לשבור את קיר הזכוכית

לשבור את קיר הזכוכית

אתחיל במקרה שארע אתמול אשר דירבן אותי לכתוב את מה שהולך להאמר בהמשך. אתמול יצא לי להתקל בבנאדם בעל מצב רוח מרומם במיוחד, הבנאדם היה מאושר בכזו רמה עד כי חשבתי שבטח זה סתם שיכרון מסיבות או בילוי יום שישי שגרתי, אלא שבשל ההכירות הקצרה שלי איתו, הספקתי להכיר את האישיות שלו גם בימי חול (אנחנו עובדים ביחד). ניתן לראות בבירור כי האדם לא מפספס אף שניה מהחיים שלו ומנצל כל רגע ורגע להיות הוא עצמו..
אומרים שמה שאתה מזהה באחרים - אתה כביכול מזהה זאת על סמך מה שמתחולל בתוכך.. לדוגמה, אם למשל זיהית במישהו תכונה של קמצנות, קינאה, שימחת חיים, כריזמתיות ועוד - סימן מובהק שאתה בעל אותם התכונות במישור הגלוי והסמוי יחדיו. הרי אין אנו יכולים לזהות משהו שלא היה קיים כבר בתוכנו. בכל מקרה, עצם העובדה שאיתרתי אצלו את המצב רוח המאושר, מצביע על כך שאיפשהו עמוק בפנים זה שוכן גם אצלי (במצב רדום אולי)... ובהקשר של הכותרת "לנפץ אץ קיר הזכוכית" - אני מגלה עד כמה קשה זה לשבור את הרגלים הישנים ולשנות את דפוסי החשיבה שתוקעים אותי במקום. ואודני מנסה להבין כיצד האדם מצליח לשמור על אופטימיות ולהנות משמחת החיים שלו על בסיס יומי. ואני מדברת על מצב רוח מרומם באמת ולא בשביל המשחק או לחץ חברתי... הרי כל כך קשה להנתק מהעדר ולשמור על אינדיוודואליות כשסביבך הרוב פרצופים אדישים
חשבתי על זה שגם אני רוצה וגם יכולה להגיע לזה, והשאלה הנשאלת היא איך??? איך אני שומרת על המצב רוח שיהיה תמיד בHIGH או יותר נכון איך אני שואבת את הכוחות הללו מתוך עצמי להיות מה שאני חולמת להיות (מבחינת המצב רוח)? זה כמו לבהות במשהו גדול ועצום מהחיים דרך קיר זכוכית עבה ולהשאר חסר אונים וכלים לריסוק הקיר... אהה ועוד דבר, אפילו אחרי שלקחתי על עצמי את הפרוייקט של הסרת המסכות והפיכה למה שאני באמת , איך מתמידים בהחלטה ולא נותנים לה להרמס תחת ההרגלים הישנים של התודעה??
 

מממאיה35

New member
אי אפשר לצערי

שיהה תמיד בהיי.. כי כולנו חווים או אמורים לחוות את כל קשת הרגשות.. ולא הגינוי לדעתי ולא נכון לדעתי ולא ראלי לדעתי שנהיי בהיי תמידי.. זה לענין החיפוש שלך אחרי הדרך להיות בהיי תמידי.. איך מגיעים להיי? מסםלקים את המכשולים שבדרך.. לאט לאט מטפסים למעלה.. משאירים ומשירים את העבר, את מה שמציק.. משנים דרך חשיבה/הסתכלות/הרגשה שלנו כלפי העולם, כי איך שאנחנו חושבים ככה אנחנו פעולים ככה אנחנו משדרים החוצה וקולטים פנימה. איך משנים?
זה מה שנקרא למעשה עבודת מודעות.. יש דרכים שונות. אני מאמינה שכשתפתח לך הדלת, אם עדין לא נפתחה, תדעי בוודאות שזו הדרך שלך..
 
מאמיה שהרבה יותר חשוב להיות

אמיתית עם עצמך מאשר להסתבוב עם מסיכה על הפנים של HIGH. הדרך הנכונה (לדעתי) היא מודעות . לדעת שכל פעם יש קליפה חדשה לקלף ולהתאים את המחשבות שלנו למציאות שקיימת . זה המקום בו נהיה קצת יותר שלמים ועם פחות קונפליקטים אישים.
 
אולי מה שאת מתארת כ"קשה"

זה למעשה המצב הטבעי שלנו. אולי הקילוף של המסכות הוא האקט הקל והטבעי
ובכל אופן, כדי לשמור על רציפות בעשייה, כדאי להיעזר או בתמיכה של קבוצה כלשהי או של מטפל או מורה...
 
למעלה