מאיפה מתחילים??

[הנסיכהשהתעוררה]

מאיפה מתחילים??

קוראת סמויה של הפורום כבר זמן מה,
והחלטתי לשתף וללמוד מנסיונם של אחרים.אני ובעלי יחד 12 שנה+ 2 ילדים( ילדה בת 5 ותינוק בו 1+)
עד לפני 3 שנים הייתי בטוחה שמאושרת בנישואיי והכל דבש..
אבל אז " התאהבתי" במישהו במסגרת לימודית איתי ומאז...טוב נו אתם מבינים כבר לא דבש והתעוררתי למציאות חיי.
אומנם לא היתה בגידה אבל בעקבות זה תפיסת עולמי לגבי הערכים שלי , הזוגיות שלי, בעלי ובכלל על עצמי כמו שהכרתי את עצמי השתנתה.
אני כבר לא רואה את החיים שחור לבן בביטחון מלא כמו פעם ומבינה שהחיים וגם נישואים יותר מורכבים,
אז אחרי הרבה חפירות ועבודה עצמית הבנתי שהאדם שהתאהבתי בו מהווה נורת אזהרה שמשהו אצלנו לא טוב שחסר לי וכו'
אז...
שיתפתי את בעלי גם ברקע וגם במסקנות שלי והלכתי לטיפול וכשהגיע הזמן לצרף אותו לטיפול זוגי והוא לא מוכן ללכת לטיפול זוגי.
אני מפחדת שעכשיו אני עוד אוהבת אותו אבל שעם הזמן גם האהבה שנשארה ביננו תיגמר ולא יהיה כבר על מה להילחם ,
היום אני מבינה שאני לא יכולה להתפשר על מה שחסר לי בבית כי אני אתחיל להיות אומללה ובסוף גם אפסיק לאהוב והנישואין יגמרו ומצד שני
רוצה לדעת שאני מנסה הכל כדי לשקם את האהבה והאמון שלי בנישואיי כדי שאם אכן זה ייגמר אני אדע שאני הולכת אחרי שניסיתי הכל ונלחמתי .
עכשיו אחרי שהרבה דברים נאמרו ביננו ביני ובעלי אני לא יודעת מאיפה להתחיל ,
איך אני מתקדמת מפה הלאה? איך משקמים נישואין שחווים משבר ומחזירים את אותה אהבה ואמונה שהיו פעם כל כך מובנים מאליו או חשבתי כך לפחות ?
איך ממשיכים מפה הלאה?

 

[V i n a]

בוקר טוב נסיכה.

ממה שהצלחתי להבין, אין שום רע בהתנהלותך עד כה.
נכון, החיים נתנו לך כאפה , אבל אולי זה טוב מאחר וזה גרם לך להתפכח ולהתעורר מהחלום\אגדה על "באושר ובעושר עד עצם היום הזה".
מאותו הרגע, לדעתי לפחות, עשית בדיוק את מה שהתבקש. חתכת את הקשר עם אותו בחור (אני מניחה?), שיתפת את בעלך כי הבנת שהבעיה כנראה עמוקה יותר ממה שחשבת, הלכת לטיפול לבדך וכשהגיעה העת לשתף את בעלך בטיפול - הוא סובב לך את הגב והגענו למקום בו חסרים פרטים בפוסט שלך.
איך הוא הגיב כששיתפת אותו על ההתאהבות שלך במר בחור אחר? הרי זה לא מסוג החדשות ששומעים ומגיבים בנונשלנט, בטח לא אם לפני כן הכל היה "דבש".
קשה לי להבין למה שהוא לא ירצה ללכת איתך לטיפול אם זה מה שצריך לעשות כדי לשקם את הנישואים. את בטוחה שהוא בכלל בעניין של לשקם?
הרבה דברים לא ברורים עדיין אבל דבר אחד אני יכולה לומר לך בביטחון מלא. את לא יכולה להציל את הנישואים בעצמך. את צריכה פרטנר שגם הוא בעניין.
אם תנסי לסחוב לבד את הנישואים המקרטעים האילה על הגב - סופך להשבר.
בהצלחה.

 

[הנסיכהשהתעוררה]

תשובתי

אז קודם כל ברור שהוא היה מופתע ופגוע, כמובן שאני לא בקשר עם אותו בחור, אבל כל הזמן כשציינתי את הצרכים שחסרים לי בנישואיי תמיד אמר שהוא לא השתנה כי אני התחתנתי איתו ועכשיו אני ברצונותיי השתניתי, נכון מסכימה אבל,,
בחיים משתנים ואנשים משתנים ועוברים תהליכים ויש לדעת להתאים את הנישואין בהתאם לכך כי דברים לא נשארים סטטיים לעד..
וזו הזדמנות שלנו לפתוח את חוזה הנישואין הלא פורמלי לדיון מחודש שבעקבותיו ידרשו שינויים ומחירים ( גם ממני) בשביל האושר של שנינו,
אבל הוא חושב שאפשר לעשות זאת לבד ואני לא חושבת שיש לנו הכלים כי עובדה שמאז שהעניין נחשף מולו עברה שנה וכלום לא השתנה באמת..

 

[V i n a]

מצד אחד הוא צודק..

הוא כנראה באמת לא השתנה (לא קראתי אותך חולקת על זה), וכנראה שיש לך ילד קטן בבית שעכשיו זורק "Temper Tantrum".
הוא בעצם אומר לך את פגעת בי, עכשיו אני לא משחק יותר. תשחקי לבד. מה שמחזיר אותי למשפט האחרון שכתבתי לך בתגובתי למעלה.
אין לי יותר מדי מה לייעץ לך, לצערי.. את לא יכולה לשקם לבד, חד וחלק.

 

[מריוס זכריה]

אם בן הזוג לא רוצה טיפול זוגי

אז בכח אי אפשר להביא אותו. וגם לא במניפולציה, כי גם אם הוא יבוא פיזית, אבל הוא לא מעוניין לשנות משהו בתפישת העולם שלו, אז זה רק יחמיר את המצב.

אם באמת את לא מצליחה לגרום לו לעניין אמיתי בטיפול זוגי, פשוט תמשיכי את התהליך האישי שלך. אין לך מה לחשוש מהתוצאות. מה שיקרה יקרה. זה לא הכרח מוביל לסוף הקשר. ממש לא. ואם זה דווקא ימשוך לכיוון הזה, סימן שסה הכיוון הנכון. אני חושב שהאמת צריכה להתברר, מה שהיא לא תהיה. תמשיכי בלי פחד.

כמובן, אם תרצי לפתוח פה את עניין יחסייך עם בן הזוג, נוכל להתייחס גם לזה.

 

[הנסיכהשהתעוררה]

תשובה

ברור שהדברים מורכבים יותר ממה שאפשר לפרט בפורום כדי לא לחפור
אבל בגדול..
בדיעבד כשאני מסתכלת אחורה מהרגע שהכרנו עד היום היה מן הסכם לא כתוב ביננו לגבי , מי מנהל את הענינים הכלכליים, אחראי לדברים שיש לטפל( חש' רופא כספים וכו) ענייני הבית וכל מה שיש לדאוג בשוטף והוא תמיד היה פסיבי ולא יוזם ורגיל שאני ה"ראש הגדול "ומסדרת העניינים והאמת שהסידור הזה היה נוח עבור שנינו .
תמיד אהבתי שהוא גמיש ונוח ואדיש ביחס אליי שתמיד הייתי הבולדוזר אבל הרי לכל תכונה יש 2 צדדים ואותה תכונה שאהבתי היום אני פתאום כאילו רוצה אחרת יותר מעורבות יוזמה שותפות זוגית שבה יש עוד מישהו שיודעת שיודע וידע ויטפל בדברים לא פחות ממני ויוריד קצת מהעומס ממני,,

וגם מהשליטה והוא צודק ואומר היי היי אני לא השתניתי מה שהתחתנת ורצית קיבלת אז מה עכשיו ? ואותו דבר לגבי חיזור ותחושה של מישהו שיודיע לתת לי להרגיש לא מובנת מאליה
ואני מנסה להסבירלו שגם הוא ירווי משינוי כי גם דברים עבורו זו הזדמנות לשינויים שצריכים לבוא אצלי ..

 

[Aski7]

לדעתי

הדרישה לשינוי יחד עם ה"בגידה" הרגגשית יחד הן לא פייריות זה נשמע כמו:
בגלל שאתה עדיין אותו אחד וזה כבר לא מספק אות אני התאהבתי באחר.
מוקצן אבל ייתכן שככה הוא רואה את זה.
אולי תתני לפגיעה הזו להירגע..(למרות שחלפה שנה אם אני זוכרת נכון) תאהבי ותשקיעי..
להילחם בו לא יעזור צריך לחבור אליו..
וכמו שנכתב כאן בהרבה תגובות בעבר.. אם צד אחד רוצה שהשני ישתנה כל שהוא צריך זה להשתנות בעצמו..
הרצונות והדרישות שלך השתנו אבל אולי לא ההתנהגות..
ואם הדרכים שלך לשנות אותו לא עבדו עד עכשיו כדאי שתשני אותן..

 

[קארניו]

בכל התגובות שלך את מדגישה את חלון ההזדמנות

שניתן לכם כדי להציל את המצב ביניכם ואת מנסה להכריח את בעלך לנצל את המומנטום ולפתוח דברים שהוא עדיין אינו מוכן
להתמודד איתם ולכן זה מובן מדוע הוא מסרב לשתף איתך פעולה .
גם אם ההגיון שלך עובד בכיוון הנכון אין מקום ללחוץ על בן הזוג שחושב אחרת ממך, כי ככל שתלחצי רק תגרמי להתנגדות והתוצאה שתשיגי תהיה הפוכה .

ובינינו, את ממשיכה עם השליטה שלקחת על עצמך עוד בתחילת דרככם המשותפת .

 

[ek350]

מריוס,אני מסכים

איתך מניסיון אישי וכואב שלי.אני הייתי מה שכתבת לה.
אם הזיכרון שלי לא בוגד בי-זו פעם ראשונה שלי שאני מסכים
איתך ומחזק דבריך בכל 100 האחוזים !

 

[Aski7]

תמשיכי

כמו שמריוס כבר אמר בטיפול לבדך..
תוכלי ללמוד על עצמך יותר ולהבין מה את רוצה..ולהיות ולהרגיש הרבה יותר בטוחה.
אני חושבת שאם בעלך יראה שאת מבינה את עצמך יותר ובטוחה בדרכך הוא יצטרף לבד. הוא ירצה להיות חלק מהתהליך.
בלי לנג'ס בלי להאשים.
אך אל תתרכזי רק בעצמך, תשתמשי בעצות מהמטפל שלך ..חזרי להשקיע גם בבעלך..הוא בהחלט פגוע.
בהצלחה.

 

[גארוטה]

בעיני יש משהו

מאד לא פייר במשפט "עד לפני 3 שנים הייתי בטוחה שמאושרת בנישואיי והכל דבש.."

המשפט הזה מבטל שנים ארוכות של זוגיות והמציג הכל כשקר אחד גדול כשזה בעצם לא, כי באמת
היית מאושרת ובאמת חשבת שהכל דבש ופתאום, התאהבות שעשתה לך פרפרים בבטן וטפחה לך
קצת על האגו, מבטלת הכל? תראי לי גבר שלא מספיק שחוטף סתירה כשאשתו באה ומספרת לו
שהתאהבה בגבר אחר הוא גם צריך להתמודד עם המחשבה שכל השנים שהעברתם ביחד באהבה
ובאושר לא באמת היו כאלה.
גם העובדה שאת מעמידה את האהבה שלך אליו כתנאי היא טעות
"אני מפחדת שעכשיו אני עוד אוהבת אותו אבל שעם הזמן גם האהבה שנשארה ביננו תיגמר ולא יהיה כבר על מה להילחם ,
היום אני מבינה שאני לא יכולה להתפשר על מה שחסר לי בבית כי אני אתחיל להיות אומללה ובסוף גם אפסיק לאהוב".

מה את אומרת בעצם? אני אמשיך לאהוב אותך רק אם תשתנה, כי עכשיו אני רוצה אותך אחרת ומה שאהבתי בך פעם
אני כבר לא אוהבת. אם תשתנה - אמשיך לאהוב, אם לא - האהבה שלי אליך תיגמר.

תהיי קצת יותר לצידו ופחות ממולו.

בהצלחה

 

[הנסיכהשהתעוררה]

גארוטה

אני בכלל לא מבטלת שנים ארוכות ומאושרות הייתי מאושרת באמת עד שלא.. כנראה פחות בלי לשיםצ לב ב4 שנים האחרונות, בכלל לא מבטלת חושבת שיש לבעלי חסרונות ויתרונות עצומים וזכיתי בבעל טוב ואדם טוב ואבא טוב, ועברנו לא מעט קשיים יחד של היותנו סטודנטים חסרי פרוטה וושניםמ דחוקות ומשברים .
אני לא מעמידה את האבה שלי כתנאי אבל מה לעשות שכולנו בני אדם ובנישואין יש שחיקה והתרחקות עם הזמן.. היום אני מבינה ויודעת ומה שפעם הרגשנו בטבעיות היום בשחיקה והשיגרה והלחצים צריך לפעמים לזכור שאהבה חלא מובנת מאליה ויש להשקיע וכן לפעמים צריך להשתנות כדי שהבסיס הטוב ומה שנשאר מאותה אהבה עוצמתית ראשונה שהפך לאהבה ישאר ויחזיק ולא ישחק עד תום עם הזמן..
ואין פה עניין של התנייה או אולטימטום כי ברור לי שגכם הצד השני יכול להעלות דברים שמפריעיםצ לו ואצטרך לרצות לשנות אם יהיה לי חשוב מספיק ,
וזו דווקא הזדמנות עבורנו לפתוח את תיבת הפנדורה שלנו אחד עם השני שהתמלאה בלי ששמנו לב ולהתמודד לא מתוך איום אלא הבנה שכיום יש מציאות ואיתה צריך להתמודד ואו שנצליח או שלא

 

[הנסיכהשהתעוררה]

סליחה על השגיאות

 

[I C E M A N 7]

ועוד איך התניה

את תולה את הנישואין שלכם באושר שלך, ואת האושר שלך בבעלך.
כלומר הנישואין תלויים בו.
ואת? את אפילו לא בטוחה שחשוב לך מספיק.
אולי כדאי שתהיי בטוחה לפני שאת גוררת אותו לטיפול זוגי, שהוא למעשה ניתוח לשינוי האישיות שלו.

 

[גארוטה]

אני רק

שיקפתי לך את מה שקראתי מדברייך. תסכימי איתי (או שלא) שיש הבדל בין "חשבתי שהייתי מאושרת"
לבין "הייתי מאושרת עד שלא" ובטח יש הבדל בין הפסקתי להיות מאושרת כי... לבין הבנתי שאני לא מאושרת
אחרי שהתאהבתי במישהו אחר.

שימי עצמך בנעליים של בעלך ואולי תביני את הסרוב שלו לטיפול.
*רמז* - זו הסיבה לטיפול ולא הטיפול עצמו.

 

[chenby]

אני דווקא מסכימה עם גארוטה לגמרי.

יש לי שאלה, מי אחראי לאושר שלך?
הבעל שלך? אולי הגבר החדש?
רק מי שתתאהבי בו?
איפה את בסיפור ואיפה האחריות שלך?
היו לך שנים ארוכות ומאושרות בהם הבאת גם כמה צאצאים,
כנראה שגם לבעלך היו שנים ארוכות ומאושרות עד שפתאום באה אשתו ביציאה - התאהבתי במישהו אחר, זה גרם לי להבין שאני לא מאושרת אתך, בוא לטיפול אתה צריך להשתנות. את מבטלת אותו לחלוטין בשביל הגחמות שלך.
אם בעלך היה אומר לך שהוא רוצה להתגרש ולא מעניין אותו, יתכן והיית קולטת מה יש לך בידיים ומה היה לך כל הזמן ושרק חיית בסרט של כמה חודשים בגלל התאהבות במישהו אחר - אבל כל השנים האלו - היו מציאות חייך. לא התעוררת למציאות חייך, פשוט יצרת מציאות חדשה והשלכת אותה על בעלך.
לכי לטיפול, הוא לא חייב לבוא איתך, כרגע הוא פגוע ויש אגו בסיפור וזה מה יש. אולי עם הזמן תקבלי כלים עם הטיפול למצוא דרך לצרף אותו.
אבל זה יקרה כשהוא יבחר לא כשאת תבחרי. אני בטוחה שהתיבה שלו היא לא פנדורה כמו ששלך. כיום יש מציאות, כל הזמן יש מציאות. השאלה היא למה את בוחרת לתת תשומת לב. לצרכים שלך הבלעדיים? או לתמונה הכוללת? כי כל הפוסט הזה אומר "רק אני חשובה פה".
צר לי אם אני נשמעת קשה, אבל את קצת חיה בסרט אם את חושבת שאת יכולה להתאהב במישהו אחר, לספר את זה לבעלך ולדרוש ממנו להשתנות בשביל שאת תהיי מאושרת.
האושר נשמה - בא מאצלך בפנים ויוצא החוצה. זה לעולם לא בא מבחוץ.

 

[הנסיכהשהתעוררה]

תשובתי לחן וגארוטה

חן וגוארטה
לא חשבתי לרגע שבעלי אחראי הבלעדי לאושר שלי וברור לי שמעורבת פה פגיעה גם עם ללא כוונה בו ויש לו אגו ,
אני לא אמרתי שאין לי בעל טוב ושרק הוא אחראי לפני הדברים .
להיפך זה פתח את עיני במובן שלא הכל מושלם החיים לא מושלמים הנישואין שלי לא מושלמים וכן גם אני רחוקה מלהיות מושלמת!
אבל כן שנינו אחראים לאושר שלנו בנישואין ונישואין זו עסקה רגשית ועוד הדדית וכן יש לשני הצדדים אחריות והשפעה על רמת שביעות הרצון כי אני לא מנהלת עם עצמי בלהד מערכת יחסים,
לקחתי אחריות מלאה והלכתי לטפל בעצמי -ולא רצתי ולא בגדתי ולא פירקתי אלא עצרתי וחשבתי איפה אני ?, הוא. ואנחנו .בסיפור ?ואני מודעת לכך שבטיפול יהיו גם הרבה דברים שאני אצטרך לטפל ולשנות ביחסים ביננו,
ולא כל כך יהיה לי קל ,ונכון שאני מעלה את הצרכים שלי , הרי אני כותבת פה לא בעלי.
ובשיחות שלנו שאלתי לצרכיו וציין שהוא די מרוצה מחייו ולא רוצה שינויים ואם היית מכירה אותי היית מבינה שאני אדם אופטימי ומאושר אבל לא מוכנה לעצום עיניים ולטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולהגיד ,
או קי האמת שנחשפה בפניי שיקרית והוא מושלם ורק אני אשנה את חיי ואושרי בנישואיי , הרי אם לא אטפל עכשיו זה יחזור..
לא סתם התאהבתי וקיבלתי כאפה זה כדי להתעורר ולשנות כי אם לא הדרך לסוף ידועה מראש.
אולי אשאל שוב אני מנסה להבין מה הכלים שעומדים לרשותי? ולרשותינו? וזאת מנסיונם וחוכמתם של אחרים כדי להצליח להניע תהליך של שינוי בנישואינו ? שינוי שאני מקווה שיוביל חזרה לנישואים מספקים רגשית ומחברים נפשית כביטוי לאהבה ביננו תוך ביטויי לצרכיי שהשתנו ?

 

[chenby]

יקירתי

אני מבינה לגמרי מה את אומרת.
ולאור הדברים שכתבת, אני חושבת שהטיפול שלך, צריך להיות בדיוק זה - טיפול שלך.
את במשבר אישי נשמה, נכון שמשבר אישי מוביל למשבר זוגי, אבל לו טוב.
הוא לא היה במשבר (עד עכשיו כמובן)
תלכי לטיפול, תתמידי, תעבדי על הדברים האלה, איך למצוא את האושר מבפנים, כי כל שינוי שלך בהסתכלות על המציאות, תוביל אוטומטית ומיידית על שינוי המציאות. זה יכול לבוא רק ממך. כי כמו שעד שראית שלא הכל מושלם, חשבת והרגשת וחיית במציאות שבה הכל מושלם. ואז קרה משהו ופתאום לא היה מושלם, קרה לך, באותה מידה, יכול לקרות עוד משהו (כמו עבודה עצמית) בה תגלי שלא הכל מושלם, אבל את יודעת להשלים עם הכל - כלומר לעשות שלום. וכשאת יודעת לעשות שלום עם עצמך ועם הסביבה שלך, הכל יכול להיות מושלם. לא אומר שלא יהיו משברים או קשיים, אבל את שלמה.
זה התחיל בך וזה נגמר בך. אני מבינה כמה שאת רוצה שהוא יהיה שותף בטיפול אתך, זה סבבה, אבל הוא בוחר. אולי הוא יסכים להצטרף אלייך לפגישה אחת אולי אחרי זה הוא ימשיך ואולי זה לא יהיה נחוץ בכלל, אנחנו לא יודעים כלום חוץ ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים - בעיקר אנחנו כל כך יודעים איך המציאות צריכה להיראות בעוד אין לנו מושג. המציאות היא תמיד מה שהיא והיא תמיד באה להיטיב לנו - להעמיד אותנו בניסיון ללמד אותנו משהו, או לתת לנו מתנה, וגם הניסיון הוא תמיד בדיעבד מתנה. אז קבלי את זה שהוא לא בא, תלכי את ותראי לאן את מתפתחת עם הטיפול.
ממליצה לך לראות את זה:
http://www.youtube.com/watch?v=qQcfEuoOMbc&feature=related

 

[I C E M A N 7]

 

[chenby]

מה אתה

מפריח נשיקות ככה חינם באמצע היום אחרי שהפסדנו את הגביע וקיבלנו גמר אלופות משעמם?