ל-Tal53
רציתי לתקן כמה אי-דיוקים מהשרשור הארוך שהיה מקדם
לרוסיה היה הרבה יותר מ-2 זירות (מזרח-מערב). גם ה"מערב" התלק לחזית מול שוודיה, פרוסיה, והים השחור, וכל תת-חזית היה סיפור משלה. בנוסף למערב הייתה חזית הדרומית והתת-חזיתות - הקווקז והאסיה התיכונית. וכמובן המזרח הרחוק. וזה לאו התנהל לפי כלים שלובים (הוכו במקום אחד צצו במקום אחר). כך לשמל אין כל קשר לתבוסה במלחמת קרים ב-1855 והתפשטות במזרח הרחוק ב-1860. פשוט הגיעה שעת כושר לעשות כן (מרד הבוקסרים בסין). כמובן שלא הייתה כל התערערות ב"חזית" המערבית לאחר תבוסה במלחמה עם יפן. להפך - הייתה פאסיביות במלחמות הבלקן. והכניסה למלחמה ב-1914 רק כאשר נהיה ברור שאין ברירה, ממש לא מרצון.
ואם כבר הזכרתה את ה"שקט בחזית המערבית" לפני נפולאון - דווקא ב-20-30 שנים לפניו היה אי-שקט הגדול והכיבוש המופלג של החלק הערי של פולין, ומרד קוסטושקו.
בחלק מהחזיתות רוסיה התפשטה מפני שהיו לה אינטרסים כלכליים, רצון לפמפם אוכלוסייה החוצה (האימפריה סבלה מעודף כוח אדם) - וזה כמובן מזרח הרחוק. והיו החזיתות בהן רוסיה רצתה למנוע השפעות של המתחרים - וזה כמובן קווקז ואסיה תיכונית. אחרת במקום פרס ואפגניסטאן בגבולות האלה היו יושבים הבריטים.
וקשה כמובן לעקוב אחרי המשחק השחמט המורכב, ואם הדברים בכלל נעשים במודע, אבל המערב במו ידיו מקים את האיפריאליזם הרוסי לתחייה כאשר הוא חוזר ונדחף לאותם האזורים - קווקז ואסיה תיכנית. אם נזכר התקררות החלה לאחר 11.9 כאשר פתאום ארה"ב הקימה בסיסים צבאיים באוזבקיסטאן וקירגיזסטאן. זה פתאום עורער קומפלקסים גיאו-פוליטיים ישנים שנחשבו לנחלת העבר. ולגבי אוקראינה - כמובן שארה"ב כרגיל מנהגת כמו פיל בחנות חרסינה. יש לזכור איך המדינה הזו, אוקראינה קמה. או יותר נכון איך עלה הרעיון להקימה במטכ"ל הגרמני ב-1916. מכתב הפרופסורים המפורסם. ואיך שורטטו גבולתיה בברלין. ולמה המדינה הזו נועדה. אז כרגע ארה"ב מנסה להכנס לנעליים הגרמניות. אבל אם קייזר והיטלר חלמו על הלחם האוקראיני ותעשיית הפלדה שהייתה שם - על מה בדיוק חולמת ארה"ב - השד יודע. ומין הראוי ללמוד מין העבר הגרמני איך נגמר הרומן עם הלאומנות האוקראינית. והוא כזכור לא נגמר טוב.
רציתי לתקן כמה אי-דיוקים מהשרשור הארוך שהיה מקדם
לרוסיה היה הרבה יותר מ-2 זירות (מזרח-מערב). גם ה"מערב" התלק לחזית מול שוודיה, פרוסיה, והים השחור, וכל תת-חזית היה סיפור משלה. בנוסף למערב הייתה חזית הדרומית והתת-חזיתות - הקווקז והאסיה התיכונית. וכמובן המזרח הרחוק. וזה לאו התנהל לפי כלים שלובים (הוכו במקום אחד צצו במקום אחר). כך לשמל אין כל קשר לתבוסה במלחמת קרים ב-1855 והתפשטות במזרח הרחוק ב-1860. פשוט הגיעה שעת כושר לעשות כן (מרד הבוקסרים בסין). כמובן שלא הייתה כל התערערות ב"חזית" המערבית לאחר תבוסה במלחמה עם יפן. להפך - הייתה פאסיביות במלחמות הבלקן. והכניסה למלחמה ב-1914 רק כאשר נהיה ברור שאין ברירה, ממש לא מרצון.
ואם כבר הזכרתה את ה"שקט בחזית המערבית" לפני נפולאון - דווקא ב-20-30 שנים לפניו היה אי-שקט הגדול והכיבוש המופלג של החלק הערי של פולין, ומרד קוסטושקו.
בחלק מהחזיתות רוסיה התפשטה מפני שהיו לה אינטרסים כלכליים, רצון לפמפם אוכלוסייה החוצה (האימפריה סבלה מעודף כוח אדם) - וזה כמובן מזרח הרחוק. והיו החזיתות בהן רוסיה רצתה למנוע השפעות של המתחרים - וזה כמובן קווקז ואסיה תיכונית. אחרת במקום פרס ואפגניסטאן בגבולות האלה היו יושבים הבריטים.
וקשה כמובן לעקוב אחרי המשחק השחמט המורכב, ואם הדברים בכלל נעשים במודע, אבל המערב במו ידיו מקים את האיפריאליזם הרוסי לתחייה כאשר הוא חוזר ונדחף לאותם האזורים - קווקז ואסיה תיכנית. אם נזכר התקררות החלה לאחר 11.9 כאשר פתאום ארה"ב הקימה בסיסים צבאיים באוזבקיסטאן וקירגיזסטאן. זה פתאום עורער קומפלקסים גיאו-פוליטיים ישנים שנחשבו לנחלת העבר. ולגבי אוקראינה - כמובן שארה"ב כרגיל מנהגת כמו פיל בחנות חרסינה. יש לזכור איך המדינה הזו, אוקראינה קמה. או יותר נכון איך עלה הרעיון להקימה במטכ"ל הגרמני ב-1916. מכתב הפרופסורים המפורסם. ואיך שורטטו גבולתיה בברלין. ולמה המדינה הזו נועדה. אז כרגע ארה"ב מנסה להכנס לנעליים הגרמניות. אבל אם קייזר והיטלר חלמו על הלחם האוקראיני ותעשיית הפלדה שהייתה שם - על מה בדיוק חולמת ארה"ב - השד יודע. ומין הראוי ללמוד מין העבר הגרמני איך נגמר הרומן עם הלאומנות האוקראינית. והוא כזכור לא נגמר טוב.
