לשיפוטכם

[מורני !]

לשיפוטכם

את ההודעה הזו כתב חרוז לפני זמן מה בפורום 40+. אני מביאה אותה שוב כי חושבת שהיא מתאימה. ************ שאלה לי אליכם חברים וחברות / יקרים ויקרות למה?, למה?, למה?, אנשים לפרגן אתם לא אוהבים, למה רק את עצמכם מחבקים, למרכז העולם שאתם חושבים. מה יותר פשוט וקל, לחבק האחר ולהרגיש טוב וקל, לקבל בחזרה, להגיש אחד לשני, תמיכה, ועזרה. אם אחד מאיתנו נופל או מועד, הוא הופך מיד לגלעד, כולם עליו עטים, משאירים ממנו עצמות ושיירים, ולזה כולם מאוחדים, אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד, נגמור אותו נפוצץ אותו ביחד. ואולי זאת בושה לפרגן, כי את הרגש שלנו צריך לארגן, ולהוציא את זה החוצה, ולהבחין ברגש זה כמו הצצה. ואני עצוב על כך, וקשה לי על כך, ולא מבין למה כך להימשך זה מוכרח. מאחר ואני אדם אופטימי, פונה אני לכל המי ומי, אנה נסו לעשות משהו אנושי פנימי כצת חיבוק, כצת רגש, זה לא משהו רע, ולא צריך להתרגש. כל טוב לכם שלכם באהבה למרות הצער והכאב (*** חרוז ***) לא מבין למה זה ********** אני אשמח אם תגיבו להודעה.

 

[ליטון (לא תמיד שפוי)]

חרוז..

קראתי את זה לא פעם ולא פעמיים האמת יפה. באמת יפה.. המילים הכוונה.. אבל.. אני לא כל כך חושב שאתה צודק.. אני כן חושב שיש כאן תמיכה שיש כאן פירגון שיש כאן הבנה.. אז בלי צער ובלי כאב אני גאה להגיד שאני שייך לפורום הזה פורום עם תמיכה עם הבנה עם עזרה פורום עם נשמות טובות ליטון

 

[חרוז]

לליטון ידידי

לליטון היקר והשפוי לחלוטין !!! ראה תגובתי לאחרים. בברכה (*** חרוז ***)

 

[bduya]

לשיפוטי....?

אכן, לחבק את עצמינו למרכז העולם שאנחנו חושבים.. קל. פשוט ונוח.. אבל זה לא מה שקורה פה. אני מבינה שההודעה נכתבה בפורום אחר, אבל מורני- יש לי שאלה.. את חושבת באמת שהיא נכונה גם לפה? כי לפי דעתי.. תמיד יהיו את האנשים שיהיו עסוקים בחרא של עצמם.. ולא ידאגו לשאול לשלומם של האחרים. ואותם יש בכל מקום.. אבל היופי של הפורום הזה הוא שהוא בנוי מהלהפך של האנשים האלה. אני, כמו ליטון גאה להיות חלק מהמקום הזה. גאה להיות זו שפה בשביל לתמוך ובאותה צורה גם להיות מותמכת ע``י אחרים.. חבר`ה תחשבו על זה..

 

[דני הזמיר]

חרוז............ לא כולם ככה....... יש גם כאלה שמפרגנים.......... ואל תכעס על אלה שלא מפרגנים....... הם כאלה ,אתה לא יכול לשנות אותם. תתרחק מאנרגיות שליליות...... תתמקד רק בטוב אם יש...... ואם אין תיצור לעצמך כזה. אל תיעלב מאנשים....... תשתדל לא להעליב. ותתרחק מדברים עצובים ורעים כי אין טעם בעצב. גם אם תהיה עצוב הדברים לא ישתנו לטובה. תשתדל להיות שמח (למרות שזה קשה )......... והכי חשוב תאהב את עצמך הרבה ואל תתביש מזה.

 

[חרוז]

דני יקר

לדני היקר !!! ברור שלא כולם כך אחרת היינו אבודים. הצעת לי להתרחק מדברים עצובים ורעים ולהתמקד רק בטוב. זה מה שאני עושה, אני מתמקד ``בפרגון`` ומתרחק ``מחוסר פרגון`` שהוא דבר רע ואכזרי, כולנו זקוקים לחיזוק ותמיכה מהקרובים לנו והסובבים לנו, ואין טוב ואין כיף ומלהרגיש את הפרגון את הנתינה של האחר האכפתיות וכמובן להחזיר בדרכינו. ביקשת שאתרחק מאנרגיות שליליות ואתמקד בחיוביות, ובכן זה מה שאני עושה, אני מתמקד ב``פרגון`` פצצת אנרגיה אטומית, זה כיף זה נפלא. בקשר לעצבות, אני בהחלט לא מבין את תופעת החוסר פירגון שקיימת במדינתנו לא רק בפורום זה או באחרים. בחוסר הפרגון יש סממנים שליליים והם למעשה מוצר לוואי של ``קינאה`` ורוע. לסיכום דנילה יקר: אני אדם אופטימי שמח וכשאני נפגש בתופעת ה``פרגון`` אני עוד יותר שמח ומאושר. כל טוב לך (*** חרוז ***)

 

[חרוז]

ל bdaya היקרה

לבדיה היקרה !!! אני עונה לך יותר מאוחר מהאחרים כי המחשב היה תקוע. בעית הפרגון היא בעיה כלל ארצית אינה שייכת דוקא לכאן או למקום אחר. עצם העובדה שאת גאה להיות שייכת לכאן היא כבר פרגון לך ולאחרים משום שזה הזדהות עם המקום, וזה שאת מרגישה רצויה מאפשר לאחרים להרגיש רצויים ביחד איתך. כל טוב (*** חרוז ***)

 

[חרוז]

למורני היקרה

מורני יקרה !!! ביקשתי ממני רשות לפרסם את החיבור הנ``ל ``הפרגון`` ואני ברצון הסכמתי. בדרך כלל אנשים שאוהבים לפרגן (כמוך) לא זקוקים לפרגון כי עצם הנתינה יש בה גם סיפוק ולקיחה. בבכל זאת הרשי לי לפרגן לך על הניהול התקין האכפיות מהפורום והרצון שיהיה לכולם טוב, דברים אילו אנים מבוססים על שיחה עימך, אך אני חש אותם וכמעט בטוח שאנני טועה. בתוך סטונדט בעבר וסטודנט בהווה, רוצה לומר לך שאוהב אני את ``עם הסטודנטים`` (בתור סטודנט בעבר הייתי פעיל באגודת הסטונדים וכיהני כיו``ר אגודת הסטדנטים בבאר שבע). כחייל בצבא ``המפרגנים`` לך ולפורום, אני עומד לרשותך בכל עת. בהערכה וכבוד (*** חרוז ***)

 

[מורני !]

חרוז וכולם...

חבר`ה אני כל כך שמחה מהתגובות שהשארתם.... זה מה שמראה לי שהפורום הזה, והאנשים שבנו אותו - לא ייעלמו לשום מקום, ולא ינטשו אף אחד. כולכם הראתם שאתם מוכנים להיות אחד בשביל השני ולא פעם הוכחתם את זה.. אני רק רוצה להגיד .. שרק בשביל השורות האלו שלכם עכשיו היה שווה להקים את הפורום - כי משהו טוב יצא ממנו. וחרוז.. באמת באמת תודה.

 

[מיצפטל]

מרטין בובר...

שהוא פילוסוף יהודי שגם חי בישראל ולימד באוניברסיטה העברית לא מעט שנים (וחבל שדווקא בישראל כמעט לא מכירים אותו) התייחס לעניין הזה, ואמר שקיימים שני סוגים של יחסים בין אדם לאדם (ולא רק, אלא גם בין אדם לטבע, ולאלהים): הראשון הוא אדם - אדם. השני אדם - לז. בסוג היחסים השני האדם מתייחס לרעהו כאובייקט, ובמילים פשוטות: הוא רוצה ממנו משהו, הוא צריך אותו בשביל משהו, וזו הסיבה שהוא פונה אליו, הסיבה ליחסים ביניהם. בסוג הראשון האדם מתייחס לרעהו כסובייקט, ומטרת היחסים היא לא להשיג משהו, אלא שיתוף אמיתי, קשר לצורך קשר, נטו, אמיתי. עכשיו תחשבו טוב טוב, עם כמה מהאנשים שאתם בקשר זה קשר מהסוג הראשון, ועם כמה זה מהסוג השני. אין ספק שאם הסוג השני היה נעלם לחלוטין, או לפחות מצטמצם מאד, העולם הזה היה טוב יותר. לבובר יש משפט נהדר על הענין הזה, אבל אני לא זוכר אותו בדיוק, אז אני אשתדל למצוא אותו ולהביא אותו לכאן. פילומיצ.