מאד לחוצה

[מריוס זכריה]

תשובה

לא. האישה היא הכד, והגבר הוא הכף מעץ. אבל ברצינות: למה גבר צריך להכיל את מצבי הרוח שלה? הוא לא צריך. הוא יכול לקום וללכת - וזה מה שהוא עושה, במקרה הזה. אבל לקשר מוצלח - כן צריכים שני הצדדים להכיל זה את זו, לפחות במידה מסוימת. כמובן שגם להכלה יש גבולות, וצריך לדעת לומר "עד כאן". אבל בוודאי שאי אפשר שצד אחד יסתכל על השני בהתנשאות ויגיד לו "תתבגר כבר". זה לא עובד [חוץ מאשר בנישואין

]. ולכן, בחורה אדישה צריכה גבר שטוב לו להיות עם מישהי אדישה, ובחורה סוערת ועם מצבי רוח צריכה אחד שעד גבול מסוים אוהב את זה. אם שני הזוגות הללו בטעות יתחלפו, יהיה רע לשניהם וזה לא יחזיק.

 

[אייבורי]

../images/Emo13.gif

אני מסכים איתך שהתאמה בצרכים זהו מתכון טוב ליחסים טובים. אני חושב שכאשר צעירה אומרת בריש גלי שהיאנוטה למצבי רוח אזי כל מערכת יחסים בעתיד תגמר בבכי. היא צריכה ללמוד לשלוט במצבי הרוח ולא לצפות שיגיע האביר "שיכיל" את מצבי הרוח שלה.

 

[מריוס זכריה]

ואם ללמוד יקח לה חיים שלמים?

אז מה בינתיים? שתישאר בתולה? באמת, אנשים עובדים חיים שלמים לשנות [או יותר נכון, למתן] דברים כאלה. זה לא בצחוק. אבל ברור שאני מסכים ען העיקרון שהיא צריכה לקחת אחריות על חלקה ולהשתדל. התרשמתי שהשואלת דווקא מנסה. אבל כמו שאתה אומר, אם אין התאמה בסיסית, זה רק יעזור קצת בשוליים. וזאת הרי כל הפואנטה של בחירת בן זוג!

 

[yellow feather]

מריוס צודק.

כנראה שהקשר מיצה את עצמו. בגילך ובהנחה שהחבר שלך בגיל דומה, 5 חודשים זה די הרבה זמן, גם מצבי רוח זה משהו נורמלי למדי (הם צפויים להתמתן אחרי גיל 20). בכל מקרה, מניסיון מר, אני יכולה להעיד שאכן, כדאי לחלוק מצבי רוח עם הסובבים אותנו, אחרת הם יטעו ויחשבו שכאב הגב האיום שאת לוקה בו הוא בעצם החמצת פנים אליהם

.

 

[seeyou]

"אני מאוד לא יציבה מבחינת מצבי רוח."../images/Emo12.gif?

אם את יפה מאוד בת למשפחה עשירה או בעצמך מפורסמת את יכולה להמשיך להתנהג ככה וכולם ימשיכו לאהוב אותך אם לא

אז תביני שכולם יתרחקו ממך עם הזמן. החבר העדיף ללכת לישון לבד מאשר לבלות לילה איתך זה אומר דרשני יוסי

 

[notgoinganywhere1]

תודה רבה לכולכם אל תשומת הלב.

הייתי מעדיפה ליישב את המחלוקת כאן בין כמה אנשים או לפחות לומר מה אני חושבת. אני מאמינה שבוודאי שחייב להיות הסכמה מבחינת מצבי רוח של בני זוג וצריך להיות אחד בשביל השני אבל אכן אם יש איזשהי הפרעה אישיותית אין כל סיבה שהוא ישאר באזור. לא מגיע לאף אחד לסבול את מה שהוא סבל ממני אלא אם הוא בנאדם ממש רע ! אכן הוא נפרד ממני ויוסי האמת היא שאני חושבת שאתה מעט רדוד אם בגלל שהוא לא ישן איתי את הלילה אז זאת הסיבה שלי לדאגה אתה יודע יש דברים עמוקים מזה וזה שהוא לא יכל לראות את הפנים שלי אחרי שהרעפתי עליו תסכולים ישנים וחבויים ... שוב תודה לכולכם זה ממש ריגש אותי וכמו שמישהי הציעה אני כבר הייתי בטיפול פסיכולוגי ואני חוזרת אליו ואיפשהו זה גם היה הקלף שלי שיחזור אליי הוא אמר שהוא רוצה אותי אחרי שינוי שיש לו את השגעון שלו ואין לו כוחות מבינה. רק הלוואי שהיה בוגר יותר שוב תודה

 

[chenby]

יקירתי

השינוי האמיתי - זה בשבילךל ולא בשבילו. האם את מחפשת להשתנות כי הוא אמר שהוא רוצה אותך אחרי שינוי? ואם השינוי לא יתאים לו? תשתני שוב? ואם השינוי שהוא יאהב, את לא תאהבי? תסבלי בשקט? הסיבה היחידה לשינוי - הוא מתי שאת מחליטה שהגיע הזמן לשינוי. יותר מזה, רוב הזמן שינויים קורים בלי שאנחנו שמים לב אליהם. תשתני בשביל עצמך. ושינוי אמיתי ואפקטיבי יוכל לקרות כשתתחילי להשתנות בשביל להתגבר עליו - בשביל להפנים שזה נגמר. לא בשביל להחזיק בו ולקוות שהוא יחזור. מה תעשי אם את תעברי שינוי כמו שהוא ביקש ופתאום תגלי שהוא התחיל לצאת עם מישהי? ככל שתפנימי שכרגע הקשר הזה נגמר , זהו, אתם לא ביחד. אתם לא זוג. יהיה לך קל יותר לבכות על זה, ולהתגבר על זה. ובינתיים הייתי ממליצה לך לשמור על נתק ממנו. למחוק את הפרופיל שלו בפייסבוק ושל חברים קרובים שלו (לא שלך) שלא תצטרכי לראות פתאום סטטוסים שלו או בכלל לדעת מה איתו. תשני את הצלצול שלו ותוציאי אותו מהחיוג המהיר שלך או המועדפים.. תמחקי מסנג'ר סקייפ איסיקיו ותתחילי להרגיל את עצמך לשגרה חדשה. בלעדיו. תתרגלי לא לראות אותו. או-אז גם הגעגוע יפחת ותדעי שעברת את השלב הקשה. ובינתיים, תתמקדי בעצמך. ובמה את יכולה לעשות לעצמך טוב. ואם טיפול יעזור בעיקר בשביל ליצור לעצמך שינוי (בסופו של דבר כולנו רוצים להרגיש מסופקים שלווים בטוחים.. וזה בא רק מבפנים לא מבחוץ) אז מה טוב. בקיצור, מהרגע שאתם לא יחד, הוא לא רלוונטית. ההתקדמות שלך כן.