אני לא אוהב כשלא מבינים אותי נכון..
"תוצאת משפט צדק בעניין לא כ"כ ברורה, ואני מצפה שתומך מרצ כמוך יבין שיעלו בו סוגיות מהותיות של זכויות אדם בשטחים והפרה נרחבת של אמנות ז´נבה." ביה"מ לא יכול להתעלם מחוקי המדינה שמחייבים גיוס. גם אם הסירוב נבע מ"סוגיות מהותיות של זכויות אדם בשטחים והפרה נרחבת של אמנות ז´נבה." (דבר שעליו אפשר להתוכח שעות ולא ביה"מ יכול לפסוק) הרי שאי-ציות לחוק לא פותר וזאת סוגיה אחרת שביה"מ צריך להתיחס אליה, במשפט אחר עם ראיות אחרות. גם אדם שהרג נכנס לכלא, למרות שזה היה בשוגג. (זאת רק דוגמא שיכול להיות שיקלו עליהם בעונש, אבל זאת לא סיבה להפר את החוק). אני עושה הבחנה בין שני סוגי סרבנים: סרבני מצפון, אנשים שלא מוכנים לשרת בצה"ל ללא כל מטרה של הבעת מחאה, ניסיון להביא לשינוי או כל מטרה פוליטית אחרת, אלא מסרבים לשרת רק כי אינם יכולים להרוג אדם כלשהו. הסוג השני והמסוכן הוא הסרבנים האידיאולוגים-פוליטיים, שקרואים בטעות סרבני מצפון. אותם אנשים אולי מסרבים בטעמים מצפוניים, אך הם באים להביע מחאה, לשנות את סדר היום במדינה, לעלות לכותרות ולהרחיב את כמות הסרבנים. אותם אנשים מסוכנים למדינה דמוקרטית, לכל מדינה דמוקרטית. היום זה בנושא הסרבנות ומחר בנוגע לרציחות. כל מדינה דמוקרטית מתוקנת מעמידה אותם לדין ושולחת אותם לכלא. (גם את הנשים שביניהם). כשאמרתי "אולי הגיע הזמן להעמיד את כל הסרבנים לדין ולהכניסם לכלא! " התכוונתי לעבריינים האידיאולוגים-פוליטיים. שים לב לסדר במשפט שלי - "להעמיד לדין" ורק אח"כ "להכניסם לכלא". כלומר להעמיד לדין, לבדוק אם הוא סרבן מצפוני או סרבן אידיאולוגי-פוליטי, ורק אח"כ אם הוא האחרון מביניהם, להכניסו לכלא. ועכשיו לשאולותיך: - האם קריאה לסרבנות כמוה כהסתה לרצח? קריאה לסרבנות אינה הסתה לרצח (מעבר לעובדה שהיא מעודדת את הטרוריסטים). אולם קריאה לסרבנות היא אכן קריאה להפר את החוק. כמו שהחרדים אמרו אחרי הבג"ץ בנושא כביש בר-אילן שהם לא מקשיבים לפסיקות הבג"ץ אלא רק לפסיקות הבד"ץ, גם זוהי קריאה להפר את החוק שצריך לטפל בה בדרכים דמוקרטיות - להכניס לכלא. אני לא רואה הבדל (אולי חוץ מאורך המאסר) בין לקרוא לרבין רוצח ובין לקרוא לצה"ל ארגון טרור ובין לקרוא לעבור על החוק ולסרב. כל קריאה לעבירה על החוק כמוה ככל עבירה ויש להעמיד לדין את הקורא. ההבדל היחיד בין כל הדוגמאות הנ"ל הוא אורך המאסר. - האם קריאות שונות בתכלית (אפילו ללא הסתה ברורה לרצח) להפעלת כוח (להיכנס בהם" , "לסגור אותם בבנטוסטנים") גם ראויות להעמדה לדין? יש הבדל. אנחנו נמצאים במלחמה. קריאה כמו "להרוג את כל הערבים" היא פגיעה באזרחי המדינה, הסתה לרצח אזרחים וראויה למשפט. קריאה גם להרוג את כל הפלסטינאים ראויה למשפט כי היא נוגדת לא רק את חוקי המשפט הבינ"ל אלא גם את חוקי המשפט הישראלי. לעומת זאת קריאה כמו "להכנס בהם" (למרות שאני לא מסכים איתה) היא לגיטימית במדינה שנמצאת המצב של מלחמה. כל מדינה הנמצאת במלחמה (גם ארה"ב בויטנאם, וארה"ב בעיראק) מבצעת התקפות על מטרות אזרחיות, מבצעת מבצעים צבאיים בשטחי האויב ומבצעת לעיתים גם מבצעים נרחבים ומרובי נפגעים. למרות התנגדותי למלחמות, זהו לגיטימי גם לפי כל חוק בינ"ל במצב מלחמה. מלחמה לא נעשית רק במילים אלא גם המעשים, והפעולות האלו מבטאות מעשים. קריאה כמו "להכנס בהם" הנה קריאה לגיטימית שבסה"כ קוראת לקיים מבצע צבאי נרחב רב-נפגעים, בידיעה שיהיו לא מעט נפגעים בצד שלנו. על-אף שאני מתנג לזה, זה לגיטי במצב מלחמה.
