מאחורי המפלצות שהפחידו ושעשעו את מקס ב"ארץ יצורי הפרא" מתחבאות מפלצות אחרות – אמיתיות, שרדפו את מוריס סנדק הילד. הסופר והמאייר הצליח להפוך טראומות ילדות קטנות לספר שאהוב על מיליוני ילדים וילדות ברחבי העולם.
ב"ארץ יצורי הפרא" מקס פוגש בחדרו יצורים מעוררי אימה בעלי שיניים וקרניים מחודדות. גם בספרים אחרים שלו כמעט וקורים דברים מבעיתים, אבל סנדק הצליח להפוך את המבעית למשעשע, ולשנות את יחסי הכוחות בין המאיים והמאויים, וכך לספק קתרזיס לילדים ולילדות שמאזינים לסיפוריו. קתרזיס שלא ניתן לו עצמו כשהיה ילד והתמודד עם פחדיו.
סנדק, שהיום נציין 12 שנים לפטירתו, נולד ב-1928 בברוקלין, כבן זקונים להורים מהגרים, יהודים-פולנים. האוירה הקודרת והמלנכולית בבית הוריו השפיעה עליו ועל יצירתו עד מאוד.
סנדק סיפר כי לא גדל בבית שמח. כל אחד מהוריו עזב את משפחתו מתוך עימות קשה, בצילה של הקטסטרופה הכללית של העם היהודי באותן שנים. כשהוא מתאר את לילדותו ואת הבית בו גדל, תיאוריו מאפיינים סיפורים של בני דור שני לניצולי שואה המוכרים לנו כאן בישראל. הוריו לא חוו את אימי השואה בעצמם, אבל היא נכחה שם כל הזמן, בברוקלין היהודית-יידישאית, עוטפת את המרחב הקהילתי והמשפחתי שלו.
גם בגלל ילדותו, סנדק לא נרתע מלהתייחס בספריו לחלקים הפחות נעימים של הילדות, לאכזריות ולבדידות שיכולות ללוות אותה. "אני מסרב לשקר לילדים" הוא אומר. יש לפחות אירוע דרמטי אחר בחייו כנער שיכול להסביר את היכולת של סנדק להתמודד בספריו עם החלקים האלו, אבל ההשראה ל"ארץ יצורי הפרא" הגיעה דווקא מחוויה שנחשבת "פחות" טראומטית, שרבים מאיתנו יכולים ויכולות להזדהות איתה.
בקישור שבתגובה תוכלו לגלות מיהם באמת "יצורי הפרא" שסנדק חלם להכריע ולקרוא על השברים שעיצבו את ילדותו של סופר הילדים הנפלא הזה, וייתכן שגם גרמו לו לא להביא לעולם ילדים משלו.
***
בתמונה: הסופר והמאייר מוריס סנדק על רקע דמויות מספרו "ארץ יצורי הפרא". צילום: Clarence Patch
ב"ארץ יצורי הפרא" מקס פוגש בחדרו יצורים מעוררי אימה בעלי שיניים וקרניים מחודדות. גם בספרים אחרים שלו כמעט וקורים דברים מבעיתים, אבל סנדק הצליח להפוך את המבעית למשעשע, ולשנות את יחסי הכוחות בין המאיים והמאויים, וכך לספק קתרזיס לילדים ולילדות שמאזינים לסיפוריו. קתרזיס שלא ניתן לו עצמו כשהיה ילד והתמודד עם פחדיו.
סנדק, שהיום נציין 12 שנים לפטירתו, נולד ב-1928 בברוקלין, כבן זקונים להורים מהגרים, יהודים-פולנים. האוירה הקודרת והמלנכולית בבית הוריו השפיעה עליו ועל יצירתו עד מאוד.
סנדק סיפר כי לא גדל בבית שמח. כל אחד מהוריו עזב את משפחתו מתוך עימות קשה, בצילה של הקטסטרופה הכללית של העם היהודי באותן שנים. כשהוא מתאר את לילדותו ואת הבית בו גדל, תיאוריו מאפיינים סיפורים של בני דור שני לניצולי שואה המוכרים לנו כאן בישראל. הוריו לא חוו את אימי השואה בעצמם, אבל היא נכחה שם כל הזמן, בברוקלין היהודית-יידישאית, עוטפת את המרחב הקהילתי והמשפחתי שלו.
גם בגלל ילדותו, סנדק לא נרתע מלהתייחס בספריו לחלקים הפחות נעימים של הילדות, לאכזריות ולבדידות שיכולות ללוות אותה. "אני מסרב לשקר לילדים" הוא אומר. יש לפחות אירוע דרמטי אחר בחייו כנער שיכול להסביר את היכולת של סנדק להתמודד בספריו עם החלקים האלו, אבל ההשראה ל"ארץ יצורי הפרא" הגיעה דווקא מחוויה שנחשבת "פחות" טראומטית, שרבים מאיתנו יכולים ויכולות להזדהות איתה.
בקישור שבתגובה תוכלו לגלות מיהם באמת "יצורי הפרא" שסנדק חלם להכריע ולקרוא על השברים שעיצבו את ילדותו של סופר הילדים הנפלא הזה, וייתכן שגם גרמו לו לא להביא לעולם ילדים משלו.
***
בתמונה: הסופר והמאייר מוריס סנדק על רקע דמויות מספרו "ארץ יצורי הפרא". צילום: Clarence Patch