לשמים וטאקילה

[שמים1]

אל מול להט כיסופים ../images/Emo79.gif

המילים פורצות בגאות נחשקת אל מראך הרוטט אלי מבעד לאישונים זוהרים. אני בך ואתה בי לוחש לי דברי רגש מביטה בך בערגה אילמת העוטה עז והדר אל חשק אדיר. בפרשת דרכים אני פורשת כפיי אליך זכה כלבנה רוגשת כחמה בליבי שירת תשוקה בגופי מגע אהבה הרוחץ בחדווה אל מול להט כיסופיך.

 

[אביאורי1]

את לא כבית

לשמים. את לא כבית, בין רסיסים צבועים את עוד עוממת, סתורה בעולמות לוהטים מאדימה ומתפצחת. אני נושם את המסתורין שבך ונאחז בסודותייך כפיסת אור שנותרה באופק בשעת שקיעה. אולי ארכין עצמי על מחבואי היקוד הכלואים בך, ואנצל מן הצינה המזדעזעת.

 

[שמים1]

לא כבית

אביאורי לא כבית באש מילותייך תצית שלהבת עמומה היוקדת אליך חרש מבעד לרזים כמוסים. קליפה אחר קליפה משיל כיסופיי נפש לוטפת נפש בחיבוק חושק. שוזרת מילותיי מילה לוכדת מילה פורשת אותן לפניך אל מול מבט איש באישה. וידענו ריקוד חושים יצרים משילים גבולות וצינות יימסו אל מול להט יצרים.

 

[אביאורי1]

השיר עוד לא תם, שמים

אני ניצב מול דממות, שמפחדות לזעוק, שמפחדות להציב קולות על אם הדרך, ונכנעות ללילה נבוב אשר השליך משאלות של חלום מתאווה אל ערימת אשפה תוססת. אני ניצב מול דממות שבקשו מגע מפלח, ופערו ערגה מתמכרת של לבבות נלפתים, ורואה כיצד הן גולשות מבעד לשפתיים צמאות וצובעות דרכים בצבעי עלטה.

 

[יערית 1]

תחושות

תחושות מלטפות מתפשטות בתוכי כנחל סואן מתפלשות, לוכדות, כובשות. יוצקת ערגותיי לתוכך, נרקמת ברטט אהבתך, יודעת אותך.

 

[שמים1]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

כתיבתך משובחת ונעימה לקריאה. השתלבות נעימה

 

[אביאורי1]

לשמים באהבה

אני קורא את שירייך והם מקסימים. מגיש לך שיר לוהט. האל ברא אותך אישה, ואותי ברא איש, ואין דמותך כדמותי, ואני , דמותי אינה כשלך. בקדמת גופך שדיים קמורות לוטשות יפעה ומלבות תאווה, ואילו בקדמת גופי שלי נפרש חזה שעיר בלא שיש בו קימורים. בחלצייך עולם ניסתר נטמן בעומק מבעד למעטה הערווה, ואילו אני דרוך עם אבר הנשלף במלא עזותו בעת היותי חושק. אילו לא היינו ברואים, את כמו שאת ואני כמו שאני, היתה התשוקה נכלמת, ועוצמת האהבה נעלמת כלא היתה.

 

[שמים1]

קרב אלי

האל ברא אותי אישה ויצק בי אש הפועמת ביפעה אל מול עולם נסתר העטור חזה שעיר ומבט זוהר ב רגיש עיניים החודרות אל גופי ויוצקות בו לחות נסערת. האל ברא אותך איש אותי מצלעך בעזות איברים חושקת מתפרקדת אל מגע עוקד בתשוקה מלבבת. האל ברא אותנו איש ואישה בהגות נפעמת ומילים נוגנות יחדיו אנו גוף ונשמה עוצמת אהבה נבראת מתוכינו. אבי אור , תודה לך על ההקדשה , על השיר הסוער הכתוב נפלא

חג שמח לך ולבני ביתך

 

[אביאורי1]

לשמים

שלחת לי צלילים חושקים. ואני עקדתי אותם במשאלות יצרי והייתי כתיל נחושת הנעטר במתח גבוה ומוליך זרמים במסילות נפערות. אם תהיי שלי, אקרע ממך גלימות עוטפות ובהיות גופך נעקד בגופי, וחמוקייך מתפתלים באברי נסחף יחדיו בסופות סוערות, ואין מי שיעצור בעדנו. ו

 

[שמים1]

מתח גבוה ../images/Emo79.gif

שלך אני עוטה מילים צמאות בגלימת ארגמן נכספת אל אברים רוקדים זועקים מתח גבוה. לו היו אוספים את רטט התשוקה היו הכוכבים בוערים בניצוצת למרחק הסופות היו משתוללות וספרות סיפור אחד יפה על איש אישה ויצרים.

 

[אביאורי1]

אין יותר כלימה.

להט העירום חומק מגופף אל גופי, ואני כמיתר שנמתח מבקש לירות בך את חיצי תאוותי. אין יותר כלימה, אישה. כל הצלילים הנחשקים קראו דרור לעצמם, ומעשה האהבה ניצב בגאון בין נפלאות היקום. אין יותר כלימה אישה, כל תאוות הגוף, מותרות הן..