מאיפה להתחיל

[אייבורי]

איפה מיזוגן1 כשצריך אותו

אני אומר, הגיע הזמן שתעמיד את כולן בשלשות.

[תלמד מפוטין איך בלי היסוס הוא משליט סדר]

 

[גברת מנוסה]

אתה מוזמן לקרוא בפורום "חמותי ואני" ולהבין למה מתכוונות הבנות כאן (כי בינתיים ענו לך רק נשים).
גם אני יכולה לכתוב דברים דומים למה שנכתבו ולהצטרף לכל מה שנכתב שהוא מאד הגיוני אבל במקרה זה אני מעדיפה לספר סיפור אישי
ואז תוכל להבין מה מתחולל בראש של אישה בסיטואציה דומה (ואני לא משווה אלא נותנת דוגמא), ואם אשתך הייתה מדברת, תנסה לדמיין מה היינו שומעים ממנה.

אז ככה...גם אני הסתדרתי עם חמתי לפני שהתחתנתי ובעלי הוא בנה הבכור. הילד האהוב עליה, בקיצור כל חייה.
לאחר שהתחתנו היינו חייבים תמיד להגיע אליה בימי שישי, יחד עם המשפוח'ה. כי בשישי חייבים כולם להיות ביחד. ואני? האמת לא היה איכפת לי.
אבל לאחר הלידה העניינים משתנים, לא רק העניין שאני אמא אלא הבן שלה אבא. היא סבתא!
ואז היא רוצה לראות את התינוקת בכל הזדמנות (גם כאשר הייתי עם תפרים ופיג'מה) ולקחת אותה "על הידיים" בכל הזדמנות אפילו שהייתה מדברת בפלאפון ואני הייתי מזדעזעת בכל פעם מחדש שהתינוקת שלי חוטפת קרינה. אך מה אגיד? לא רוצה להעליב. הייתי לוקחת את הקטנה באלגנטיות בתירוץ שכך היא תוכל לשוחח בנחת. אבל זה לא הכל....
כשאני אוכלת כי אני רעבה ואז היא תאמר :"זה מה שאת אוכלת...? " וכל ההסברים למה אני צריכה לאכול כך או אחרת...
להתנחל אצלי כל ארוחת ליל שבת עם כל המשפוח'ה בגלל שאני ב"חופש" (חופשת לידה.. עלק חופש...)
ואם התינוקת לא מסיימת לאכול את כל תכולת הבקבוק, אז להסתובב ברחבי הבית ולהתלונן "התינוקת לא אוכלת".....
ולאחר 4 חודשים, לשבת לי הראש שהיא צריכה להתחיל לטעום דברים אחרים, בניגוד למה שאמרה לי אחות טיפת חלב. גייסה את הבת שלה שילדה בסך הכל 3 חודשים לפני (ולכן היא מומחית הדור) להתחיל לטלפן אלי ולשכנע אותי, ואני מסרבת בנימוס שעדיף לי לשמוע לרופא או לאחות. כל זה בזמן שהיא משוחחת גם עם בעלי ובעלי אילם!
ובאחד הימים,לבשל, פשוטו כמשמעו, ארוחה לתינוקת הכוללת עוף וירקות ולשבת ולראות שאני מאכילה אותה. הבת שלי שלשלה חודש אחרי הטעימה הזו. אני זרקתי את המרק הזה.
אבל כשנודע לה שלא המשכתי עם המרק היא הסתכלה עלי ואמרה לי :"איזו מין אמא את..."
אישה אחרי לידה זקוקה למנוחה, לשקט ולא מדובר על שקט פיזית אלא שקט נפשי, לתת לה לפענח לבד מה זה להיות אמא, לתת לה לגדל את הילד על פי מה שהיא מבינה לנכון. וכל זאת בתקופה מאד לא שקטה עם שינויים הורמונליים (עד שנה אחרי הלידה). אני אומנם לא עניתי והעלבתי כמו אשתך אבל שילמתי על כך ביוקר (ולא סתם אני קוראת לעצמי גברת מנוסה). כי מה שסיפרתי לך הוא קצה החוט. כי בכל זאת גיסתי וחמותי נעלבו ממני כי לא הסכמתי איתן (למרות הנימוס) וציפיתי מבעלי שישמש כמתווך. אבל הוא שתק, לא הבין אותי ולא הבין על מה מאומה , בדיוק כמוך. אני נכנסתי לדיכאון שלאחר לידה, בכיתי בלי סוף, בעלי רצה להתגרש ממני כי "הפכתי למשוגעת".
שלא תבין אותי לא נכון. אני לא חושבת שחמותי אישה רעה, הכל בא מתוך רצון טוב.
בסופו של דבר לא התגרשנו וחמותי וגיסתי הבינו שהן הגזימו והן צריכות לקחת צעד אחד אחורה ובזכות מי? בעלי!!! ורק בעלי!!!
הוא הבין סוף סוף שאני אשתו, אני אישה מספר אחת בחייו. הבין שאסור לו להסתכל עלי ועל אמו כאל חבילה אחת אלא שתי חבילות נפרדות. וכל חבילה חייבת, חייבת, חייבת לכבד את רצונותיה של החבילה השנייה ולכבדה. אין דבר כזה לתת לילדה משהו לאכול מבלי לשאול אותי אם אני מסכימה. אין דבר כזה להופיע או להזמין מבלי לשאול אותי.
אני מגדלת את ילדי על פי מה שאני מבינה. והיום אחרי יותר מ-10 שנים, פתאום חמתי אומרת לגיסתי: "תלמדי מגיסתך איך היא מגדלת את ילדיה".

לסיכום: אני מקווה שבאמצעות סיפורי האישי, נתתי לך מושג ורצון להבין גם את עמדת אשתך. כי התנהגותה אינה נובעת מהעובדה שהיא "קרה" , "מפלצת" או כל המילים שהשתמשת בהן כמו שאמא שלך היא אישה טובה עם כוונות טובות. אני חושבת שיש בידיך המון כוח. ואני מציעה לפני שמסיקים מסקנות שכולם מפלצות והגיעו מים עד נפש, לנסות להבין גם את עמדה של אשתך ולנסות לגשר בין שתי הנשים החשובות לך. גם אם אשתך רוצה להתגרש, שינוי היחס אצלך ישפיע עליה ובגדול. גם יועץ נישואין יכול לתת לך להבין את זה כמו שעזר לבעלי.

המון הצלחה

 

[גברת מנוסה]

כל כך ניסחפתי עם הסיפור שלי שלא ראיתי שגם אייבורי ענה לך.........

 

[סטנגה Joe]

3 דברים בולטים כאן

הראשון הוא חוסר האסרטיביות המוחלט של מול אישתך ומול אימא שלך.
הן משחקות את המשחק שלהן ואתה זורם ...

השני הוא באמת הצידוד האוטומאטי שלך באימך מול אישתך

והשלישי הוא אלמנט "הילד של אימא"

אולי תנסה לקחת את המושכות בידיים ולנסות לשנות את חוקי המשחק בצורה שתתאים לכולם.
אתה תשנה ואתה תחליט ואולי אז יהיה בסדר.

כמו שזה נראה כרגע אתה בדרך לגירושין וחזרה לגור עם אימא.

 

[מבקר גבולות]

במקום לבחור צד, תוסיף צד שלישי

תראה, בתור מתווך אתה לא משהו. בתור נייטרלי לא הולך לך כי ממילא מאשימים אותך שאתה תופס צד. לכן אני מציע לך להוליד לאוויר העולם צד שלישי - את עצמך!!

אתה!! תחליט מתי להתחשב באישתך כי אתה רואה שחשוב לה. ואתה תחליט מתי להתחשב באמא שלך. אתה תחליט! ואז אישתך לא תבוא בטענות לאמא שלך, כי יהיה לה עסק איתך.

אתה זה שתגיד לאישתך שאם היא רוצה שהילדים לעולם לא יאכלו מתוק לפני השינה, יש לה בעיה איתך, כי אתה נגד חוקים פנאטיים ומה לעשות, אתה אבא שווה זכויות של התאומים שלך, ואם אישתך עצבנית, שתלך לעשות סיבוב קצר בשכונה להירגע!

גירושים?! תגיד לה שאתה מתכוון לקנות ערימת ממתקים כזאת, כדי לפטם אותם פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.

אתה מבין את הבעיה שלך? נעלמת וצריך אותך! שתי נשים שתלטניות וכנראה קצת כוחניות משתמשות בך ככלי, ואתה מרשה להן! אולי אתה לא מקבל זיון כי אישתך רוצה זיון עם גבר, ולא עם סמרטוט.

 

[מפלצת או ילדה]

לא הבנתי, אתה בעדו או נגדו? כי זו עצת אחיתופל, תרתי משמע.
הבחור כבר מואשם בנתינת יד לברדק וחוסר שמירה על הגבולות שנייה אחרי שהוא עובר לטריטוריה של המלכה האם.
<לא לתת לילדים ממתקים לפני האוכל או להקפיד להשכיב אותם בשעה קבועה זה לא חוקים פנאטיים - זה הקניית הרגלים בריאים ויצירת יציבות לזוג שובבים בני 3 שזקוקים למסגרת וגם למנוחה הזו>
אתה רוצה להפיל על הריבלדה חסר עמוד השדרה, נוסף על קבוצת הנצים מימין ומשמאל, גם הדרכה הורית מטעם שירותי הרווחה?

הרי שהיא בבסיס צודקת ...

 

[מבקר גבולות]

אני בעדו!

אולי המילה סמרטוט לא היתה במקום, כי התכוונתי להגיד אותה בצחוק ואולי יצא שאני יורד עליו, ועל כך אני מתנצל. אבי בעדו לחלוטין.

לסוגית הממתקים - במקרה גם הדעה שלי היא שלא צריך לתת ממתקים לפני האוכל (נדמה לי שאצלה זה לפני השינה), וחשוב להשכיב אותם בשעה קבועה. אבל הפנאטיות היא שאם פעם בשבועיים או פעם בחודש יוצא להם לאכול ממתק לפני השינה, אז לא קרה שום אסון, וגם לסבתא מותר לפעמים להגניב להם ממתקים שמפירים את החוקים הללו. בשביל זה יש סבתא.

בעיני "חוקים שאף פעם אסור להפר" זו פנאטיות ואם הייתי בן זוגה הייתי מסביר לה שגם העמדה שלי שאפשר להקל היא עמדה לא פנאטית וכדאי שהיא תפנים שיש כאן שני צדדים שלכל אחד מהם זכות לדעה אפילו אם היא שונה, ואין כאן צד אחד שאומר מה צריך להיות והשני צריך בהכרח להסכים איתה.

יכול להיות שזה מה שהוא מסוגל, ויכול להיות שיש לו עמוד שדרה רק שהוא נתקע בפינה שבה הוא מנסה לוותר וללכת לקראת אחרים ולכן ויתר על עמוד השדרה שלו. במקרה כזה אני מייעץ לו להקשיח קצת עמדות וכדברי אייבורי, להסביר גם לאשתו וגם לאמא שלו שיעמדו בשלשות ויצדיעו ככה בתור התחלה.

אבל אולי אני מדבר אל הקיר, כי אם את חושבת שלתת לילד קטן ממתק לפני השינה זה שווה הזמנת הדרכה הורית מטעם שירותי רווחה, אז אולי את פנאטית בעצמך!

 

[מפלצת או ילדה]

טוב שהבהרת

את הצד שלך. כי לרגע היה נדמה לי שאתה נגדו

כי להגיד לבחור 'תן גז ותן לגברת בראש, ותראה לה שגם אתה פה' באמצעות האבסת הילדים בממתקים כקונטרה למשטר הגבולות הפאשיסטי
<או במלים אחרות - אם היא תפסה בעלות על הצד של ההורה שמבין בחינוך הילדים, ורוכבת חזק על הטיקט הזה כל הדרך לשליטה במערכת, תן לה באמירת נגד עצמונית, אידיוטית ככל שתהיה, העיקר שתהיה האמירה שלך

> -
דבר כזה רק יצייד את הגברת בכלים להפנות את האומלל לשירותי הרווחה אם והמצב יסלים בגירושין.

אתה מבין מה אני אומרת?

ולגבי היש או אין כאן צד שאומר מה צריך להיות - ילדים זה לא צעצוע, ואם אין לספינה הורית ניווט יציב בקול אחד - חבל על ילדים כאלה.
המלחמה שלה מן הסתם לא רק על הממתק או אי ההשכבה בזמן, אלא על אי העמידה שלו בגבולות שהיא קבעה מול הילדים כשהוא יוצא מהבית.
זה יוצר דפוס פגום של ביטול ועקיפת סמכות האמא במחתרת, ויצירת 'קואליציות העשוקים' בעידוד הסבתא המלאכית

.
ומה שהמלאך התמים התקוע באמצע לא מבין הוא שהיום זה כולה שוקולד או שעת שינה, אבל הם גדלים נורא מהר, וסמכות הורית בונים מגיל אפס.
לחתור תחת הסמכות ההורית שלה, ולהציע אלטרנטיבה רופסת וחסרת גבולות מאידך זה לצקת את היסודות של חוסר יכולת להשפיע על הילדים ולשמור עליהם מסכנות ומעצמם בגיל ההתבגרות.

 

[מבקר גבולות]

אין בינינו ויכוח

כל מה שאמרת אני מסכים.

אולי מדובר כאן כמובן ברבדים נוספים - הסבתא אולי בכלל חושבת שהאישה גונבת לה את המקום וכל הז'אנר הזה. בגדול, אני מאמין שכמעט תמיד בעל צריך להיות עם אישתו בעניין הזה. המילה של הסבתא לא צריכה לקבל יותר מידי משקל. ואכן, גם הסבתא צריכה לכבד את החוקים של האמא, והסבתא היא זו שצריכה לקבל ממנו הערה לכבד את אישתו ולא להיפך. רק שכאן נראה לי שמדובר במקרה של שתלטנות יתר של האישה.

ואם הוא יקום ויעמוד על דעתו, את ישר מניחה שבמקרה כזה הדיאלוג עם אישתו יהיה בנוכחות הילדים וייצור שני קולות. הוא יכול לדבר על הכל עם אישתו כשהילדים לא שומעים, בפרטיות ולהגיע להסכמות.

גם לא בהכרח מדובר כאן באישה שמתרעמת כיוון שהוא לא מגבה את מילתה. יכול להיות שבנוסף לכך מדובר כאן באישה שתלטנית שלא סופרת אותו בכלל, ומבחינתה הוא צריך לבצע הוראות.
אני מכיר נשים כאלה והן לא מעטות, שכל דעה או רצון שלהן בנושא הילדים זה כמו דת, אי אפשר להתווכח עם זה. ולכן הוא זז הצידה כבר בתחילת הדרך כי הוא קלט את זה ואין לו כוח לריב, אבל לסבתא כמובן יש אג'נדה משלה, וזה יוצר חיכוכים.

 

[מפלצת או ילדה]

זו לא שאלה של ויכוח

אל תקח את זה כל כך קשה

בסך הכל הערה שלא כל מלחמה <למען מלחמה> בשתלטנות <לכאורה> כשרה. במיוחד לא כשבתווך עומדים ילדים רכים.
ואם האמא באופן פנאטי דוגלת בשמירה על השעה 8 כשעת השכבה, הרי זה לטובת הילדים ואידיוטי לנהל על גבם את המאבק הזה ולהשכיב אותם 'בטעות' בתשע- עשר.
ואנחנו באמת לא מכירים את הדינמיקה כולה ואת ההיסטוריה של ההסלמה. יכול להיות שהצמד חמד אמא-בן מנהל נגדה מלחמת התשה עקובה מארס פולני כבר הרבה מאוד זמן,
כך שכל קלה אצלה כבר לגמרי כחמורה. גם אפשרות.

 

[נומלה]

ברור

אבל ללכת עד הסוף. אם הוא אומר לאשה שיש לו בעיה עם חוק פנאטי שילדים אוכלים מתוק לפני השינה, הוא צריך גם להיות מוכן להתזז בלילה כאשר הם מתקשים להרדם. נראה אותו גיבור אז. או אולי למחרת בבוקר.

ואם אשתו עצבנית זה סימן שהוא הולך רק חצי דרך. אומר לאמא שלו שזה בסדר, אבל שולח את אשתו להיות מתוזזת בגלל התוצאות.

 

[מבקר גבולות]

ברור

ברור שכל אחד צריך להיות שותף לאחריות של מעשיו ודעותיו.

אבל פה את כבר נכנסת לדיון מורכב שאין לך סיכוי בו, כי לא אני ולא את מכירים את סדר היום ביניהם, ואת החשבונות העתיקים ביניהם.

 

[seeyou]

אתה לא רוצה לאבד את המשפחה שלך?

זה קצת מאוחר לדעתי

העתיד נימצא במשפט :"אישתי הפכה להיות קרה ולא נעימה. כל הזמן כעס ומריבות ובהתחלה היו לנו חיי מין מצוינים ועכשיו יש לי מזל אם אני מקבל משהו פעם בכמה חודשים."

אשתך לא מחפשת שלום בית אלא סיפוק אגו מנופח

"אמא שלי אומרת שאשתי מנסה לשלוט לי על החיים ולהכתיב לי מה לעשות "

היא צודקת

זאת תכונה ב-DNA של נשים-לשלוט על הבעל

ועל הילדים

זה "בסדר" אם זה נעשה בצורה "נעימה"

היא העלתה את המילה להתגרש?
מצב הקיים מתאים לך?


יוסי

 

[מריוס זכריה]

הדברים פה ברורים וחד משמעיים

מכל מה שכתבת ס=ברור לחלוטין שאתה לגמרי בצד של אמא שלך, ולא של אשתך.

בנקודה הספציפית הזאת אשתך אומרת אמת.

זה כל כך ברור שבכלל לא משנה אילו הסברים אתה תתן פה. זה פשוט זועק לשמיים, והסיבה היחידה שאתה לא רואה את זה ברור כמו מי שמתסכל מבחוץ היא שאתה פשוט רגיל לזה!!!

תוציא את האצבע מהעין של עצמך (שלא לומר ממקום אחר), ותבין שאלו הם פני הדברים.

אני בכלל לא נכנס לשאלה של מתוקים לפני האוכל כן או לא, או מתי שעת השינה הנכונה. הבעיה היא לא שם. הבעיה היא שאתה באמת ילד של אמא, ולכן אתה בכלל לא בן הזוג של אשתך - אלא רק הגבר שחי איתה.

(ואני יודע שגארוטה כתבה אותו דבר בדיוק, ואני כמובן מסכים איתה)

 

[גארוטה]

 

[תקוע באמצע]

אני לא ילד של אמא

אני מבין שזה נשמע ככה אבל יש לי סיבות טובות להיות רגיש לאמא שלי תאמין לי.
היא עברה חיים של סבל שאני לא מאחל לאף אחד.
תודה על העצה

 

[מריוס זכריה]

סיבות לחוד ועובדות לחוד

לא אמרתי שאתה לא בסדר או שאין לך סיבות.
פשוט ציינתי עובדה: אישתך אומרת דבר שהוא נכון.
וכעת אתה מוסיף ומחזק שיש לכך גם סיבות. ואני לגמרי מאמין לך.

רק תחליט מה אתה רוצה: להישאר צודק בסיבות שלך, או שאתה רוצה זוגיות? דבר אחד אני רואה בבהירות בכדור הבדולח שלי: אשתך לא תקבל את המצב הזה מבלי שאתה תזוז משם תזוזה משמעותית.

 

[קרן השמש2]

אמא שלך הפעילה מניפולציה ואתה אוכל אותה בכפית

עצם העובדה שאתה עומד כעד יושר לצד אמך מול טענת סבל של אישתך מעיד על כמה עניינים:
1.לא הנחת בסיס קשר חזק עם אישתך מול אימך. דבר המעיד בפני אמך על חולשתך כאדם ועל חוסר הבגרות שהנך עומד בו כעת.
2. אינך יודע לקרוא מפות יחסים. צר לי.

בנוגע לתשובה 1: כל אמא אוהבת את הילדים שלה, אין פה אפס. אך, אישה שרוב הסיכויים אינה בזוגיות מספקת- מפגינה קנאה ורכושנות מוגזמת בהיותה חמות.
רוצה סימוכין?! קרא כל מאמר פשוט על קונפליקט אישה-חמות.

מזה נגזר שהיא כאישה (מאד) מנוסה ומבוגרת ידעה להפעיל עליך (כנער צעיר לעומתה) מניפולציה נשית מאוד בסיסית בכדי למשוך אותך אליה.
שלא נדבר על המניפולציה שידעה להפעיל על אישתך הרגשנית.
היא ניגנה קצת על מר סיבלה בחיים וידעה לשמור על כבוד, להבין צרכיך הרגשיים (לכאורה, מולך), לצייר את האהבתה (הפיקטיבית) אל אישתך ולא להיות ישירה לגבי הרצונות ממך אלא השאירה את אישתך האמוציונלית לצייר לך הוריקן רגשי ולהתפוצץ מולה כשהיא מתארת לך שוב, תמיד, מצב שהיא "מאוד אוהבת את אישתך".
שים לב שאישתך משתמשת בתיאור הנמצא בדיוק בצד השני של הסקאלה, היא אומרת שאימך בלתי נסבלת. ואתה אף מגדיל ואומר שהיא עבורה כ"מכשפה". האם לא עלה בדעתך לרגע לחשוב שאתה נמצא בדיסוננס חזק? שאולי אתה לא יודע לקרוא יחסים נכון? שאולי הטיית הצד לאימך המאופקת ו"המתנדבת" היא לא באמת הוגנת כלפי אישתך?
האם אתה באמת חושב שאתה המושיע והגיבור של אמא שלך? שוב, תתעורר, היא לא צריכה מושיעים וגיבורים, היא יודעת להיות חזקה בעצמה, עובדה גרמה לך מבלי שאתה מרגיש לחבור אליה נגד אישתך, זו שבחרת להיות לצדה.

אני עוזבת לרגע את הסימפטום של "ילד של אמא", אבל לא נשמע לרגע שאתה מטיל ספק ברצון של אמך לנכס אותך ואת הילדים אליה (למה? כי נשים הן כאלה! הן לא פחות טריטוריאליסטיות מגברים. נשמע שאתה חי בפלנטה אחרת). אתה רק לא מכבד את הרצון של אישתך לטירטוריה שלה, שהיא איתך.

כל אחת מהן אישה, מסתבר. אישתך שהבינה שהיא כבר אמא לילדים ומנסה לבסס את מעמדה (שלא בהצלחה כי הוא לא מול הגבר הנכון),
ואמך, שמעוניינת לעשות כן על מה שהיא כבר עשתה בעבר (ועברה כבר את הקשיים שאישתך הטירונית עוברת עכשיו) רק שהפעם על חשבון אישה צעירה שאין לה גב והרבה ידע, עם בעלה (שהוא בנה) שאינו יודע להחזיק במעמד אבא ובעל משפחה בגלל שאינו מבחין במניפולציה ואינו בוגר דיו בכדי להעמיד את העובדות האלה כשרירות ואיתנות.

אתה רדום בעמידה. ואני יודעת שכאדם אינך אוהב לקרוא את זה, אבל יש לך אמא ערמומית כמו הרבה חמיות, רק שאין פה חוכמה. ובחיים כדי להיות מאושרים צריך הרבה חוכמה.
יש לך אישה אחת (כרגע), זו אישתך. אתה מאוד אוהב ומעריך אותה, בחרת אותה. תן לה את המעמד והכבוד הראוי. אחרת, היא תסיק את המסקנות שלה לבד כבוגרת ותעיף אותך חזרה לאמא עטוף יפה בצלופן.
ואם היא אומרת שאמך "מכשפה", סימן שאתה באמת צריך להתעורר ולהבין שהיא כאמא צעירה לא באמת רוצה להתקרב אל מישהי שמזיקה לה.
נשים כוחניות כמו אמא שלך לא תמיד מראות שהן כוחניות. לנשים לידן הן עושות את המוות אבל לגברים שמעניקים להן את הכוח הן עושות קצת מוצי פוצי ומלטפות את האגו של זה שצריך את זה. (כמו למשל לבקש "חילוץ" מגבר שנורא רוצה להרגיש חזק או כמוך, להיות ה"גיבור" שלהן).
אישה כמו אישתך, ישירה שאומרת לך את הדברים ישירות לא יכולה לשקר לך ברמה שאתה חושב, כי הרצון שלה הוא לא אגואיסטי בשבילה, עצמה.
היא פה מקריבה הרבה בשבילך, להיות לידך, כשהיא חיה לצד אישה כוחנית וערמומית כאמך. זה הרבה הייתי אומרת. וגם את זה אתה לא יודע להעריך ולקחת בחשבון.

לך תעשה קצת קורס בנשים ואולי תקבל הארה לפני שיהיה מאוחר מדי. ותרגע, אתה לא הגבר היחיד שלא מבין מניפולציות נשיות.

 

[קרן השמש2]

** טריטוריאליות. (אוף,אסור להקליד מהר!!).

 

[nirity1]

יש את הסלוגן הישן

שבכביש לא צריך להיות צודק אלא חכם
אז תתרגם את המשפט לחייך
אתה על כביש מנתב בין אמא לאישה ואתה אמור לא לגרום לתאונות דרכים
אתה צריך למתוח קווים אדומים לאמא שלך - נכון שזה לא סוף העולם שהם יקבלו ממתק לפני ארוחה , אבל זה חשוב לאשתך. תן לה גב. ( דרך אגב - אמא שלך לא נותנת בטעות את הממתק . שיהיה ברור ) תתן לה להרגיש שאתה איתה
עכשיו , אחרי שנתת לאשתך את הגב הדרוש והענינים יצטננו קצת
אתה יכול לדבר עם אשתך. להגיד לה מה שחשוב גם לך. שחשוב לך לשמור על קשר עם אמא שלך. שאתה לא רוצה שהיא תזרוק דברים שאמא שלך קנתה
שיהיה לך בהצלחה