לרגל ט"ו באב

בדיוק מה שכתבתי ומכאן מתחברת אליך

כל כך תאיר. אגב, קראתי את הודעתך בפורום השכן - יישר כוח לבעלך המקסים. כל הכבוד ! קראתי והצטמררתי
 

המונשרי

New member
"מה זאת אהבה"?

ההתאהבות הראשונית - פינתה את מקומה להרגשת ביטחון... no more אנדרנלין. הכל יותר מפוייס , מפוקס , באיזי. אני יכולה בהחלט להעיד שהוא החבר הכי טוב שלי. ולפעמים ישנה אותה ההבנה שדי לה במבט אחד. למדתי לברור את מילותי, ויותר חשוב מזה את מלחמותי - דבר שהביא לפשטות ביחסים.{מנפלאות פעולות הגומלין} לא מתבצרת יותר בחומות - עם השנים הפכתי פחות חדת לשון , פחות "לוחמת הצדק" והרבה יותר רכה ומפוייסת. ( אולי זה בעיקבות מכבש החיים שעבר עלי וטחן עד דק כל מה שיכל...). לשאלתך אוסנת, איך אני רואה את האהבה הזוגית בחיי זה בעיקר הבנה והתחשבות הדדיים. יכולת להיות אמיתית - בלי צורך במסיכות ומשחקים מיותרים. והרצון להיות ביחד, לצחוק מהומור משותף. לחלום חלומות - ולנסות להגשימם.
 
אדרנלין

כל כך חכם, יפה ורגיש מה שכתבת כאן. החבר הכי טוב שלי - אשרייך. גם אני מרגישה בדיוק כך. האיש שלי הוא החבר הכי טוב שלי בעולם. אבל מה עם האדרנלין ? בלי שום השוואה - אדרנלין נטו, האם אין לו חלק בלתי מבוטל בשמירה על הגחלת ?
 

שירה1973

New member
אם חיים נחמן לא הצליח להסביר...

אז מי אני ? קטונתי...
ובכל זאת: האהבה הזוגית שלי חייבת להיות עם התרגשות ואדרנלין. יש לי המון כבוד לחברות טובה, וכמובן שבראש ובראשונה אני מוכרחה שהאהוב שלי יהיה החבר הטוב שלי, שארגיש בנוח לחשוף את עצמי בפניו כפי שאני, בלי מסיכות ובלי צבעי הסוואה - נטו אני. ושיהיה לי הבטחון שהוא יאהב אותי גם כשיראה אותי נטו אני, וזה סוג של בטחון שלא בא לי בקלות אלא נרכש אחרי הרבה זמן והרבה אהבה. אבל יחד עם זאת, חברות טובה לא מספקת אותי. חברות טובה יש לי גם עם חברת הנפש שלי שמלווה אותי כבר למעלה מעשרים שנה. אז מה מבדיל את הקשר שלי איתה למשל, מאשר הקשר שלי עם בן הזוג ? במילה אחת - סקס. הפן הגופני חשוב לי מאד. אני צריכה שתהיה לי משיכה, אני צריכה להתרגש כשאני נוגעת בו, כשאני רואה אותו. ברור מאליו שזה לא נשאר באותה עוצמה אחרי עשר שנים כפי שהיה בחודשים הראשונים, אבל עדיין אני אישית חייבת שהלהבה תישאר, שלא תגווע. שזה לא יהפוך למקום נוח של חברות טובה בלבד, כי בתוך זה הייתי כשהייתי נשואה, וזה לגמרי לגמרי לא הספיק ולא סיפק. לכן (בין היתר) עזבתי.
 

שירה1973

New member
המונשרי המסת לי את הלב עם התמונה

מה זה הדבר ה מ ת ו ק הזה ??? זה שלך או שהורדת מאיפה שהוא ? מקסים לגמרי. גרמת לי לחייך ביום עצוב, תודה לך יקרה !
 

המונשרי

New member
אהה זה צמד חתוליים

הורדתי מ"הייד פארק" מהאתר של קלייר. ( יש לה תמונות נפלאות). ובשושו שאף אחד לא ישמע..אני לא מקשרת אנדרנלין עם סקס. האנדרנלין מתקשר אצלי עם ההפגזה ההורמונאלית שקוראת בתחילת ההתאהבות כשמסתובבים עם החיוך הזומבי על השפתיים והכל נראה לגמרי וורוד. סקס זה סיפור אחר...כאן דיברנו על "מה זאת אהבה ... מה היא מבקשת..."?
 
וזה גם האדרנלין אליו אני כיוונתי

ההתרגשות הרומנטיקה ההפתעה הלא ידוע הלא מוכר
 

שירה1973

New member
אהבה זוגית

המונשרי יקירה, הכנסתי את הסקס למשוואה פשוט מפני שאסנת שאלה איך אנו רואות אהבה זוגית, מהי אהבה זוגית עבורנו. עבורי, משיכה מינית היא חלק בלתי נפרד מאהבה זוגית. זה ממש לא אומר שכולם "חייבים" להרגיש כך, אבל מבחינתי זה פשוט בלתי נפרד. אני לא אישאר בתוך זוגיות שאין בה משיכה ואין סקס טוב. אני פשוט ארגיש שאני גוועת. אפרופו "מהי אהבה ? מה היא מבקשת ?" זה אחד השירים הכי מדהימים בעיניי, של מתי כספי המופלא. ריקי גל מבצעת אותו בצורה מצמררת ממש, בכל פעם כשאני שומעת את השיר (יש לי את הדיסק כמובן) אני מרגישה שכל הגוף שלי צמרמורת. תקופה ארוכה הרגשתי שהשיר מתאר במדוייק את סיפור האהבה הנוכחית שלי. גן עדן די קטן, וגבולו גיהנום... הנה המלים, בשביל מי שלא מכירה או בשביל מי שרוצה להיזכר: גן עדן די קטן וגבולו גיהנום. מלאכים עפים, אך כנפי השלג חרוכות, עיניים עייפות, אדומות. עוד נשיקה אחת, עד אובדן נשימה. כשהלב נשבר, הכאב מתוק העונג הוא מר מה זאת אהבה? מה זאת אהבה? מה היא מבקשת? את ימי את לילותי ולא די. מה זאת אהבה? מה זאת אהבה? מה היא מחדירה לעורקי שאוכל כך להמשיך ללא תנאי שאוכל כך להמשיך ללא תנאי שאוכל כך להמשיך ללא תנאי שאוכל כך להמשיך... כל חיי. על גשר מט לנפול אש מכאן ומכאן. ענני עשן מתפתלים על מים עמוקים שמים הפוכים חשוכים. עוד התמזגות אחת, עד יכו לב בלב. כאן גופי מוטל, מבורך לעד, לעד מקולל מה זאת אהבה? מה זאת אהבה? מה היא מבקשת? את ימי את לילותי ולא די. מה זאת אהבה? מה זאת אהבה? מה היא מחדירה לעורקי שאוכל כך להמשיך ללא תנאי שאוכל כך להמשיך ללא תנאי שאוכל כך להמשיך ללא תנאי שאוכל כך להמשיך... כל חיי.
 

המונשרי

New member
מסכימה לגמרי

לגבי מה שכתבת על המשיכה שחייבת להיות .( זה הבסיס שבלעדיו קשר לא יכול להתקיים , לפחות לא מבחינתי). ואם להיות איתך כנה ואמיתית עד הסוף אתוודה בפניך שלאחר כשני עשורים של חיים משותפים - ה"אש והתימרות עשן" מפנים את מקומם למשהו שלו ורגוע יותר. אולי קיימים זוגות שמצליחים לשמר את אותה תק' ירח הדבש לאורך השנים....על כך שאפו. והשיר שהבאת פשוט מרטיט נימים. במיוחד המשפטים : "כשהלב נשבר - הכאב מתוק העונג הוא מר".. ובעיקר מתנגן אצל עכשיו בראש המשפט - שאוכל כך להמשיך ללא תנאי. שאוכל כך להמשיך כל חיי.
 
למעלה