לשלי המדהימה

[alfiekeren]

לשלי המדהימה

מעולם לא ראיתי אותך ועם זאת מרגישה שמכירה אותך טוב. תודה רבה על כל תשומת הלב. לפעמים אני מרגישה שכל הכיף מתחיל להעלם מהקשר. ואז עיניו הכחולות מחייכות אליי ואני מבינה בדיוק למה אנחנו עדיין ביחד למרות הקשיים. אני חושבת שקשה לי כי אני צריכה שהוא יגיד לי, קרן אל תדאגי הכל יהיה בסדר. והוא פשוט לא יכול . כי גם הוא לא יודע. ואני צריכה רק להשען על עצמי וקשה. ואני כועסת על כל המצב. ולפעמים אני כועסת עליו שהוא לא מספיק חזק. ואז רגשות האשמה שוב מגיעים. ואני אוהבת אותו. אוהבת אותו מאד. וכל הרגשות האלה מעייפים. אני פשוט עייפה. בהחלט אנחנו צריכים להפגש יום אחד. אני חושבת שנוכל לעזור אחת לשניה ואחד לשני. אולי תספרי לי עוד....

 

[cielo]

קרנושית

אני מרגישה שנפלת עליי מהשמיים, כ"כ כיף לי "לשמוע" אותך ואת רגשותייך, כי אני כ"כ מזדהה ומבינה מה את אומרת. ועל תודי לי על תשומת הלב, כי אני עוד שניה פה נכנסת לריגשי, ואני בעבודה ולא כדאי שאני אתחיל להתבכיין לפני כולם

לגביהתחושה שהקשר מתחיל להיעלם, אז את יכולה להיות בטוחה שהיא קיימת אצל כל זוג, זוהי יכולה להיות שגרה, קשיים כספיים, ובמקרה שלנו העובדה שאחנחנו "זוגות מיוחדים ומעורבים". אצלי העיניים הם אינדיאניות והן קונות אותי כל פעם מחדש

אני לא חושבת שהנסיך שלך לא מספיק חזק, פשוט קשה לו. אמא שלי צוחקת עליי לפעמים שאני מפנקת אותו יותר מידי....

קרנוש, דברי איתו, אני בטוחה שאתם כל היום רק מדברים, אבל את יכולה להגיד לו, שחשוב לך לפעמים לשמוע ממנו שהוא מאמין שהכל יהיה בסדר, הוא צריך להאמין בזה, הרי זה מה שאמור למשוך אותו קדימה, אחרת באמת אין לו הרבה סיבות להיות מרוצה מהמצב. תכניסו קצת אופטימיות ורוח חיים - זה יעזור לכם להתגבר על הקשיים. כי הרי כרגע אנחנו נמצאים במעין מעגל : להם קשה, ולנו כואב לראות אותם ככה, וזה מעסיק אותנו כל היום ובאופן טבעי אנחנו נהיות עצובות, ולנסיכים שלנו קשה לראות אותנו עצובות ולכולנו קשה. תנסו לשבור את זה. אתם הרי ביחד למרות כל הקשיים. אל תישעני רק עצמך, אני פעם ניסיתי להיות סופרמן, כל היום לעודד אותו, לא לבכות, לקחת עליי כל דבר אפשרי כדי לעשות דברים קל יותר בשבילו, אסור קרנוש, אנחנו בני אדם, אל תנסי להיות סופרמן ולהישען רק על עצמך, תישענו אחד על השני. זה הבסיס לכל מערכת יחסים. אמא שלי תמיד מטיפה לי "שלי, אל תרחמי עליו" ולא בגלל שהיא מפלצת או משהו שכזה

, מי שמרחמים עליו הוא באמת מסכן, והוא גם מאמין בזה, זה לא בריא בשבילנו. צריך להוציא מהראש שאנו מסכנים, התאהבנו, לקחנו על עצמנו מערכת מסובכת מהרגיל וצריך להתמודד איתה. בזמן שאני "מרצה" לך אני "מרצה" גם לעצמי

את יודעת כמה פעמים ישבתי ואמרתי לעצמי, עד שיהיה לנו עתיד, עד שנוכל לקנות בית, עד שתהיה לו עבודה מסודרת. כן, בחרנו במסלול האיטי, אבל אני מקווה שזוהי הדרך אל האושר. WOW, איזה ריגשי נפל עליי .... טוב, אחותי ... שיגעתי אותך מספיק. אני מקווה שנתתי לשתינו חומר למחשבה. אוהבת, מרגישה כ"כ קרובה

שלי

 

[alfiekeren]

אחותי היקרה../images/Emo24.gif

ועכשיו אני ריגשי. למזלי השותף לקיוביק שלי בחופש!!!!! אכן זו מערכת יחסים מסובכת. מה שמדהים בכל הסיפור זה שכל מה שאני אוהבת אצלו גם מפריע לי. נשמע משוגע אה?? לדוגמא אני כל כך אוהבת את העובדה שהוא לא ישראלי. ומצד שני כל כך מפריע לי שהוא לא ישראלי. הכל אמביוולנטי. איך הוא מתקשר עם המשפחה שלך?? ואם הוא לא מפריע לך שהוא לא?? האם גם הוא חוזר מתוסכל כל פעם שאתם נפגשים עם חברים?? מה לגבי מצבי רוח??? אתם רבים הרבה?? יש לי כל כך הרבה שאלות.... לגבי המשפחה שלי. אמא שלי מאוהבת בו. פשוט ככה. כי הוא כל כך מנומס ונותן המון תשומת לב. למרות שלפעמים הוא מרגיש חנוק ממנה. כי היא מתקשרת אליו פעמיים ביום. היא שמה אותו על ספיקר שכל המשרד ישמע *L* מה שמפחיד אותי הכי הרבה זה שיום אחד הוא יאשים אותי על כל מה שיכל להיות ואיננו...

 

[cielo]

אני רואה ששתינו לא עסוקות היום ..

בכלל לא נשמע לי משוגע. את חולה עליו כי הוא לא ישראלי, משהו שגם אני אוהבת באינדיאני הקטן, וזה מפריע לך כי דברים קטנים שכ"כ ברורים מאליהם בשבילך - לא ברורים לו. למה ? כי הוא מתרבות אחרת, יכול להיות ?

כן, גם אצלי הכל כזה אמביוולטי בקשר אליו, האהבה מסובכת, הא ? האמת היא, שבקשר לחברים, אחרי כל כך הרבה תיסכולים, שאני משועממת עם החברים שלו והוא משועמם עם החברים שלי (עד מוות !) אז החלטנו לעשות הפרדה. הוא הולך עם החברים שלו, יוצא למסיבות (הוא חולה על מסיבות ואני לא), מותר לו גם להסתכל על כוסיות

ואני עם הח´ברה שלי. כמובן שמצאנו גם את עמק השווה, ויש (אמנם מעט) חברים שאנחנו יכולים להיות ביחד. אבל אחרי שראיתי אותי כ"כ מתענה - הוא קיבל שחרור. מה לעשות ? העיקר שנראה חיוך על הפנים. לנסיך הבריטי שלך יש חברים בארץ ? זה עוזר ! מאוד ! האמת היא, שעכשיו אנחנו רבים פחות, פעם היינו רבים יותר, וגם אם אנו רבים, אז די למדנו להכיר אחד את השני ולתת אחד לשני את הספייס שהוא צריך. היום הריבים שלנו מאוד קצרים ואחרי שעה - נגמר ! כל אחד צורח וצווח, לפעמים קצת בכי, וזהו. אתם מדברים הרבה ? פתוחים אחד עם השני ? יש דברים שאת רוצה להגיד אבל לא אומרת ? תשתדלי לא לאגור דברים, לומר אותם בעדינות, שאוגרים - זה מפתח טוב לריב גדול ועסיסי. מי אמר שהחיים הם לא טלנובלה, הא ? הוא מסתדר סבבה עם ההורים שלי, הם למדו לא להציק לנו יותר מידי, לפעמים אמא שלי קצת נכנסת להיסטריה אם הוא לא עובד הרבה זמן, אבל למדנו להרגיע גם אותה. את כל החגים אנו חוגגים עם ההורים. ההורים שלי די עזרו ועוזרים בכל מה שקשור אליו. אחרי הכל האושר שלו - הוא האושר שלי. קרנושי, צאי מהפרנויה הזו ומהר ! זה מחשבה מאוד לא בריאה, גם אני הייתי בסרט הזה, עד שהבנתי, שאף אחד לא מכריח אף אחד לעשות שום דבר. הנסיך שלך פה מתוך בחירה לחלוטין. אף אחד לא הכריח אותו לבוא לפה, הוא אדם בוגר שלקח את ההחלטה הזו. תבטיחי לי תצאי מרגשי האדם האשם האלו, הם לא מועילים לשני הצדדים. אם הוא אוהב אותך - ואני מאמינה שכן

הוא לא יאשים אותך בזה. זו אמנם הקרבה רצינית מבחינתו, אבל את חייבת לסמוך עליו שהוא מספיק בוגר כדי לקחת החלטות. אני מרגישה שאת מרגישה משהו שאני השתחררתי ממנו בזמן האחרון, מעין תחושה שהוא עשה בשבילך כ"כ הרבה, הרי הוא עזב משפחה, תרבות, מולדת, חברים ... ולכן את צריכה לעשות כם בשבילו, ולעולם לא תהיו שווים משום שהוא הקריב יותר. תחשבי גם עלייך, מה אנחנו לא הקרבנו ? המלחמה עם החברה ? התמיהות הלא פוסקות של אנשים ? משרד הפנים ? האחריות שנופלת עלייך ? קרנושי, אנחנו והנסיכים שלנו באותה סירה, כולנו מקריבים וכולנו עושים. תקריני בטחון בנושא, ברור ? חולה עלייך, אחותי החדשה, אוהבת, שלי

 

[alfiekeren]

שלי שלי....מה הייתי עושה בלעדייך?../images/Emo6.gif

אחותי הקטנה (תמיד רציתי אחות....) איך ??? איך נפטרים מהמטען הזה?? אולי זה עניין של זמן?? את כל כך בוגרת במחשבה שלך...like you got everything figured out אני מקווה שאגיע לזה בקרוב. אכן זו באמת היתה החלטה שלו. הוא רצה לבוא לכאן. וחוץ מהקשיים הוא קבל הרבה דברים כאן. הוא קבל אותי ..שזה חשוב!! הוא קבל משפחה מאד חמה שלא היתה לו. וחברים חדשים. יש לו חברים מהעבודה הקודמת ועכשיו מהאולפן. אנחנו נפגשים איתם ביחד. אין לי בעיה עם אנגלית. ואלו זוגות מעורבים כך שרמת האנגלים היא לא מאד מאד גבוהה. אולי תצטרפו אלינו יום אחד?? הוא מדבר אנגלית ?? לגבי החברים שלי זה כבר סיפור אחר. הוא לא מתלהב ללכת כי הוא מרגיש כמו עציץ. והאמת רק לאחרונה הם התחילו להיות יותר רגישים אליו ולדבר באנגלית קצת. אולי לקח להם זמן להתרגל לנוכחות שלו .. ואולי הם הבינו שאם הם לא ידברו אנגלית הם לא יראו אותי כל כך הרבה... הריבים מאד מתסכלים. כי אף פעם לא יוצא לי להעביר את הנקודה כמו שצריך. ובא לי לצרוח בעברית!!!!! ובכי ...תמיד אני בוכה מתסכול.. וכן הוא אוהב אותי מאד. מי היה עומד בזה אם הוא לא היה אוהב?? כל לילה הוא אומר לי שאין דבר שהוא לא יעשה בשבילי המקסים הזה. עכשיו את מבינה למה אני אוהבת אותו?? מחכה בקוצר רוח לתשובתך...(אגב אני מתכנתת כך שיש לי חיבור לאינטרנט קבוע אז אני קופצת מפעם לפעם. )

 

[cielo]

ואני תמיד רציתי אחות גדולה ../images/Emo13.gif

יש לי אחות קטנה, אז התמזל מזלי ועכשיו יש לי גם אחות גדולה

יופי לי ! אני לא חושבת שאי פעם ניפטר ממש מהמטען הזה, הוא אמנם יקטן בעצמתו, אבל הוא תמיד יהיה קיים. ככל תראי אותו יותר מאושר ויציב, המטען יותר ויותר יעלם לו. אני ממש עובדת על עצמי בנושא, יש לי את אמא שלי מצד אחד, שטורחת תמיד להזכיר שאני ייצא מזה ומהר, ויש לי גם אותו, שמאוד בסדר בקטע הזה. הייתה תקופה, לפני איזה שנה, שכל הזמן הייתי משגעת אותו, אתה בסדר ? בטוח ? לא בדכאון ? מתגעגע הביתה ? אולי תיסע לביקור ? והוא היה עונה לי שאני מוזמנת לצאת מרגשי האשמה. יותר מזה ? אבל, את צודקת, קשה להשתחרר מזה. אתמול חזרנו יחד הביתה מהעבודה, שנינו עובדים במתחם הבורסה, והוא סיפר לי איך עבר עליו היום. הוא עובד כרגע בקפיטריה של בן דוד של אמא שלי בבורסה. הוא האחראי על הבר של הסלטים, לא במטבח - תודה לאל. הרגשתי כ"כ אשמה, שהוא בא למקום, הוא פה כבר שנתיים, ומה הוא עושה ? חותך סלטים ועושה סנדויצ´ים (אחלה סנדויצ´ים דרך אגב). הרי כל עבודה מכבדת את בעליה ואין רע בזה, אבל כ"כ כאב לי עליו. ופתאום תפסתי את עצמי, ואמרתי - תקשיבי לו, הוא מספר לך שסבבה לו בעבודה ושמתייסים אליו יפה ובכבוד ! למה את מחפשת בעיות, הא שלי ? ריבים - אני כבר מזמן הפסקתי לריב בספרדית. אני מתחילה אותו בספרדית, ובשלב מסוים, זהו - עכשיו אני אצרח בעברית. ושישו ושמחו - בלאגן של שפות. אני כבר פחות בוכה מאשר פעם, פעם הייתי כזאת בכיינית, הוא כבר היה צוחק עליי. היום אני פשוט למדתי להכיר את אופי הריבים ואיך להתמודד עימם. אבל ריב - זה ריב, מה לעשות ? החיים הם טלנבולה, הא ? אני אשמח מאוד להיפגש איתכם, מאוד, זה יכול להיות כ"כ נחמד. האנגלית שלו - הוא מבין יותר מאשר מדבר, אבל אנחנו כבר מיומנים בנושא. קרנוש - אתם תהיו בסדר, תאמיני לי, אני מרגישה שיש בינכם אהבה מאוד חזקה, זה אמנם לא הכל בחיים, אבל יש לה כוחות .... שאני לא צריכה להסביר לך עליהם, את כבר יודעת ...

נשיקות, חיבוקים, שלי

 

[alfiekeren]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[cielo]

שיתוף הורים

מממ .... מהיכן להתחיל ? האמת היא שאני לא כ"כ אוהבת לשתף את ההורים שלי, כי תמיד אני מרגישה שלא משנה כמה ההורים שלי הם מקסימים, כל מה אני יספר - יכול אחר כך לשמש לרעתי. גם לי יש צורך להראות להם ולכל העולם שהכל בסדד, כי אין לי כח לשמוע אנשים שיגידו לי : אמרתי לך .... הבעיה שהאמא הקרציה שלי ממש קוראת אותי, ותמיד היא יודעת מה עובר עליי. לפעמים אני פשוט חייבת לשתף מישהו, ואמא שלי שם, מה לעשות ? אבל עוד פעם אני ייחזק אותך ואותי גם

ואומר לך שאני מאוד נזהרת במה שאני אומרת. אבל אני מבינה ממך, שההורים שלך די הפתיעו אותך וקיבלו אותו בהרבה אהבה, אז ... לפעמים - מה אני אגיד לך, אין כתובת טובה יותר מאמא, עד כמה קרציה שהיא יכולה להיות

אנחנו ממש קרובים, ואין לך מושג כמה עשה לי טוב למצוא אותך, כן, ריגשי עוד פעם

(אופס, אני מרגישה התקפת דמעות בפתח, כדי שאסיים )

ואם גדלת בר"ג אז אולי אנחנו אפילו מכירות. איפה למדת ? נשיקות, תיזכרי שאנחנו חייבות להיפגש ... שלי

 

[alfiekeren]

הממממממ

תיכף תגידי לי שלמדת באהל שם ושירתת בתל השומר!!!!!!!!! אני ישר מתעלפת!!!! והאמרתי לך זה משהו שאני מאד נזהרת ממנו! ושוב את מפספסת הודעות שלי. ועוד את זאת שאני משויצה בספרדית!!!

 

[cielo]

אוהל שם - בטח !

לא ממי, לא פיספסתי את ההודעה בספרדית, אני גאה בך ! TE AMO MUCHISIMO ! תמשיכי להשוויץ, יהיה לי עם מי לדבר חוץ מהבעל שלי והאמא שלו, שאני בכל מקרה מתבלבלת שאני צריכה לדבר איתה. כן ממי, אני אוהל שם, אל תגידי של שגדלת בשיכון ותיקים ? כי אז אני בטוח מכירה אותך. ולא, תל השומר לא קרא לי, אני הייתי בצומת רמאללה ! האם אנחנו מכירות ? HASTA PRONTO BESOS שלי

 

[alfiekeren]

אני לא משיכון ותיקים.

אני גרה ליד בנק לאומי - סניף שיכון ותיקים. אבל כן למדתי בניצנים. איזה עולם קטן!!! אם למדת בניצנים אז היית בשכבה של אחי. הוא בן 25 וחצי...קוראים לו אילן. תני לי עוד סימנים............................... אני מכירה כמה שלי...אבל אף אחת לא גרה בשיכון ותיקים עד כמה שאני זוכרת! הספרדית שלי לא מאפשרת לפתח שיחה. אני צריכה לחזור לטלנובלות לפני שניפגש!!!

 

[cielo]

מי זה אחיך ?

גם אני למדתי בניצנים. איזה סימנים אני יכולה לתת לך ? בתור התחלה, אולי תגידי לי בת כמה את ? אילן ... איזה אילן, אני חושבת שהוא היה שכבה מעלי, כי אהיה בת 25 רק עוד שבוע וחצי, אז הוא בטח שכבה מעליי. השם משפחה שלי הוא שילה : אני שלי שילה, ועכשיו יש לי תוספת : שלי שילה סנשז. חוץ מזה אין לי הרבה רמזים, אבל הסקרנות עולה לה על גדותיה, אז תישלחי לי רמזים ומהר. ושאני חושבת על זה - אני בכלל לא יודעת איך את ואדון נסיך היכרתם. הכיצד ? נשיקות, שלי

 

[alfiekeren]

קצת פרטים...

אני אהיה בת 27 בעוד שבועיים - 1.1.2002. שמי המלא הוא קרן פתחי - בלי תוספות.... אלפי ואני הכרנו ONLINE- אני אספר לך יום אחד את כל הפרטים. נו אז את מכירה אותי???????????????????????????????

 

[alfiekeren]

ותגידי ...

בתיה הורביץ היתה גם המורה שלך??????

 

[alfiekeren]

איפה את???????

אני על סף התמוטטות עצבים!!! *LOL* והתקשרתי לאילן...הוא לא מזהה את השם..

 

[cielo]

אני אמתין עוד הרבה ?

 

[cielo]

נו, אני צריכה לצאת ללימודים !

ואני לא אצא מפה עד שאני לא אשמע ממך .... יאללה לעבודה בבקשה !

 

[alfiekeren]

מצטערת..מישהו היה פה!

 

[cielo]

אין מצב שאנחנו לא מכירות !

אחותי, דבר ראשון יש לנו יום הולדת ביחד, אני ב - 3.1.2002, נחגוג יחד ? השם שלך מוכר לי בטירוף, אם את גדולה ממני רק בשנתיים, אז היינו יחד בניצנים 6 שנים ובאוהל שם שנתיים - אין מצב שאנחנו לא מכירות ! ואו, זה פשוט מדהים, איזה עולם קטן. בתיה הורביץ לא הייתה המחנכת שלי, אבל היא בהחלט לימדה אותי. המחנכת שלי היתה חיותה, מוכר ? ובאוהל שם, שרפזון חולה הנפש, שהוא דרך אגב ז"ל, חינך אותי. אני אמשיך להתרגש מקטנותו של העולם ... מתי את באה לבקר את אמא

חיבוקים, שלי

 

[alfiekeren]

* קמה מהרצפה*

אני בשוק!! איזה עולם קטן!! מדהים איך התחברנו..ובילינו שנים באותו מקום!!! בטוח אנחנו מכירות בפרצוף!!! בטח שאפשר לחגוג ביחד! ובטח שאני מכירה את חיותה. באהל שם המורה שלי היתה נירה אטלס. אני עדיין בהלם... חיבוקים!!!!!!!! יש לי אחות והיא אמיתית!!!..*LOL*