לתת או לא לתת?

[primetime1]

מה שהתכוונתי

זה שהאנשים שעובדים אצלה לא רוכבים על הסוסים שלה או שאצלה באימון. היא נותנת שיעורים לאנשים עם הסוסים הפרטיים שלהם, ויש שם גם כאלה שבאים להתאמן (עם הסוסים שלהם) מארצות אחרות. (אגב היא מצליחה מאוד גם בתור מאמנת ולא רק בתור רוכבת). האנשים שעובדים אצלה עובדים רק בתור גרומים והם רוכבים רק אם יש להם סוסים פרטיים.

 

[סוס של נייר]

זה גם נכון

אני יודעת שיש לי פריווילגיה עצומה להיות בעלת משפחה, בעלת מקצוע, ולעסוק ברכיבה כתחביב. אלה שעות הפנאי הכי מעשירות, ממלאות, מרגיעות, מאתגרות וממכרות שאני יכולה להינות מהן. מצד שני - כשאת רוכבת פעמיים בשבוע, את תמיד חיה בתחושה שזה לא מספיק, שאת רוצה יותר. אולי בעצם זה טוב, להיות ככה עם ה"טעם של עוד"?

 

[primetime1]

יש לנו תמיד נטייה להסתכל על מה שאין

 

[PinkHorse]

אני דווקא חושבת שזה תלוי עד כמה זה

חשוב לך ועד כמה הסביבה שאתה נמצא בה משפיע עליך לטובה/לרעה.. כרגע אני נמצאת בחווה מיום ראשון עד שישי מ8 ורבע בבוקר עז איזה 8 וחצי בערב.. ואני חוזרת הביתה ותמיד אומרת לעצמי "תודה לאל שנגמר זה היה כ"כ מעייף.." אבל אז אני נשכבת במיטה ואני חושבת על כל הדברים הנפלאים שעשיתי בחווה ומחייכת חיוך עצום.. ואז אני חושבת על מה שאני הולכת לעשות מחר וזה מעביר בי מין זרם של אושר וגאווה.. ואז אני אומרת לעצמי "צריך להרדם מהר שיגיע כבר מחר.." זה מצחיק כי אני באמת חוזרת מתה כל יום ברצון של רק לנוח אבל זה משהו שבעצם מרכז וסובב לי את החיים ואולי זה כן התמכרות שעלולה להתשלט לך על החיים אבל את נהנת לחיות אותה.. אא הייתי חייבת להכניס את זה איפושהו

.

 

[Ontario R Z Y H]

עוד שאלה....

איך האורוות נראות איפה שעבדת ורכבת על נלסון? הכל כזה בצבע ירוק בפנים? ויש אינדור כיפי כזה?