העלת נושאים רבים
אתייחס רק לחלק.
1) לגבי מזרח הרחוק. עד סוף מאה 19 הוא לא היה החזית העיקרית. אם תבדוק את כמות הכוחות שהיו שם - מדובר במאות ומקסימום אלפים בודדים של אנשים בלבד. כמובן שבשום פנים ואופן לרוסיה לא הייתה האפשרות להילחם עם יפן, וזאת למרות ההפרשים העצומים ברמה הטכנולוגית אז. השטחים באזור - אם אזור צפון מנצ'וריה, אם סחאלין ואפילו חוקאידו וכיוצא בזה בקושי הופיעו במפות, ואיש לא ידע מה יש שם. וגם ההסכמים בין המדינות באזור היו מאוד מעורפלות, הגבולות העוברו ע"פ הרים ונהרות שהצדדים תכלס לא ישבו בהם ולא ידעו היכן בדיוק הם נמצאים. ואם כבר תשווה - באזור אסיה תיכונית לרוסיה היו הרבה יותר כחות.
2) מרד הטייפנים (לא הבוקסרים, טעות שלי) החל בשנת 1850, ב-1860 הוא היה כבר לקראת סיום, כאשר האימפריה הסינית הייתה מרוששת ובאפיסת כוחות. וזו הייתה שעת כושר מצויינת לרוסיה להציב דרישות טריטוריאליות. ואגב היא לא שלחה לשם צבא אלה שוב, פלוגות של מאות אנשים ומשלחות גיאוגרפיות. רק להגיע לשם מפטרבורג לקח שנה.
3) העצמאות של מדינות במרחב פוסט-סובייטי יכולה להיות מוטלת בספק. כי הרי קרה דבר הבא - המסגרת של ברה"מ שהייתה מסגרת של ממש הוחלפה במסגרת של חבר העמים אשר בהמשך התבררה כריקה מתוכן. אבל מה שחשוב הוא שהכלכלות של המדינות האלה היוו מעגל סגור. הן סחרו בינן לבין עצמן הרבה יותר מאשר עם החוץ. וכאשר הקשרים האלה נקטעים רוסיה היא דווקא הכי פחות מפסידה מהעניין. כי הרי אף אחד חוץ מרוסים לא ידרוש את היין הגרוזיני הירוד, אף אחד חוץ מרוסים לא יקנה את תוצרת של התעשייה הכבדה באוקראינה ובבלרוס, ולא את תפוחי האדמה הרקובים שלהם ולא את מוצרי המזון הירודים. לכן הניסיונות של המדינות הללו להתקרב לארה"ב אולי הטיבו עם הנשיאים והפמלייהן, אך פגעו קשות באוכלוסייה. ולראייה - קריסה הכלכלית בגרוזיה אשר הייתה הפנינה בברה"מ והגיעה לרמת העוני האפריקאי. ובגדול אוקראינה עוברת את אותו המסלול. אז כבר היום אפשר להיפרד מתעשיות הכבדות ומחרות פחם שם (וזה אולי טוב לרוסים כי הם ישלימו את זה בבית) ואוקרטינה תצטרך להתמודד עם עשרות מיליוני תושבים שנשארו בלי פרנסה. רוסיה כמובן תתנכל שם כפי שהתנכלה בגרוזיה, ואם כן תהיה רפובליקה בדונצק או לאו קשה להתנבא - אבל שקט, שוולה וסגסוג בטח לא יהיו. וטעות תהיה לחשוב שארה"ב תהווה תחליף לרוסיה. היא תעשה את הצרות ואת הטורבלונציה ותילך לדרכה. ולראייה - את היין הגרוזיני הם לא קונים, והמענקים שלהם נועדים ל"פיתוח דמוקטיה" - דהינו לכיסם של העסקנים שקשורים לראשי הפשע ולא לפיתוח כלכלי, וסאאקשבילי לא בדיוק הביא את המדינה האומללה לסגסוג. ואחר כך לך תבסיר לאוכלוסייה הרעבה את הרעיונות נעלים של חופש, עצמאות וכיוצא בזה.