווה לזכותך, וכבודו וכבודך.

 

[מבקר גבולות]

טוב, סליחה בעלך מפגר

הוצאת לו כרטיס צהוב והוא נשאר פאסיבי? הלו!!! אישתך רומזת לך שבפעם הבאה זה לא יהיה אפלטוני ואתה שווה נפש?

יש רק שתי אפשרויות.
1. יש לו בעיה במעגלי המוח.
2. הוא מפנטז שגם בנושא הפרידה תקחי אחריות ותעזבי כבר.

 

[הנסיכהשהתעוררה]

למבקר גבולות

התגובה שלך לא נעימה-בעלי רחוק מאוד מלהיות מפגר ,
ולכן על אף שהבנתי את כוונתך ואני מסכימה שיש משהו במסר שניסית להעביר ,
יש דרך לבטא דברים ובטח לא לפגוע באדם שאין לך ולו שמץ של היכרות עימו ועם יכולתיו .

 

[הנסיכהשהתעוררה]

יכולתיו=יכולת שלו

 

[מבקר גבולות]

הכל ברוח חביבה

אדם שאשתו מתאהבת במישהו אחר והוא מסרב לטפל בבעיה הזוגית ואומר לך ש"אני לא השתניתי לכן תפתרי את בעיותיך בעצמך" בכך הוא מביע את חוסר האכפתיות שלו לאפשרות לאבד את אישתו.

האפשרות הראשונה, שהוא מפגר הועלתה כאפשרות שהיא חסרת היגיון בעיני, או קיי? זה היה בצחוק. ברור שאני חושב שהאפשרות השניה היא הסבירה יותר.

 

[הנסיכהשהתעוררה]

מבקר גבולות , קיבלתי את ההבהרה.

ורק לידיעה הוא מציין שסומך ותמיד סמך עליי ונתן בי אמון ב-100% וכך רואה את הדברים ולכן לא מקבל את זה כנורת אזהרה ופחד לאבד כי מאמין בי

 

[רון חיים1]

זה שהוא מציין שלא, לא אומר שהוא לא מפחד...

לדעתי יש מצב שלמרות שאמר לך את זה, הוא מפחד שזה יקרה שוב,
ואולי שאפילו הפעם זה ירחיק לכת עוד יותר....

את לעולם לא תדעי מה נכון ומה לא.
לכן למה שהמבקר אמר, יש אופציה שלישית:
בעלך מפחד וגם מבואס שזה קרה (כי אף גבר לא אוהב לשמוע שאישתו התאהבה באחר, גם אם לא היה כלום)
ואם זה המצב שקרה, לא פלא שהוא קצת לא עושה כלום, כי הוא תקוע ברגשות של עצמו....

לכן כתבתי לך את מה שכתבתי למעלה אתמול -
אל תלחמי על הזוגיות, פשוט תתחילי לאהוב....
האהבה ממיסה כל פחד, באסה וכל רגש שלילי אחר...
זווית ההשקפה היא מה שמשנה.

קראי שוב את התגובה הקודמת שלי ותחשבי על מה שאמרתי לך פה.


בהצלחה.

 

[מפלצת או ילדה]

יקירה

את מובנת מעליה. ולמרות היותך המתפעלת בגדול את בעיקר רהיט נוח בביתכם. יחידת תפקוד.
זו הדינמיקה ביניכם, וגם אם זה מפריע לך רעיונית או רגשית, זו חלוקת הכוחות.
כרגע בעלך נמצא באיזור הנוחות שלו, ואם הוא סומך עליך ב100 האחוזים, יש לו בטחון מלא באימפוטנציה שלך מולו.
לכן גם אין לו שום סיבה לשנות דברים. בטח ובטח לא הרצון שלך עם רקיעות רגליים נכזבות שיהיה אחרת.

עברתי מקרה דומה לשלך עם שני הבדלים מרכזיים - האחד שמעולם לא הייתי נסיכה והקשר הצידי היה בעיקר מפלט נפשי ממציאות מורכבת, והשני שאחרי מאורעות לגמרי התעוררתי, קרי הלכתי עם הדרייב להרים את נס השינוי.
והשינוי העיקרי היה בתפיסה שלי את עצמי ואותו. אחרי כמה ספרי מודעות על מקור הבעיות בזוגיות וספלי קפה עם עצמי הגעתי למסקנה שהוא לא בהכרח הכתובת לטיפול בצרכים הבוערים שלי, כאלה ואחרים, ולמעט הצרכים המיניים שיש לנו חוזה בלעדיות בלתי כתוב לגביהם <עד שיהיה מוכן לקבל אחרת>, אין שום סיבה שאתלה בו או אכפה עליו את מילויים או סיפוקם. וברגע שהחלק הזה של הציפיות <שמועדות כמעט תמיד לאכזבות

> ירד לחלוטין מהפרק, וקיבלתי החלטה אסטרטגית לראות בו אך ורק את עצמו, קרי האיש שנלחם עם עצמו על התגברות בכאבי הגדילה שלו עצמו, עם קונפליקטים פנימיים משל עצמו וככה, וגם האיש שחולק את חייו ואת עולמו <עד כמה שבא לו> איתי - חיי השתנו ללא היכר, ובאורך פלא לשיחות המוטיבציה לעדכן חוזה שמבקר גבולות קרא כרטיס צהוב היה לפתע כוח עוצמתי. הן גם העבירו את המסר של מה אני רוצה שיהיה בינינו וגם התחילו תהליך של שינוי <לא פשוט ומורכב, ושזוכה לתמיכה ועידוד שלי> בצד השני. בלי נו נו נו, ובלי להלשין עליו אצל המטפל הזוגי משהיה גננת, אלא עם הרבה סבלנות וכבוד לבחירות ולקצב שלו.

אז את כבר בדרך, את מטפלת בעצמך עם מי שאמור לעשות את העבודה הזו בצורה מסודרת, וזו התחלה מהותית.
בשלב הבא תצטרכי להיגמל מהפנטזיות המוקדמות של 'איך זה אמור להיראות', וללמוד לקבל את המציאות שלך באהבה והוקרת תודה על מה שיש בה, ואני משוכנעת שזה לא מעט.