מִדְבַּר - הַיָּם

[yairgolian]

מִדְבַּר - הַיָּם

מִדְבַּר - הַיָּם


נִיעְנֶעַ הָרוּחַ אֶת עֲרִיסַת הַיָּם
לָחֲשָׁה שִׁיר עֶרֵס מָלוּחַ
לְשוֹכְנֵי הָעֲמָקִים
נַחְשוֹלִים פְּעוּרֶי לוֹעַ
הִטְרִיפוּ אוֹנִיוֹת
סָחֲפוּ סִירוֹת דַיִיג
אֶל הַיָּם הַסוֹעֶר - הַמְשַׁכֵּר


גַּל צְמֵא חוֹף
מָחַה פְּסִיעוֹת בַּחוֹל הַלָּח
טָמַן צְדָפוֹת בִּמְרוּצַתוֹ
לִיחֶךְ בִּתְאַבוֹנוֹ בִּקְתוֹת דָיַיגִים
וּכְשֶהֵשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנוֹ
נִיחַם עַל מַעֲשָׂיו
נִימְלַט בִּפְרַאוּת אֶל לֵב - יָם
הוֹתִיר רִישוּמוֹ בַּחוֹל הַתוֹסֶס


יאיר
31/12/2015

 

[aiziq]

יאיר

התאורים יפים מאד כשלעצמם, עשירים , עושים שימוש יפה בהאנשה - אבל
אתה לא רותם את זה (כך נראה לי) למשהו מעבר. אתה משתמש במלים כדי לתאר את מה שאתה רואה כאילו זו כתבה בעיתון, שירה היא מעבר להעברת אינפורמציה.
מה ראית בים שגרם לך לתאר אותו באופן הזה? איזה רושם או איזו תבונה עלתה בך למראות האלו?
&nbsp
קח לדוגמא את שירו המוכר של טשרניחובסקי " לא רגעי שנת טבע" - שים לב כיצד תאורי הטבע ( בעיקר בחלק השני של הסונט) משרתים אמירה ( וואחד אמירה!).
&nbsp
לֹא רִגְעֵי שְׁנָת וְטֶבַע / שאול טשרניחובסקי
לֹא רִגְעֵי שְׁנָת, ְטֶבַע, וַחֲלוֹמוֹת יִמְתָּקוּ,
רַק רֶגֶשׁ בְךָ אֶרְאֶה וְסַעֲרוֹת הַקְּרָב:
עַל מְרוֹם שִׂיא הָרֶיךָ וּבְמִכְרוֹת עָמָקוּ,
בִּתְהוֹמוֹת הַיְשִׁימוֹן וּבְצֵל חֶבְיוֹן עָב.
כִּי תֶּאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ,
תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כַּשּׁוֹשָׁן בַּסְּתָו,
אָנוּדָה לִמְקוֹם שָׁם מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ
לִמְקוֹם צוּקָיו יָרִים צוּר אַדִּיר וָשָׁב.
אָז בֹּשְׁתִּי מִגַּלִּים הָרָבִים בַּסְּלָעִים,
שֶׁהֵמָּה, בְּהִתְמוֹלְלָם, שָׁבִים לִרְגָעִים,
וְטוּר מִטּוּר יָרוּם, גָל יִגְבַּר מִגָּל;
מִצּוּרִים נִכְלַמְתִּי, שֶׁהֵמָּה בִגְאוֹנָם
אֶל מַחַץ מִשְׁבָּרִים, אֶל נַהֲמָם וַהֲמוֹנָם
יַסְגִּירוּ אֶת לִבָּם וְרָאשֵׁיהֶם אֶל עָל...
אודיסה 1896

 

[yairgolian]

יש גם שירים שמתארים טבע בלבד בלי אמירה דוגמא

לשירה של נעמי שמר שחוץ מתיאור תמונה יפיפייה נוסתלגית לא רואה פה אמירה

כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.

בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.

אבל על חוף ירדן...

מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית

אבל על חוף ירדן...

 

[aiziq]

אין גם תיאורים יוצאי דופן של הטבע

אבל יש אמירה:
יש דברים שמשתנים ומתחלפים, ויש דברים שנשארים כמו שהם למרות שסביבם הכל נע ומתחלף. כאן זה מומשל לתפאורה קבועה כמו על במה, כשעל הבמה מתחלפים השחקנים.
&nbsp
או כמו שאמר קהלת אין חדש תחת השמש, יש או דברים שחוזרים על עצמם או דברים שמעולם ועד עולם הנם כפי שהם.
&nbsp
בחרת דוגמא לא טובה

 

[נתנאל 123691]

אני חושב שיש סגנון שירה שיאיר כותב בו.

לא שיאיר המציא שום שום דבר אבל אני קראתי שהיו משוררים שמה שיאיר עושה הם בדיוק עשו, מעתיקים את הרגע את הציור ומעברים לדף בצורה כמה שיותר יפה, שכחתי איך קוראים לזרם הזה. אבל בהחלט היו משוררים טבע שכאלו. אמנם אני גם חושב שאיפ פה אמירה אבל מבחינה תאורית,אסטטיקה, השיר ברמה טובה, ויש לו ערך מבחינה זו.

 

[נתנאל 123691]

דוגמה לבלדה שלו " בת הרב ואמה"

בַּת הָרַב וְאִמָּהּ
אִמִּי, אִמִּי! הִנֵּהוּ שׁוּב, הִנֵּהוּ הָאַבִּיר!
הוּא פֹּה בַּיּוֹם, הוּא פֹּה בַּלֵּיל, נֶחְבָּא בְּצֵל הַקִּיר.
בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי! אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
יוּאַר הַיּוֹם רָאָה אוֹתָךְ אוֹתוֹ אַבִּיר, הַגּוֹי.
אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: אָרוּר עַמִּי מֵאֵל,
בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא, חֶלְאַת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל.
בִּתִּי, בִּתִּי! אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִקְּבֶנּוּ אֵל.
בַּת רַבָּנִים – עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת – אַתְּ בַּת-רַב בְּיִשְׂרָאֵל.
אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: קָסֹם קָסַמְתִּי לוֹ,
אֵינוֹ אוֹכֵל, אֵינוֹ יָשֵׁן – אָבַד יוֹמוֹ, לֵילוֹ.
בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי! אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!
סָגַר עָלֵינוּ הַמָּצוֹר, סָגַר מִצֵּאת, מִבֹּא.
אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: יַרְבֶּה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,
יִתְלֶה עָלַי רְבִיד זָהָב, – תֹּאכְלֵן קִנְאָה כָּאֵשׁ.
בִּתִּי, בִּתִּי! בִּרְבִיד זָהָב, עוֹטֶה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,
בָּךְ יִסְתַכֵּל מִן הַגְּזֹזְטְרָה, כִּי יִזְרְקוּךְ בָּאֵשׁ.
תראה איזה יופי ,זה שיר יש פה אמירה, אני מאוד אוהב בלדות, מציע לקנות את ספר הבלדות שלו. חוויה לא מעולם הזה, או לקורא מה שנמצא " בפריוקט אבן יהודה" מבטיח לכם חוויה נעימה מאוד.

 

[moonlihgt]

נתי אהבתי את השיר שהבאת

מתוך איזה ספר זה?

 

[נתנאל 123691]

לפי ידעתי זה מצוי "בלדות" של שואל טנשחרובסקי.

אני לא מוצא את הספר ולא יכול לתת לך קישור תחפשי את הספר בגלריה לספרות, תכתבי גלריה לספרות, תכתבי שאול טנשחרובסקי ויכול להיות שתמצאי, אם אני אמצא אני ישלח לך את הלניק.

 

[נתנאל 123691]

הנה זה מה שמצאתי.

http://www.bookgallery.co.il/content/hebrew/bookPageSchema.asp?BookPageID=123119

 

[aiziq]

סחתיין על האקטואליה

בדיוק היום פורסם שרומן שעוסק ברומן בין יהודיה לגוי ( או ההיפך) נפסל ללימוד בבתי ספר בישראל.

 

[נתנאל 123691]

כן שמעתי.

אני אעלה עוד מעת שיר של משורר שאני אוהב אולי של בלייק, ותביעו את דעתכם, אני אעלה מהיצירה אוהבה עלי " נשואי השואל" מאוד כדי לקורא יצירה מיסטית/דתית יוצאת דופן. אני אעלה עכשיו.

 

[נתנאל 123691]

שיר יפיפה עשיר מאוד.

אני באופן אישי אוהב את הבלדות שלו ( הם מדהימות חובה לקורא) חוץ מזה הוא מתרגם בחסד " אודיאסה " ספר אוהב עלי, הוא בהחלט ידע לכתוב ולתרגם אבל אני שומר אמונים לביאליק שלטעמי הוא גדול המשוררים העבריים אחרי שלמה אבן גבראול ויהודה הלוי, אי אפשר להשוות שום שירה עברית לשלו, הוא תענוג.

 

[renana ron]

יאיר

יאיר יקר,
קראתי את שורותיך וגם את דבריו של איציק.
בד''כ אינני "מנתחת" יצירות של אחרים, אולי כי, לפני הכל, אינני איש מקצוע ושנית, נראה לי כי, מי מפרסם יצירותיו בפורומים כאלה או אחרים מבקש לקבל משוב, אך בעיקר, לקבל השראה ו/או הפרייה.
לעניין שורותיך, אני דווקא רואה אמירה שלך בנוגע למלחמתו של האדם
עם איתני הטבע ובמקרה זה - הים ואלה מתוארים יפה מאד.
כמו כן, רציתי לשאול כיוון שלא הבנתי דבר או שניים:

מִדְבַּר - הַיָּם --> הכותר אינו מובן לי. הים, כן. המדבר, לא.

נִיעְנֶעַ הָרוּחַ אֶת עֲרִיסַת הַיָּם
לָחֲשָׁה שִׁיר עֶרֵס מָלוּחַ --> מי לחשה שיר ערס... ?
לְשוֹכְנֵי הָעֲמָקִים
נַחְשוֹלִים פְּעוּרֶי לוֹעַ
הִטְרִיפוּ אוֹנִיוֹת
סָחֲפוּ סִירוֹת דַיִיג
אֶל הַיָּם הַסוֹעֶר - הַמְשַׁכֵּר

גַּל צְמֵא חוֹף
מָחַה פְּסִיעוֹת בַּחוֹל הַלָּח
טָמַן צְדָפוֹת בִּמְרוּצַתוֹ
לִיחֶךְ בִּתְאַבוֹנוֹ בִּקְתוֹת דָיַיגִים
וּכְשֶהֵשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנוֹ
נִיחַם עַל מַעֲשָׂיו
נִימְלַט בִּפְרַאוּת אֶל לֵב - יָם
הוֹתִיר רִישוּמוֹ בַּחוֹל הַתוֹסֶס --> הבית השני יפה מאד ואף יכול לעמוד כיצירה
בפני עצמה.

נהניתי לקרוא
ערב טוב
רננה.

 

[yairgolian]

דוקא יש בשיר אמירה

שלא כדאי להיות תאותן כי גם אם הוא ירוץ וירוץ בסוף הוא יגיע לאותה נקודה
ולגבי רננה תודה על הניתוח הנחמד אני ינסה להסביר
הכותרת "מדבר הים" זה להמחיש את האין סופיות בשניהם למרות שאין בניהם קשר
ולגבי ה"לחשה" זה חוזר על הרוח המשך משורה קודמת
וזה היופי בשיר שהוא לא מובן לגמרי ונותן לכל אחד לקחת כיוון ולהיסחף
מקווה שהשיר גרם לאנשים להכנס לתמונה ולהיות שם ולו לרגע כמו שצייר מצייר