מִלִּים אֲדֻמּוֹת

[שמים1]

מִלִּים אֲדֻמּוֹת

רוֹצָה לִפְגֹּשׁ בְּזֶרֶם מִלִּים אֲדֻמּוֹת
קוֹלְחוֹת בַּמִּקְוָאוֹת שֶׁל תְּהִיָּה,
לַחְשֹׁב עַל כָּל מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר
וְעַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וְלֹא הָיָה צָרִיךְ.

כָּעֵת מְאֻחָר,
תַּפּוּחַ שֶׁבְּגַן כְּבָר נֶאֱכַל
גֹּרַשְׁנוּ מֵעֵדֶן
גֹּרַשְׁנוּ בִּכְלָל
בַּפֶּה נוֹתַר בִּיס מַר .

רוֹצָה מִלִּים אֲדֻמּוֹת
כְּמוֹ תַּפּוּחַ
מִבְּלִי לָדַעַת
מַה יִּהְיֶה מָחָר .

 

[חליל של ערגה]

חֶסְרוֹנֵךְ

חֶסְרוֹנֵךְ מַכֶּה בִּי אֵינְסְפוֹר גַּרְגִּירִים
רוֹאֶה אוֹתָךְ מְלַקֶּטֶת עִצְּבוֹנֵךְ כִּצְדָפִים .
רָצִיתִי לְהַרְגִּיעַ צַלֶּקֶת בְּאָפְקֵךְ הַשּׁוֹקֵעַ לְעִתִּים
לְנַעֵר מִפְּתִילֵי הַתְּכֵלֶת
גַּלַּיִךְ הַסּוֹעֲרִים.

 

[יערית 1]

חסרונך (דואט)

זכר עיניך הבורקות,
המביטות בי ברוך.
מתק שפתיך בשפתיי,
נוסכים כמיהתי אליך.

מגע ידיך המלטפות,
חום גופך הנצמד לגופי,
הולם לבך הפועם בלבי,
מלבים ערגתי בשצף.

זו לא התשוקה בי מכה
גם לא אש התאווה,
זה חסרונך המכה בי בעוז
שוזר געגועיי בעצב.



דואט שנשזר עם Mr. Lonely

 

[einatt8]

מבלי לדעת מה יהיה מחר

אהבתי מאוד משום שהוא מזכיר לי מ עט מהנעורים
כי בנעורים שלנו ואפילו בתקופה עוד יותר רחוקה הילדות
אין לנו את הדאגה הזו למחר וכאן באה הנקודה של האישה
שכבר מתחילה לדאוג למחר כתיבה יפה אהבתי .