דעתי...
קודם כל, אני חדשה. אני קוראת בפורום והחלטתי להציג את עצמי בשרשור הזה כי גם אני חשבתי על זה הרבה. הנה הרעיון שלי: בבית הראשון היא מדברת על העבר שלה, על זה שהיא שונה מכולם. באחד מהראיונות שלה היא סיפרה שהיא לא תמיד הסתדרה עם ילדים בגילה, שהיא הייתה שונה, כשהיא רצתה לשיר לא נתנו לה כי אמרו לה שיש לה קול צרוד. היא חלמה על מישהו שיביא לה הרגשה אחרת, שיתן לה להרגיש שייכת. שתי השורות הראשונות מדגישות את זה שתמיד אמרו שהיא שונה, לא נתנו לה להתבטא. בקיצר, לא משנה שהגיע הבן אדם שהיא חכתה לו, זה שיראה לה שהיא לא שונה, למרות שהוא אוהב אותה הכי בעולם, היא לא תתן לו להתקרב לשם, למוזיקה שלה, זה משהו שהוא שלה, שהיא סוף סוף נותנת לו ביטוי, יכול להיות שהיא מפחדת להפגעף לגלות שהוא גם אחד מהילדים האלו. זה נכון שהיא שרה לכולם, והיא מציגה לכולם מה שהיא לא יכלה להציג פעם, אבל עדין יש את המקום הזה במוזיקה שהוא רק שלה, שנותן לה מקום להתבטא. זהו... עכשיו נשאר לכם רק לגלות מה למדתי כמקצוע מוגבר!