"מאבק חינוכי"
שלום לכל חברי הפורום.לפני שאפתח בדבריי, עליי לציין כי הנני משתמשת לצורך העניין בשם משתמש אחר.וכעת לגופו של עניין:הנני תושבת לוד, סטודנטית בת 21,הלומדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כפי הידוע לרובינו, ולאור ניסיונינו המר עם פתרונן של סוגיות הנוגעות לכלל הציבור בלוד-שלא באות על סיפוקן, לא על ידי הגורמים הפוליטיים בעיר, וכן לא על ידי גורמים וגופים המתיימרים לפעול למען האינטרס של הציבור הלודאי,מנצלת אני במה זו כדי לפנות אל הסטודנטים שביניכם, הורי הסטודנטים, כן אל כל אותם ההורים בכלל שביניכם,שאף ילדיכם ימנו בעתיד עם ציבור הסטודנטים,ולאחרונים שבדבר- לכל תושב לודאי שיש בו מןהאמפאתיה ומן ההזדהות עם אחינו הלודאים.לפני שאדון בבעיה אציג לפניכם נתונים סטאטיסטיים המהווים מדגם בלבד,ואילו הם:בלוד ישנם כ-20000 בתי אב, כשאחד מתוך ארבעים משפחות הוא בבחינת סטודנט.לאחר שנכפיל זאת ב-20000 נגיע ל-5000 סטודנטים!!!!!!.נתון מאלף זה איננו מאפשר התעלמות מציבור הסטודנטים בלוד כלל וכלל, אלא נהפוך הוא: נתון זה מאלץ אותנו,תושבי לוד והאיכפתיים שבינינו, להתייחס ברצינות רבה לחייהם של הסטודנטים בלוד והבעיות המלוות אותם,שאיתם נאלצים הם להתמודד יום ביומו.לסטודנטים יש צרכים משלהם:מימון הוצאות שכר לימוד, הוצאות כלכליות שוטפות, צרכים אישיים, והעיקרי שבדבר- הוצאות תחבורה ונסיעה גבוהות ביותר!!! הרלוונטי לעניינינו הוא: הוצאות הנסיעה ברכבת ישראל! מגמת העלייה שחלה בשימוש באמצעי התחבורה של הרכבת בשנים האחרונות נמצאת עדיין בעיצומה, ובעיקר מורגשת היא בלוד עירנו.אין ספק שדבר זה נובע מעצם העובדה כי הנסיעה ברכבת היא ,לדעת רבים,הכי נוחה ,וכי אמצעי תחבורה זה הינו זמין, יעיל ונגיש יותר, יחסית ליתר אמצעי התחבורה. מגמת העלייה שאותה הזכרנו מורגשת אף בקרב הסטודנטים בלוד.מספרם של אלה, הנוסעים ברכבת, איננו מבוטל ואף רב ביותר!לצורך העניין אתמקד בהערותיי לציר לוד-תל אביב : ישנם מי מבינינו שנוסעים בקו זה לפחות 3-4 פעמים בשבוע. עלות מחיר רכבת לסטודנט הנוסע בציר זה הינה זהה לכל נוסע אחר: 20 ש"ח הלוך- חזור.20 ש"ח ביום, לכשעצמם, אינם הוצאה גדולה, אולם, הבעיה מתחילה כשלהוצאות נסיעה אלה נילוות הוצאות אחרות, יומיומיות שוטפות- דבר היכול להסתכם בכ-50 ש"ח ביום. לאחר שנכפיל סכום זה במספר ימי הלימוד החודשיים נקבל סכום ,כמעט בלתי ייאומן, של כ-800 ש"ח, וזה חוץ מהוצאות חיוניות אחרות. נוצר מצב שהוא כמעט בבחינת בלתי אפשרי ואבסורדי עבור הסטודנטים. בערים אחרות ,שבהן יש תחנות רכבת,ניתן פיתרון לענין- אומנם חלקי-אך מהווה הקלה די מספקת עבור בעיותיהם הכלכליות של הסטודנטים: "חופשי-חודשי-רכבת".כל זה טוב ויפה הוא למקומות אחרים, אלא שבלוד,עירנו היקרה, לא עומדת לסטודנטים אפשרות שכזו.ואם תשאלו למה, יפנו אתכם למשרד התחבורה..- וזאת מנסיון אישי!!! וכעת, שואלת אני אתכם: האם אין זה מעניינה של עיריית לוד לתת מענה לבעיה קריטית זו? לדעתי לא רק שבעיה זו בתחום ענינה, אלא שמחובתה המוחלטת לדאוג לנו, הסטודנטים בלוד ועימם משפחותיהם,ולהעניק לנו פיתרון מידי ומעשי לבעיה זו, שהיא בעוכריהם של הסטודנטים. אומרים, דגש על חינוך, אומרים, קידום החינוך, אומרים, עידוד לחינוך- כל אלה אין בהם ולא כלום! המצב שהסטודנטים מצויים בו משיג את ההיפך הגמור:הייאוש שעימו נאלצים הסטוד' להתמודד עימו כתוצאה מהבעיות הכלכליות, לא מקדם ולא מעודד, ומי שאחראי לכך, לדעתי,הוא עירית לוד: את רוצה לעודד תבואי לקראתינו, את רוצה שימשיכו לצאת מקרב העיר מלומדים ומשכילים, תקלי עלינו. המעט והעיקר שהינך יכולה לעשות הוא להגיע להסדר שיפחית את ההוצאות המצטברות, לפחות בתחום הנסיעה ברכבת.מעבירה אני בזאת את סמכות הטיפול והאחריות לבעיה לידיה הבלעדיות של עירית לוד. ובאשר לכם, אלו המזדהים עימי ועם שאר חבריי הסטודנטים, תנו יד למאבק, כי רק כך יוכלו בעיות בעירנו להגיע לפתרונן! כולי תקווה כי דבריי ימצאו פה ואוזן: סטודנטית שאיכפת לה,ומצפה שיהיה איכפת לעיר ממנה.
שלום לכל חברי הפורום.לפני שאפתח בדבריי, עליי לציין כי הנני משתמשת לצורך העניין בשם משתמש אחר.וכעת לגופו של עניין:הנני תושבת לוד, סטודנטית בת 21,הלומדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כפי הידוע לרובינו, ולאור ניסיונינו המר עם פתרונן של סוגיות הנוגעות לכלל הציבור בלוד-שלא באות על סיפוקן, לא על ידי הגורמים הפוליטיים בעיר, וכן לא על ידי גורמים וגופים המתיימרים לפעול למען האינטרס של הציבור הלודאי,מנצלת אני במה זו כדי לפנות אל הסטודנטים שביניכם, הורי הסטודנטים, כן אל כל אותם ההורים בכלל שביניכם,שאף ילדיכם ימנו בעתיד עם ציבור הסטודנטים,ולאחרונים שבדבר- לכל תושב לודאי שיש בו מןהאמפאתיה ומן ההזדהות עם אחינו הלודאים.לפני שאדון בבעיה אציג לפניכם נתונים סטאטיסטיים המהווים מדגם בלבד,ואילו הם:בלוד ישנם כ-20000 בתי אב, כשאחד מתוך ארבעים משפחות הוא בבחינת סטודנט.לאחר שנכפיל זאת ב-20000 נגיע ל-5000 סטודנטים!!!!!!.נתון מאלף זה איננו מאפשר התעלמות מציבור הסטודנטים בלוד כלל וכלל, אלא נהפוך הוא: נתון זה מאלץ אותנו,תושבי לוד והאיכפתיים שבינינו, להתייחס ברצינות רבה לחייהם של הסטודנטים בלוד והבעיות המלוות אותם,שאיתם נאלצים הם להתמודד יום ביומו.לסטודנטים יש צרכים משלהם:מימון הוצאות שכר לימוד, הוצאות כלכליות שוטפות, צרכים אישיים, והעיקרי שבדבר- הוצאות תחבורה ונסיעה גבוהות ביותר!!! הרלוונטי לעניינינו הוא: הוצאות הנסיעה ברכבת ישראל! מגמת העלייה שחלה בשימוש באמצעי התחבורה של הרכבת בשנים האחרונות נמצאת עדיין בעיצומה, ובעיקר מורגשת היא בלוד עירנו.אין ספק שדבר זה נובע מעצם העובדה כי הנסיעה ברכבת היא ,לדעת רבים,הכי נוחה ,וכי אמצעי תחבורה זה הינו זמין, יעיל ונגיש יותר, יחסית ליתר אמצעי התחבורה. מגמת העלייה שאותה הזכרנו מורגשת אף בקרב הסטודנטים בלוד.מספרם של אלה, הנוסעים ברכבת, איננו מבוטל ואף רב ביותר!לצורך העניין אתמקד בהערותיי לציר לוד-תל אביב : ישנם מי מבינינו שנוסעים בקו זה לפחות 3-4 פעמים בשבוע. עלות מחיר רכבת לסטודנט הנוסע בציר זה הינה זהה לכל נוסע אחר: 20 ש"ח הלוך- חזור.20 ש"ח ביום, לכשעצמם, אינם הוצאה גדולה, אולם, הבעיה מתחילה כשלהוצאות נסיעה אלה נילוות הוצאות אחרות, יומיומיות שוטפות- דבר היכול להסתכם בכ-50 ש"ח ביום. לאחר שנכפיל סכום זה במספר ימי הלימוד החודשיים נקבל סכום ,כמעט בלתי ייאומן, של כ-800 ש"ח, וזה חוץ מהוצאות חיוניות אחרות. נוצר מצב שהוא כמעט בבחינת בלתי אפשרי ואבסורדי עבור הסטודנטים. בערים אחרות ,שבהן יש תחנות רכבת,ניתן פיתרון לענין- אומנם חלקי-אך מהווה הקלה די מספקת עבור בעיותיהם הכלכליות של הסטודנטים: "חופשי-חודשי-רכבת".כל זה טוב ויפה הוא למקומות אחרים, אלא שבלוד,עירנו היקרה, לא עומדת לסטודנטים אפשרות שכזו.ואם תשאלו למה, יפנו אתכם למשרד התחבורה..- וזאת מנסיון אישי!!! וכעת, שואלת אני אתכם: האם אין זה מעניינה של עיריית לוד לתת מענה לבעיה קריטית זו? לדעתי לא רק שבעיה זו בתחום ענינה, אלא שמחובתה המוחלטת לדאוג לנו, הסטודנטים בלוד ועימם משפחותיהם,ולהעניק לנו פיתרון מידי ומעשי לבעיה זו, שהיא בעוכריהם של הסטודנטים. אומרים, דגש על חינוך, אומרים, קידום החינוך, אומרים, עידוד לחינוך- כל אלה אין בהם ולא כלום! המצב שהסטודנטים מצויים בו משיג את ההיפך הגמור:הייאוש שעימו נאלצים הסטוד' להתמודד עימו כתוצאה מהבעיות הכלכליות, לא מקדם ולא מעודד, ומי שאחראי לכך, לדעתי,הוא עירית לוד: את רוצה לעודד תבואי לקראתינו, את רוצה שימשיכו לצאת מקרב העיר מלומדים ומשכילים, תקלי עלינו. המעט והעיקר שהינך יכולה לעשות הוא להגיע להסדר שיפחית את ההוצאות המצטברות, לפחות בתחום הנסיעה ברכבת.מעבירה אני בזאת את סמכות הטיפול והאחריות לבעיה לידיה הבלעדיות של עירית לוד. ובאשר לכם, אלו המזדהים עימי ועם שאר חבריי הסטודנטים, תנו יד למאבק, כי רק כך יוכלו בעיות בעירנו להגיע לפתרונן! כולי תקווה כי דבריי ימצאו פה ואוזן: סטודנטית שאיכפת לה,ומצפה שיהיה איכפת לעיר ממנה.