Sam Anand Nityo
New member
תפיסת החוק שלי
בתקופה שבה נכתבו כל החוקים הללו, הרמה הרוחנית של כולם היתה שונה מהרמה הרוחנית שלנו כיום, ואנו שיייכים כיום לעולם המערבי. העולם המערבי לא שם כערך עליון את הרוח ואת האלוהיות שבכל דבר. אז אלוהים היה מורגש בכל רגע בחייהם. חייהם היו מלאי רוחניות ברמה שכיום אנו לא יכולים ממש לתפוס. הכבוד להורים לא היה חוק בלבד, אלא דרך חיים. לא היו בתי ספר חילוניים שבהם הילדים למדו חשבון. לא היתה טלויזיה שבה ילדים צפו באלימות פיזית ומילולית. הקהילה היתה קטנה ודאגה לחינוך קפדני לילדים. להתנהג בחוסר כבוד אל ההורים היתה התנהגות לא מקובלת, ואפילו לא נורמלית בתקופה ההיא. ההורים נתפסו כדרגה אחת או שתיים מתחת לאלוהים בעצמו. בנוסף לזאת, משמעות המילה "מקלל" - היא לא קריאה למישהו בכינויי גנאי מעליבות, אלא במקור קללה אמיתית, כמו "שתישרף" או "לך לעזאזל". כי אז ידעו כולם את כוחה של המילה בבריאת מציאות, ולייחל להוריך להיפגע בצורה כלשהיא היתה סטיה מדרגה ראשונה. זה ממש קל להצביע על משהו שאנחנו לא מבינים ולמתוח עליו ביקורת שבאה מעולם המושגים הפרטי שלנו. אני עדיין לומד את זה על בשרי... שלכם תמיד, סם.
בתקופה שבה נכתבו כל החוקים הללו, הרמה הרוחנית של כולם היתה שונה מהרמה הרוחנית שלנו כיום, ואנו שיייכים כיום לעולם המערבי. העולם המערבי לא שם כערך עליון את הרוח ואת האלוהיות שבכל דבר. אז אלוהים היה מורגש בכל רגע בחייהם. חייהם היו מלאי רוחניות ברמה שכיום אנו לא יכולים ממש לתפוס. הכבוד להורים לא היה חוק בלבד, אלא דרך חיים. לא היו בתי ספר חילוניים שבהם הילדים למדו חשבון. לא היתה טלויזיה שבה ילדים צפו באלימות פיזית ומילולית. הקהילה היתה קטנה ודאגה לחינוך קפדני לילדים. להתנהג בחוסר כבוד אל ההורים היתה התנהגות לא מקובלת, ואפילו לא נורמלית בתקופה ההיא. ההורים נתפסו כדרגה אחת או שתיים מתחת לאלוהים בעצמו. בנוסף לזאת, משמעות המילה "מקלל" - היא לא קריאה למישהו בכינויי גנאי מעליבות, אלא במקור קללה אמיתית, כמו "שתישרף" או "לך לעזאזל". כי אז ידעו כולם את כוחה של המילה בבריאת מציאות, ולייחל להוריך להיפגע בצורה כלשהיא היתה סטיה מדרגה ראשונה. זה ממש קל להצביע על משהו שאנחנו לא מבינים ולמתוח עליו ביקורת שבאה מעולם המושגים הפרטי שלנו. אני עדיין לומד את זה על בשרי... שלכם תמיד, סם.