לשחק חצי אורק ברברי
שלום לכולם. אני משחק כבר מעל לשנה חצי אורק ברברי, היו לי דילמות קשות לגבי המשחק שלו (מחד הדמות ומאידך אני השחקן), להמשיך איתו. אני רוצה לשתף אותכם במחשבותיי ולקבל ממכם תגובות (כל מי ששותף לבעייתי) חצי אורקים הם טיפשים, זאת סטיגמה אכזרית אבל נכונה- צריך לשחק אותם לא מבריקים אבל לא ננסי מחילות. ברברים הם אכזריים וכוחניים, תאבי כוח ושררה. ההתחלה שלי איתו לא הייתה פשוטה- פעם ראשונה שאני שיחקתי עם אנשים מקצועיים שמבינים עניין ושה"מ תותחי ותובעני, קשה היה לי להתנתק מעצמי ולשחק אותו, הרגשתי שאני עושה השלכות של עצמי עליו ומשחק אותו יחסית כמוני (הוא לא פחות פסיכי ממני זה בטוח). על הקטע של "הטיפשות" הצלחתי להתגבר בדרך הקומית-משהו, דהיינו כל פעם שדיברו איתי או אמרו לידי מילים גבוהות אני שאלתי "מה?" "למה התכוונת?" "מה זה...?". פעם אחת עיניתי דב"ש כדי שיסביר לי מה הפירוש של "תיאולוגיה" בחיי זה היה הרסני. הקטע הברברי היה קצת יותר בעייתי- מחד "הסדר" היחידי של הברברים זה הכוח- החזק שורד והחלש נעלם. יש לו בעיות להשאר המון זמן במקום עירוני, הוא משתעמם נורא בקלות מדיבורים (יותר אקטיביסט), בהתחלה הוא היה חמום מוח אחר כך נרגע (את האמת הפעם היחידה שהוא נרגע זה אחרי שהוא כמעט הרג ד"ש אחר- סיפור ארוך, סליחה אל כסיף). עד כאן הכל סביר. הבעייה שלי הייתה שאני לא שיחקתי אותו כמו שצריך- היה אירוע כל כך בזיוני שאני חשבתי שאני באמת לא ראוי לשחק אותו- התגנבתי למקדש של אל נחש, סאוטרה, גנבתי להם איזה תליון מכושף ואז הבעיות התחילו- הורעלתי (באותו זמן חשבתי שקוללתי) והתחלתי לאבד את הבריאות במהירות (נקודות תכונה כושר), חשבתי שרובצל עלי קללה וחיפשתי את הכוהן הראשי (שידעתי שנמצא באיזור). מצאתי את המנוול ועשיתי את הטעות הכי מבישה של שחקן שמשחק חצי אורק ברברי- התחננתי על חיי בהתרפסות מולחטת- זחלתי כמו נחש, השפלתי את עצמי. לפרוטוקול אני רוצה להגיד שבאמת גססתי- נשארה לי נקודת כושר אחרונה (השה"מ ממש אנס אותי עם ניקוז התכונות) אבל בסופו של דבר כשיצאתי מזה- באמצעות תרגיל מביש אבל מציאותי והכרחי (ברחתי מזוג שומרים שליוו אותי ביער כדי שאני אסגיר את מי ששלח אותי) השה"מ שלי אמר לי את האמת המרה- "פשוט חיפשת מישהו להיכנע לו". אני מסכים איתו, זה היה קשה להמשיך לשחק ככה אבל בחיי שאני אוהב את הדמות שלי, יש ביננו סמביוזה נהדרת ואני לא נוטש דמות (אלא אם כן היא נהרגת לי). לשחק חצי אורק ברברי בתוך חבורה של יפי נפש (הכוהנים), נזיר שמקפיד על כבוד מחוץ לקרב ואוסר עלי לענות אוייבים, זה פשוט קשה כי אני צריך גם להשתנות בשביל האחרים- דבר אחד לפי דעתי הם עדיין תומכים בו- אכזריות בלתי מתפשרת בשדה הקרב מול האוייבים. אם עוד שחקנים שיודעים את מצבי העגום ומרגישים צורך לשתף אותי בעצות מועילות- תירו חופשי חברים. "מי יתן ורוחו של המצביא תהא איתכם בקרב". "תגיד להם שמתנו כמו גיבורים".
שלום לכולם. אני משחק כבר מעל לשנה חצי אורק ברברי, היו לי דילמות קשות לגבי המשחק שלו (מחד הדמות ומאידך אני השחקן), להמשיך איתו. אני רוצה לשתף אותכם במחשבותיי ולקבל ממכם תגובות (כל מי ששותף לבעייתי) חצי אורקים הם טיפשים, זאת סטיגמה אכזרית אבל נכונה- צריך לשחק אותם לא מבריקים אבל לא ננסי מחילות. ברברים הם אכזריים וכוחניים, תאבי כוח ושררה. ההתחלה שלי איתו לא הייתה פשוטה- פעם ראשונה שאני שיחקתי עם אנשים מקצועיים שמבינים עניין ושה"מ תותחי ותובעני, קשה היה לי להתנתק מעצמי ולשחק אותו, הרגשתי שאני עושה השלכות של עצמי עליו ומשחק אותו יחסית כמוני (הוא לא פחות פסיכי ממני זה בטוח). על הקטע של "הטיפשות" הצלחתי להתגבר בדרך הקומית-משהו, דהיינו כל פעם שדיברו איתי או אמרו לידי מילים גבוהות אני שאלתי "מה?" "למה התכוונת?" "מה זה...?". פעם אחת עיניתי דב"ש כדי שיסביר לי מה הפירוש של "תיאולוגיה" בחיי זה היה הרסני. הקטע הברברי היה קצת יותר בעייתי- מחד "הסדר" היחידי של הברברים זה הכוח- החזק שורד והחלש נעלם. יש לו בעיות להשאר המון זמן במקום עירוני, הוא משתעמם נורא בקלות מדיבורים (יותר אקטיביסט), בהתחלה הוא היה חמום מוח אחר כך נרגע (את האמת הפעם היחידה שהוא נרגע זה אחרי שהוא כמעט הרג ד"ש אחר- סיפור ארוך, סליחה אל כסיף). עד כאן הכל סביר. הבעייה שלי הייתה שאני לא שיחקתי אותו כמו שצריך- היה אירוע כל כך בזיוני שאני חשבתי שאני באמת לא ראוי לשחק אותו- התגנבתי למקדש של אל נחש, סאוטרה, גנבתי להם איזה תליון מכושף ואז הבעיות התחילו- הורעלתי (באותו זמן חשבתי שקוללתי) והתחלתי לאבד את הבריאות במהירות (נקודות תכונה כושר), חשבתי שרובצל עלי קללה וחיפשתי את הכוהן הראשי (שידעתי שנמצא באיזור). מצאתי את המנוול ועשיתי את הטעות הכי מבישה של שחקן שמשחק חצי אורק ברברי- התחננתי על חיי בהתרפסות מולחטת- זחלתי כמו נחש, השפלתי את עצמי. לפרוטוקול אני רוצה להגיד שבאמת גססתי- נשארה לי נקודת כושר אחרונה (השה"מ ממש אנס אותי עם ניקוז התכונות) אבל בסופו של דבר כשיצאתי מזה- באמצעות תרגיל מביש אבל מציאותי והכרחי (ברחתי מזוג שומרים שליוו אותי ביער כדי שאני אסגיר את מי ששלח אותי) השה"מ שלי אמר לי את האמת המרה- "פשוט חיפשת מישהו להיכנע לו". אני מסכים איתו, זה היה קשה להמשיך לשחק ככה אבל בחיי שאני אוהב את הדמות שלי, יש ביננו סמביוזה נהדרת ואני לא נוטש דמות (אלא אם כן היא נהרגת לי). לשחק חצי אורק ברברי בתוך חבורה של יפי נפש (הכוהנים), נזיר שמקפיד על כבוד מחוץ לקרב ואוסר עלי לענות אוייבים, זה פשוט קשה כי אני צריך גם להשתנות בשביל האחרים- דבר אחד לפי דעתי הם עדיין תומכים בו- אכזריות בלתי מתפשרת בשדה הקרב מול האוייבים. אם עוד שחקנים שיודעים את מצבי העגום ומרגישים צורך לשתף אותי בעצות מועילות- תירו חופשי חברים. "מי יתן ורוחו של המצביא תהא איתכם בקרב". "תגיד להם שמתנו כמו גיבורים".
