ל דרול יש לי שאלה

[jedi]

איך מזהים אינקובציה אנרגטית?

ואיך לומדים ממנה?

 

[drall]

ישנן כל מיני שיטות.

בקבלה עולים לרגל לקברי צדיקים. בוודו היה נהוג שמכשף חורט על קיר הבית שלו כמה חריצים ואז אחרי שהוא מת מכשפים אחרים באים ובשיטה מסויימת "מנגנים" על החריצים הללו. לדרואידים יש מקומות מסויימים בחורש אליהם הם הולכים כדי לחטוף אינקובציות. לאינדיאנים יש מקטרות ועוד כל מיני תרגילים. ברגע שחוטפים אינקובציה , היא עושה את העבודה לבד, כבר לא צריך ללמוד ממנה. דרול

 

[בארס]

העולם הוא גדול

וחסר צורה ואנחנו עיוורים לחלוטין בכל מה שקשור למציאות האנרגטית. כשאני מדבר על אדם בעיניי עצמו , ומול העולם אני בעיקר מדבר על האדם המחפש . מי שחש באופן עמוק שחייו חסרים אספקט מהותי ושאינו מוצא "סיפוק" אמיתי בחייו כמו שהם, עכשיו. אדם כזה הוא עיוור פשוטו כמשמעו לגבי השפעותיהם של "פעולות" חיצוניות עליו בין אם הן אנרגטיות או "פסיכולוגיות". בין אם הן נזרעו בו ע"י "מורה", במודע ובמכוון, על מנת לעזור לו בהתפתחותו, או בין אם הן "נקרו" אליו באקראי או במזיד. האדם המחפש בראשית דרכו הרי הוא חשוף ובלתי מוגן, באופן מסויים, להשפעות ממישורים גבוהים מהמישור בו מתקיימת הכרתו. במילים פשוטות בן אדם חי את חייו מתחיל להתעניין בנושאים רוחניים יוצא לתור בעולם בחיפוש כן ותמים (אני מקווה) אחר פשר קיומו ובדרכו ובאופן לא מודע לחלוטין הוא נחשף ל"מעלליהם" האנרגטיים של כל מאן דהו, ארצי או שמיימי, לטוב או לרע. על כישוף אני יודע בעיקר מ"סינדרלה" ודומיהן כמובן גם נתקלתי בתיאורים קבליים של "פעולות" כישופיות מסוגים כאלו ואחרים ואם איני טועה כשקראתי קצת מהסבריו של מאסטר לי באתר הפאלון דאפה הוא תיאר במובן מסויין, אינקובציה אנרגטית שהמורה מפעיל על תלמידו לשם הגנה ו/או לימוד. מן הראוי לאדם כנה, שיכיר בכך שמבחינת עומק הבנתו האישית !!!!!!!!!!!!!! אין הבדל בין מעלליה של הפיה של סינדרלה לבין מעלליו של מאסטר לי. לא אני ,ובטח לא כל מחפש מתחיל, יכולים ממש לראות! כדי להבין זאת. מהו אם כן הפנס העומד לרשות המחפש בתחילת דרכו? מהו הדבר שיכול להוביל אותו לכוון אותו ולגונן עליו בעודו צועד באפלה בודד וחשוף לחלוטין?

 

[חיפוש ית]

פשטות ע"פ בארס

קוראת אותך, פעם ראשונה... שניה... עדיין לא בטוחה שהבנתי. אם יש בנו כמה ישויות, למה לא יכול להיות שאני זה המכלול של הישויות שלי? לכול אחת ערך משלה, מטרה משלה, וכול אחת מהן מסייעת ליצירה שהיא אני? למה "רק אחת מהן היא הוא עצמו" (

) ... ברוך שובך.

 

[בארס]

חן חן

(אני מתחנפן את התשובה המפורטת לשאלות החשובות שלך אני אצרף בתשובה לג´דאי (אני מקווה שבמהרה בימנו) בואי רק נומר, שה"אני" האמיתי שהוא האדם, כלומר את ואני וכל השאר, לא מוכר לנו לחלוטין. יש לנו הרבה "הגדרות" ודעות על עצמנו, הרבה תכונות שאנחנו מכירים אהבות וסלידות, גוף אחד, מציאות סביבתי וחברתית, ואנחנו מקיימים חיים, בצורה זו או אחרת. "למצא את עצמך" זה לא איזה משפט אופנתי ברוח החברים עם ראסטות והשרוואלים! יש באמת את את! ואני אני! האמיתיים. מדובר בהוויה שהיא אנחנו משכבר הימים ויחד עם זאת היא חדשה לנו לחלוטין. עד שלא חווים את זה אי אפשר להעלות את זה על הדעת בכלל. יש מי שיגיד שמדובר בהתחברות לאני עליון, אני נוטה לראות את זה כ"אני" הבסיסי והאלמנטארי ביותר עד ש"זה" לא מופיע אנחנו בסך הכל דימויים של עצמנו רק כש"זה" מופיע אנחנו מתחילים (!!!) להיות. לפני "זה" החיים הם מין שינה, מלאים בחוסר נוחות ודיסהרמוניה עם העולם. בשלב מסויים יכול להתחיל החיפוש. כש"זה" מגיע יכולים להתחיל החיים והעבודה המודעת. עד אז, הכל בגדר "מפעל הפיס", הגרלת הלוטו, יצא לי או לא יצא לי. לא לדאוג! יש תיקווה.

 

[jedi]

כמה נקודות (שאין קשר ביניהן):

אם אתה לא יכול להבחין בין הישויות שמרכיבות אותך, כיצד אתה יודע שאכן יש כמה ישויות? בהנחה שהישויות הנוספות הן לא חלק ממני: ממה עשויות הישויות הנוספות? הן צריכות להיווצר מאיפשהו, והן צריכות אנרגיה. האם מדובר בצורת חיים טפילית? בהנחה שהישויות הנוספות הן כן חלק ממני: מה הופך ישות מסוימת ל"נכונה" ואחרות ל"לא נכונות"? האם אני לא יכול להנות ממידע שצברתי עקב דחף שנוצר בישות טפילית? אם הישות הנוספת תדחוף אותי ללמוד רפואה, ואני אתחיל להציל חיים, זה רע? ולבסוף - במה הישויות נבדלות למעשה? יש להן זיכרון נפרד? אני מקווה שתראה הודעה זו כפסיעה הלאה, ולא דשדוש בבוץ ההתחלה

 

[drall]

שאלות רבות והשעה מאוחרת

אם תאסוף כסף בחלום , תוכל להנות ממנו כשאתה ער? הרי ככל שתתאמץ יותר להרוויח אותו בחלום תהיה היקיצה מבאסת יותר. דרול

 

[jedi]

צודק, אבל -

לא מדובר על כסף. אם אני צובר ידע בחלום, יש לי אותו גם כשאני מתעורר. אם אני כבר בנושא - יש שיטה לבדוק אמינות של ידע מחלומות?

 

[drall]

במקרה שלך זה מזכיר יותר כסף

יותר דומה לכסף. כסף מזכיר דחף יותר מידע. לגבי החלומות , ישנם כמה סוגים, חלקם מהימנים וחלקם לא. לוקח כמה זמן כדי לזהות את הסוגים השונים ועוד יותר זמן כדי לדעת איך לגרום לכך שיגיעו אליך חלומות רק מהסוג המהימן. בד"כ מדובר בהרבה תירגול של "מדיטציית חושך" ובהרבה "טוטאליות" כללומר אתה צריך ללמוד איך לא להדחיק דברים , על מנת שהחלומות שלך לא יתפקדו כפורקי הדחקות כיוון שאז הם לא מהימנים. דרול

 

[בארס]

איך אתה יודע?

כמו רוב הדברים האחרים מדובר בתהליך של גילויי שמתחיל בזה שאדם שרואה אותך מבחוץ (ומכיר על עצמו את העיניין) מצביע בפניך על תופעה מסויימת שהוא רואה בך ואז אתה ניגש לבדוק את העיניין ומוצא אם כך הדבר או אחרת. מן הסתם , כמו שהצגת בשאלתך יש בעייתיות רבה לראות זאת. וצריך לשם כך , להיווכח בזאת באופן מעשי בחיי היום יום שלנו, עם מינונים נכבדים של כנות עצמית והכוונה של אדם מודע ובעל כוונות טהורות. (הבעיות עוד לא התחילו עדיין

) עכשיו לעיניין ה"יישויות", זה מינוח שהשתמשתי בו להמחשת הפער בין מצב אחד שלנו למצב אחר, שהוא דומה מאוד לאנשים נבדלים לגמרי, או תפקידים שונים שאנחנו נכנסים אליהם בהתאם לנסיבות. לא מדובר בחוצנים ! יש ספר שקראתי מזמן : "24 הפנים של בילי מיליגן" שמתאר אדם שלקה ב"פיצול אישיות" קליני אולם לא לשתי אישיויות נבדלות , אלא לעשרים וארבעה! ביניהן היו ילדים קטנים, נשים, דמות בעלת ידע ושליטה באומנויות לחימה אחד ששלט בשפות סלאביות עתיקות ואיזה רוצח. רוב הדמויות שלו , לא ידעו על קיומן של האחרות, אולם כל פעם שדמות מסויימת הופיעה, היא הייתה צריכה להתמודד עם כל ה"צרות" שהשאירו אחריהן הדמויות האחרות, מבלי שלה עצמה יהיה מושג מה בדיוק ארע ולמה. זה כמובן מצב קליני קשה, שהוא תוצאה של שבר נפשי עמוק בעקבות התעללות קשה בילדות של אותו בחור. אצלנו, ניתן לראות , שבמצבים מסויימים יש לנו דעות נוקבות ומגובשות לגבי עיניין מסויים, ובמצבים אחרים אנחנו יכולים להמצא אדישים או הפוכים בדעתנו לגבי אותו עיניין. לדוגמא בקשר ליחסים עם הפלשתינאים; יום אחד אנחנו יכולים להיות מלאי אהבת אדם ורצון בשלום ולמחרת יכול להראות לנו מוצדק לחלוטין למחוק את הכלבים מעל פני האדמה. זו רק דוגמא קטנה, וכמובן שמייד אפשר למצא הסברים והצדקות להשתנות בהלכי הרוח כתוצאה מתגובות רגשיות למאורעות כאלו ואחרים, מה שלא יפריע לתופעה להמשיך ולהופיע ביחס לכל סוגיה באשר היא. למה ההתנהגות שלנו שונה כאשר אנחנו בנוכחות ההורים שלנו או החברים או המעסיקים או הילדים או בני המין השני? למה , אחרי ארוחה דשנה, יכול להיות מאוד נוגע לליבנו סבלם של אנשים, ואילו אם במקרה עקף אותנו אדם בתור, נקלל אותו בליבנו שישרף באש גיהנום? מה שחשוב להבין ביחס למצבים השונים של ההוויה שלנו הוא החלקיות שלה בכל רגע נתון! אנחנו יצורים מורכבים ביותר. הידע והתכונות שלנו, מתחלקים בתוכנו למדורים שונים, וכל סיטואציה , כאילו מאירה בתוכנו, שרשרת מסויימת ממה שאנחנו, אין בכך רע כשלעצמו. הבעיה היא שאנחנו מזהים את "עצמנו" בכל רגע, עם החלקיות הנסיבתית הזאת, ומצד אחד נוקטים בפעולות והחלטות שמחייבות את המכלול שאנחנו ומצד שני, מסעפים את ה"שרשראות" ומסבכים את המערכת. כלומר, מתרחקים ממה שאנחנו באמת. עכשיו, יכולה בהחלט להתגבש בתוכנו איזו "דמות" שיניע אותה דחף להקדיש את חייה ללימוד מקצוע זה או אחר ולקיים אידיאלים אלו או אחרים במרוצת חיינו הקצרים. ה"ישויות" נבדלות זו מזו, בזה שיש להן זיכרון חלקי שונה, דפוסי התנהגות , תנועה וקול שונים זו מזו וכן הלאה. חלקן יכולות להיות מבוססות על אמונות חזקות, רגשות, תחושות כגון רעב או כאב, שיעמום וכד´. מה שמשותף להן בין היתר, וזה אחד הסממנים לחשוף אותן, הוא שאם מנתחים את האידיאולוגיה של כל אחת מהן , מגלים שהיא בבסיסה, חסרת פשר ממשי, לא מבוססת על שום הבנה אמיתית או ידיעה כל שהיא, בבסיסה ניצבת איזו הנחה תמימה, או תסכול או אשליה דימיונית כזו או אחרת. רואים את זה יפה בתשובה שלך לשאלה הראשונה שלי. הבעת עיניין לרכוש ידיעה על התחומים האלו, בשביל לדעת אם הם יתאימו לך! עכשיו, כדי שאני לא יובן לא נכון, אני רוצה להבהיר שדברי מכוונים לאמירה, שמה שיש בידנו הוא רק מה שיש בידנו! אם מצבנו כרגע הוא מצב של חוסר אחדות פנימית ומשיכה לא מוסברת לתחומים כאלו או אחרים, זהו מצבנו! ובמצב זה אנחנו מצווים לפסוע בדרכנו. כמו שאמר ידידנו מהפאלון דאפה ביחס להתעניינות אנשים בתורה הזאת, תחילה, בעקבות הפרסומים על הוכחות מדעיות, ובהמשך, הכרה של משהו עמוק ומהותי יותר, בודאי שיכולה לדעתי לצמוח תועלת מעיניין "רגיל", זה יכול להיות חלק חשוב בחיפוש אפילו. אולם כמו שאמר דרול, כשאתה צועד, יש הבדל גדול אם אתה נושא על הכתף רובה או ספר תהילים. וכאן מתקשר לנו עיניין הנחלים, אם אתה יוצא לבקש ידע בתחום מסויים, יכול להיות שתמצא כזה , או שלא, אבל אם אתה יוצא לחפש את עצמך ! ייתכן ותמצא את המפתח להכל. אבל זה דורש מאבק מסוג שונה כבר, יש מלא פיתויים בדרך הזאת. המטרה צריכה להיות ברורה. בן אדם שמנחה אותו חיפוש עצמו יכול למצא מדיטציה שתקרב אותו לכך. ייתכן שזה יקרה בדיאבד, או כדרך אגב. ייתכן ואדם יבקש לרכוש כלים לשליטה על אנרגיות וימצא מדיטציה שתקרב אותו אל עצמו, ייתכן וירחיק אל ארץ לא ארץ. אם הנחל יזרום דרך עצמך סביר שיגיע לים.

 

[jedi]

בוא נראה אם הבנתי,

מה שאתה אומר זה שבן אדם מורכב לא מכמה יצורים נפרדים, אלא למעשה מדובר ביצור אחד. אותו היצור מלא באשליות קטנות, שנולדו מתוך רגשות מסויימים. בכל רגע נתון, היצור שלנו תפוס באיזו אשליה אחרת, שמשתלבת לתוך המחשבה המודעת שלו, ומשנה את דעתו על הדברים העומדים לפניו. וכך, היצור שלנו משנה את דעתו ועושה החלטות "פחות חכמות" בגלל אותן אשליות שמתרוצצות לו בראש. אבל אלה רק אשליות, אין להן קיום עצמאי אלא הן רק תגובה זמנית למשהו שקרה בעבר. ועכשיו אני צריך להתחיל לשאול את עצמי "למה אתה חושב ככה?" ואם התשובה היא חסרת בסיס או היגיון אז להסיק שמדובר באשליה, ולהתעלם ממנה. עד פה נכון?

 

[בארס]

ממממממ

הבנת לא רע עד לשלב שהתחלת להסיק מסכנות. (בשתי השורות האחרונות). הנקודות שחשוב להבין לגבי ה"חלוקות" הפנימיות האלו הן: * החלקיות. * הזיהוי הפנימי של החלקיות ההכרתית הזאת כשלם כולו. עוד דגש שיכול להבהיר הוא בעיניין השרשראות שהזכרתי, או הקשר בין כל האספקטים שלנו בכל מצב נתון, בין אם "אישיות" מסויימת מתעוררת בנו בעקבות רגש או מחשבה או מצב פיסי. כאשר אנחנו חושבים מחשבות בעלות אופי מסוג מסויים, באותו זמן, הרגשות שלנו ינטו לפעול בצורה מסויימת ובמקביל מתח השרירים בגוף או התנוחה שלנו תהייה בעלת אופי ספציפי. גם אם אנחנו "מכירים באותו רגע ,רק במחשבות שעוברות בראשנו! לכל מקום שאליו תנדוד ההכרה שלנו, בין אם למחשבה או רגש או תחושה, שאר האספקטים יפעלו באופן אוטומאטי לשם איזון ובדרך כלל ללא מודעות כלשהי. עכשיו לעיניין המסכנות, אל לך או לאף אחד אחר להסיק מדברי איזושהי פעולה מעשית ! בין אם היא לעצור ולחשוב או לנסות להתערב בתהליכים המורכבים האלו. לא חסרים אנשים שיציעו לנו שיטות לניהול המחשבות וההחלטות שלנו ודרכים להפטר מהרגלים כאלו ואחרים. אם אמרתי שאדם יכול לרצות ללמוד דיפלומטיה בשביל לעשות סדר בעולם ולהציל אותו בדיוק באותה מידה יצוצו מיד כל מיני רצונות ודחפים ללמוד את המנגנונים האנושיים בשביל להציל את עצמנו ואת האנושות. זה מבוסס על אשליה , בדיוק באותה מידה, גם אם קוראים לזה דרך רוחנית. האמירה שלי אומרת בשום אופן לא "לעצור את החיים", לא להתחיל לבחוש ולערבב את רצונותינו ודחפינו, אם מעניין אותך כישוף ומדיטציה מין הראוי שתתעניין בנושאים הללו אם אתה רעב חפש ארוחה ואם נערה יפה עושה לך "גלינג גלינג" בפנים הרי זאת הזדמנות. אני מדבר , בגדול, על הפניה טבעית של מעט מתשומת הלב שלנו לקיום העכשוי. על , לעשות מקום בפנים, לשאלות עמוקות שאין עליהן תשובה שכלתנית ולשאת אותן עימנו במהלך החיים. זה עיניין עדין וחמקמק מאין אני בא ולאן פני מועדות?

 

[jedi]

האם מספיק לעשות מקום לשאלות?

לא צריך לחפש את התשובות באופן אקטיבי?

 

[בארס]

מספיק עבור מה?

ועל אילו תשובות אתה מדבר? השאלות הקיומיות והעמוקות שאני מדבר עליהן, יכולות כמובן להישאל ע"י השכל (האינטלקט) אבל השכל לא יכול למצא "תשובה" לשאלות האלו וזה מפאת מהותו. השאלות האלו יכולות לקרב אדם אל פשר מהותו שיתבטא בקיום שלו בפועל ולא בשום דבר אחר לא בהסבר , תיאור או פילוסופיה לוגית, בהוויה ממשית בפועל. זה כמו לנסות להסביר לעיוור על הראיה כל ניסיון שלו לגבש תמונה יעשה אך ורק ע"י המנגנונים החשיבתיים, אילו היו נפקחות עיניו לשניה אחת , התמונה שהייתה חודרת אליו (ובהנחה שכל מערכות פיענוח התמונה השכליות פועלות כראוי) הייתה מבהירה לו ראיה בפועל מהי. עכשיו , גם אני וגם אתה רואים בפועל אבל אם נבדוק אם אנחנו מבינים מה זו הראיה הזו נגלה שאנחנו לא. אבל בשביל ממש להבין צריך קודם לראות בפועל ואחר כך אולי יתאפשר ללמוד את העיניין לאשורו. אתו דבר קורה אני מניח לגבי שאלת: מי אני? כרגע אנחנו עיוורים לשאלה הזו ניסיונות לענות עליה באופן שכלי יעלו בתוהו צריך קודם להיות!!!! להיות , משול לפתיחת העיניים במקרה שלנו, אנחנו קודם כל צריכים "להיות" אנחנו ואז השאלה מקבלת אופי אחר עדיין לא תהייה עליה תשובה שכלית אבל ההויה בפועל היא אנחנו , וזה משול לראיה בפועל. ולאחר מיכן אולי תפתח האפשרות ללמוד ולהבין את הקיום בהבנה מסדר גודל גבוה יותר שתגרור גם היא שינויי מהותי נוסף בהוויה. ואני מדבר כאן על תהליכים שאורכים זמן רב ! (כ-10 עד 30 שנים עד "להיות", והאל יודע כמה בנוסף, עד להוויה מלאה) וגם רק במסגרות לימוד רוחני אמיתיות! (וכל מי שאוהב לדקלם ש"המסגרות" שאני מציג כאן, הן הן המכשולים המונעים מההבנה להגיע אלינו, מוזמן ללבוש את ככפות האגרוף שלו וקסדה) עכשיו, אם בהתפתחות רוחנית עסקינן, הרי שאנחנו תמיד נדבר על תהליך הוליסטי, שום דבר בפני עצמו לא יביא להתפתחות שאנחנו מחפשים. אם ישב אדם בביתו ו"יעשה מקום לשאלות" ככל יכולתו, סביר להניח שהוא יגמור בשלוותה. לשאלות יש תפקיד מפתח וכמו כל דבר אמיתי יש להם קיום ותפקיד שמשתנה לכל אורך הדרך. כלומר עבור הלך מתחיל הן ישיגו את אשר הוא זקוק לו ועבור מורה רוחני בשלב התפתחותי מתקדם הן ישיגו את מה שנחוץ עבורו הוא. במקרה של אדם מחפש בראשית דרכו הן עשויות לקרב אותו אל ידע שיעזור לו ולקרב את הידע אליו, מן הסתם, מן הראוי שהוא יהיה ערני ופעיל עד כמה שניתן בשביל לראות את הידע הזה בזמן, אחרת חלון ההזדמנות שנקרה אל דרכו יסגר ואין שום ערובה לכך שהוא ישוב אליו. אולי כן אולי לא. ואם מצא המחפש את תחילת דרכו יהוו עבורו השאלות כלי לקבלת השראה ממקורות גבוהים יותר. כלי להשמר במצב של פתיחות וקבלה של "חומר" חדש. יפה תיארה עבורנו ,תוהו, במאמר על הויפאסנה, שהשכל תמיד מנסה להוביל אותנו אל מקום שהוא כבר היה בו, מנסה להחיות מחדש את אשר ארע כבר וכו.. אפשר לומר שבמובן לא מבוטל, הויפאסנה היא טכניקה להישאר במצב של שאלה. רק לא לבלבל בין שאלה שכלית לשאלה שנובעת ממקור עמוק הרבה יותר ושם מקומה.

 

[drall]

לא רע בכלל

בארס ידידי אתה ההוכחה החיה לכך שיש כדורים שפשוט צריך לתת להם להתגלגל להנאתם והם כבר יגיעו למקום הנכון. אני חושש רק מכפילויות מושגים אבל למען האמת זה קטנוני. יש סיכוי לראות אותך ביום שישי הבא בקדימה? דרול

 

[בארס]

תודה תודה.

הנה אתה מגיש לנו עוד משמעות לציטוט השבוע! אולם , אני בשלב הזה אלווה אתכם ממקום מושבי דרך צלחה.

 

[בארס]

המערכת מתעתעת

הנה לכם דוגמא לאופן ההשתנות שלנו אפילו בפרק זמן של כדקה! את תגובת ה:"תודה תודה" הראשונה נדמה היה לי שהמערכת של תפוז דחתה אז רשמתי אותה מחדש עם שינויים מסויימים ואז נגלה לי שגם התגובה הראשונה נתקבלה! אז הנה לנו הוכחה שבכל רגע ההתיחסות שלנו לאותה נקודה שונה באופן מסויים! למחיקה או להשארה ע"פ שיקול דעת מנהל הפורום.

 

[שמש ירוקה]

ולי היה נדמה שמטרת שתי ההודעות

לחשוף בפנינו את את ד"ר גיקיל ומיסטר הייד. מה יש מעבר למעבה,היכן הוא העצמי המפורסם המתחבא? איזו אמת שאנחנו לא יודעים חשפתם כאן? אבל למען האמת שי ובארס היקרים זאת אינה אמת, זאת בסך הכל תיאוריה,שאמיתותה מוטלת בספק, וגם אם לא מוטלת בספק כבר העלתה עובש בארון האמיתות. (בעצם אין תיאורה שאינה מוטלת בספק וזאת העצם של הכלב.) האם לא היה עדיף לשתוק כאן במקום לנסות ולהסביר? תהרגו אותי אם אני מבין ממה אתם כל כך מרוצים. (אינני מתכוון כמובן שתהרגו אותי באמת! וזאת האמת!) שהרי מי מאיתנו לא מרגיש בדיאלוג הפנימי המתחולל בו כל הזמן,מי מאיצנו לא מרגיש בספק,מי מאיתנו לא מוטרד בהיותו הולך בדרך זו או אחרת,משנה את דעתו חדשות לבקרים? (למעט כמובן האנשים הטוטאליים שהם מתמחים בלבעבור דרך קירות.) אח,אח,אהבה מקלקלת את השורה. אבל לא נורא.טוב שיש אהבה בעולם. אם כל הדמויות בתוכינו תלמדנה כתוצאה ממדיטציה לאהוב אלו את אלו בסופו של דבר הן תתמזגנה, כמו שנאמר ותהיינה לבשר אחד. גם שלך דרול וגם שלך בארס. והעתצמי החדש ההוא יהיה העצמי האמיתי.זה שיצרנו. המשיכו להצחיק אותי.אני פשוט מאוד מת על הרצינות שלכם. (פעם ראשונה שאני נתקל באנשים יותר רציניים ממני.) ממני, אדם רציני בגמילה המתייחס קונקרטית לדברים ועם קורטוב של צחוק בריא.הצטרפונה אלי(ולא לגואה וגם לא לפונה)ונצחקנה בפא מלא ביחד. הנה נפל לי אסימון,כל מי שמרבה להסביר בסופו של דבר מחוויר ממחסור בדם ממחסור באוויר.(מי כמוני יודע!) צאו קצת לאויר הצח,אולי אז ההתקדמות שלכם קדימה תהיה עניין סביר. דרך אגב דרול,איך מגיחעים לקדימה? גם אנשים כמוני יכולים להתקדם קדימה? מה דעתך? מוטי.

 

[בארס]

עזוב אותי , מוטקה,

עזוב. תרפה מלפיטתך, אתה נחנק. תרפה.

 

[שמש ירוקה]

אני אשמח אם תענה לעצמך

האם כל התגובות המלומדות שלך עוזרות דבר ראשון לעצמך. משפט אחד תפס אותי אצלך לא מזמן. אמרת "שהתפתחות רוחנית" מלווה לעיתים בירידה בתפקודי החיים( או משהו כזה,אתה בוודאי תסלח שאינני מביא ציטוט) האם זאת האמת שלמדת מעצמך?ומבכאן הסקת את דבריך? או שאתה מתבונן באחרים כאילו לדברים אין כל קשר אליך? אני דווקא מחבב אותך בארס. ויש לא מעט פעמים שאתה מדבר ואני רואה בך את עצמי. מה דעתך לטפח ידידות יפה ונחמדה בלי קישקושים וכאבי ראש.בוא נשב על כוס קפה בתל אביב ונדבר על זה,מה אתה אומר? מה כבר יכול למנוע את זה חוץ מאגו וחוץ מהפחד? הקדש לזה רגע מחשבה.(ואל תיתן לדרול להתערב כאן,אם כי שי בהחלט יוכל לומר כמה מילים.) מוטי.